שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
פורום המלחינות והמבצעות בישראל
עמותה ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
פורום המלחינות והמבצעות בישראל הייתה עמותה שנועדה לקדם את נוכחותן של מלחינות ישראליות בתוך הנוף המוזיקלי-תרבותי הישראלי, ולהביא להכרה נרחבת במוזיקה הנכתבת על ידן. העמותה נוסדה בשנת 2000 על ידי המלחינה הגר קדימה כפורום המלחינות בישראל. בשנת 2014 שנתה העמותה את שמה לפורום המלחינות והמבצעות בישראל. באותה שנה הפך פורום המלחינות בישראל לארגון מוזיקלי, המאגד מלחינות ומבצעות ישראליות ומתנהל בחסות מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה בתל אביב. העמותה פורקה בנובמבר 2020.
| יש לעדכן ערך זה. | |
Remove ads
הפעילויות שקדמו להקמת הפורום
להקמת "פורום המלחינות בישראל", קדמו מספר אירועים. ביניהם: התגבשותה של קבוצת מלחינות פעילות ביוזמתה של הגר קדימה, הפקה משותפת של קונצרט המלחינות הראשון - "טלאים" וכינון האספה הראשונה של מלחינות בישראל ב-7 ביולי 2000.
עשרים וחמש מלחינות הגיעו לאספה המכוננת, בה הוחלט פה אחד על הקמת עמותה של מלחינות ישראליות. כיו"ר העמותה בחרו המלחינות בד"ר הגר קדימה - המלחינה הישראלית הראשונה שקיבלה תואר דוקטור בקומפוזיציה (UCSB - אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, 1988). הקונצרט הראשון בישראל שהוקדש כולו ליצירות של מלחינות ישראליות, "טלאים", התקיים באוגוסט 2000 במוזיאון תל אביב, ובאותו חודש הפך "פורום המלחינות בישראל" לעמותה בישראל.
Remove ads
הסיבות להקמת הארגון ולקיומו כיום
סכם
פרספקטיבה
במבט היסטורי, דור המייסדים של המוזיקה הישראלית כלל רק מלחינה אחת, ורדינה שלונסקי (1990-1905), שקיבלה בשנת 1931 פרס ראשון לאשה מלחינה מטעם ממשלת צרפת, על יצירתה "פואמה עברית לקול ופסנתר". רק ארבעים ושתים שנה מאוחר יותר, בשנת 1973, זכתה שלונסקי להכרה גם בארץ עם קבלת פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום המוזיקה הקונצרטית. בין המלחינות האחרות שאינן עמנו היום, ראוי להזכיר את ירדנה אלוטין, מרי אבן אור, חיה ארבל, ונעה בלאס. שלונסקי ואלוטין היו המלחינות היחידות, מתוך כארבעים מלחינים ישראליים, שעליהן נכתב ערך במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים של 1980. מאז שלונסקי ועד 2016, זכו רק שלוש מלחינות נוספות לקבל את פרס אקו"ם על מפעל חיים במוזיקה קונצרטית: ציפי פליישר, בטי אוליברו ושרה שוהם. הילת בן קנז זכתה בפרס אנגל להלחנה לשנת 2011.
בבדיקות סטטיסטיות שערך פורום המלחינות בישראל בשנים הראשונות לקיומו, התברר שבעוד המלחינות היוו כשליש מכלל המלחינים בישראל – חלקן בשידורים, הזמנות, הקלטות וביצועים של מוזיקה קלאסית ישראלית הגיע לחמישה עד עשרה אחוזים. עד שנת 2000 לא היו בארץ מרצות להלחנה. המלחינה הראשונה בישראל שכיהנה כמרצה, ובהמשך כפרופסור, להלחנה, הייתה בטי אוליברו באוניברסיטת בר-אילן. עד 2016, אוליברו הייתה המלחינה היחידה שלה מעמד אקדמי כזה. בבדיקת תוכניות קונצרטים של גופי ביצוע בארץ, התברר כי מבין מספר עשרות יצירות ישראליות מקוריות שבוצעו בששים שנותיה הראשונות של התזמורת הפילהרמונית הישראלית - רק 6 יצירות היו מאת מלחינות. בקרב גופי ביצוע אחרים התגלה מצב דומה, כולל גופי ביצוע של מוזיקה בת זמננו.
תמונת המצב שהתבהרה, אם כן, הייתה של עשרות מלחינות פעילות בתחום הקונצרטנטי, שהן הקהל והן הממסד אינם מודעים לקיומן, ומאות יצירות ויותר שנכתבו ונכתבות באין להן שומע. "פורום המלחינות בישראל" קם אפוא מתוך תחושת הכרח בשינוי תמונת מצב זו, ומאז הקמתו ועד היום, לחם חוקו הוא העלאת המודעות לקיומן ואמנותן של מלחינות ישראליות.
עד תחילת שנת 2016, הפיק פורום המלחינות בישראל 3 פסטיבלים, 38 קונצרטים, 9 סדנאות והרצאות ו-4 תוכניות רדיו, שהוקדשו במלואם למוזיקה מאת מלחינות ישראליות בתחום המוזיקה הקונצרטית ובוצעו על במות מרכזיות בארץ על ידי טובי הנגנים הישראליים. פעילות זו הייתה אחד הגורמים המרכזיים בשינוי ייצוגן של מלחינות קונצרטיות ישראליות בתרבות הישראלית בעשור הראשון של המאה ה-21. כיום, יש יותר מלחינות מוכרות, יש שיפור בכמות הביצועים ובמספר השמעותיהן על הבמות, ויותר מלחינות מוזמנות לכתוב יצירות עבור גופי ביצוע מוזיקליים. מלחינות ישראליות הולכות והופכות מתופעה נדירה לחלק מהמארג התרבותי המקומי. זהו תהליך שטרם נשלם, ופורום המלחינות בישראל ממשיך בפועלו להביא לייצוג מלא של מלחינות בנוף המוזיקלי הישראלי.
יושבות הראש של פורום המלחינות בישראל:
- ד"ר הגר קדימה (2000–2004)
- הילה טמיר-אוסטרובר (2006-2005)
- סיון כהן אליאס (2007-2006)
- סיגל גולדסובל (2008-2007)
- דגנית אליקים (2010-2008)
- אלונה אפשטיין (2015-2010)
- ענבר סולומון (2016-2015)
- מרינה טושיץ' (2020-2017)
Remove ads
פעילויות הפורום
סכם
פרספקטיבה
- הפקת קונצרטים ופסטיבלים שנתיים המוקדשים למוזיקה מאת מלחינות, בעיקר מלחינות ישראליות.
- שילוב קונצרטים של מלחינות ישראליות במסגרות קיימות, כמו חג המוזיקה הישראלית, פסטיבלים שונים, סדנת המקהלות ומסגרות אחרות.
- ארגון סדנאות למלחינות.
- העברת מידע לחברות הפורום - תחרויות, קונצרטים, פסטיבלים, פרויקטים מוצעים והזדמנויות שונות.
- קישור בין מלחינות למבצעות לצורך הזמנת יצירות חדשות וביצוע יצירות קיימות.
- יצירת שיתופי פעולה בין מלחינות לבין יוצרות ישראליות מתחומי המחול, התיאטרון, האמנות הוויזואלית ועוד. תמיכה בפרויקטים עצמאיים של מלחינות חברות הפורום.
- יצירת שיתופי פעולה בין מלחינות ובין מוזיקאיות מתחומי מוזיקה אחרים כמו מוזיקה אתנית, מוזיקה קלה, ג'אז ומוזיקה מזרחית וכן הפקת קונצרטים משותפים.
- יוזמה והפקה של פרויקטים משותפים עם מוזיקאיות וגופים מן העולם.
קונצרטים ופסטיבלים
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא רשימה חלקית. כדאי לבנות תיאור סיכומי או לבחור קונצרטים מרכזיים.פעילויות נוספות
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads