פרשת ראה

פָּרָשַׁת רְאֵה היא פרשת השבוע הרביעית בספר דברים. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק י"א, פסוק כ"ו ומסתיימת בפרק ט"ז, פסוק י"ז.

ראה
פסוקים	דברים, י"א, כ"ו - ט"ז, י"ז
מספר פסוקים	126
מספר תיבות	1932
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (18)  לא תעשה (37) השמדת עבודה זרה, הבאת קורבנות ברגל הראשון, הקרבת כל הקרבנות בעזרה, פדיית קודשים בעלי מום, שחיטה, הבאת קורבנות מחו"ל למקדש, (לבית דין) חקירת העדים היטב, הריגת אנשי עיר הנדחת ושריפתה, בדיקת סימני עוף, הפרשת מעשר שני ואכילתו בירושלים, הפרשת מעשר עני, שמיטת כספים, נגישת הנוכרי, נתינת צדקה לעני די מחסורו, הענקת מתנות לעבד עברי המשתחרר, שמחה ברגלים, היראות ברגלים במקדש מחיקת השם, העלאת קודשים מחוץ לעזרה, אכילת מעשר שני של דגן או של תירוש או של יצהר מחוץ לירושלים, אכילת בכור תמים מחוץ לירושלים, אכילת קודשי קודשים מחוץ לעזרה, אכילת בשר עולה, אכילת קודשים קלים לפני זריקת הדם, אכילת ביכורים לפני הנחתם בעזרה, עזיבת הלויים, אבר מן החי, הוספה על מצוות התורה או גריעה מהן, שמיעה למתנבא בשם ע"ז, אהבת המסית, עזיבת השנאה למסית, הצלת המסית, לימוד זכות על המסית, הפסקת לימוד חובה על המסית, הסתת יהודי לעבוד ע"ז, בניית עיר הנידחת, הנאה בממון עיר הנידחת, נתינת חבורה באדם ועשיית מחלוקת, מריטת שער הראש באבלות, אכילת קודשים שנפסלו, אכילת שרץ העוף, אכילת נבלה, תביעת הלוואה שנשמטה, מניעת צדקה לעני, מניעת הלוואה לקראת שמיטה, שחרור עבד עברי ללא מתנות, עבודה בקודשים, גזיזת קודשים, אכילת חמץ בערב פסח אחרי חצות, הותרת חגיגה של ערב פסח ליום השלישי, הקרבת הפסח בבמת יחיד, עלייה לרגל בלא קורבן
הפטרה
ישעיהו, נ"ד, י"א - נ"ה, ה'

שחזור של בית המקדש המופיע במוזיאון מגדל דוד

בפרשה זו ממשיך משה לדבר עם ישראל ולהזהיר אותם לשמור את התורה, משה בעיצומו של הנאום השני והארוך בחומש דברים. בתחילת הפרשה משה אומר לעם שלפניהם שתי דרכים האחת קיום מצוות וברכה והאחרת קללה עם עזיבת המצוות. משה מצווה את העם שכאשר יכנסו לארץ יקיימו את מעמד הר גריזים והר עיבל ומצוות נוספות שיקיימו בארץ ישראל.

את פרשת ראה קוראים בין כ"ה באב לל' באב.

תוכן הפרשה

הפרשה עוסקת בפירוט המצוות שיחייבו את עם ישראל אחרי הכניסה לארץ. אחרי פתיחה קצרה על האפשרות שניתנה לעם ישראל לבחור בין ברכה (קיום המצוות) וקללה (אי קיומן), מתחילה התורה בסקירת המצוות, סקירה שתימשך גם בפרשות הבאות:

• ציווי לערוך את מעמד הר גריזים והר עיבל, בו יכרתו עם ישראל ברית עם ה' על קיום המצוות המנויות בסמוך (עד פרשת כי תבוא) כתנאי להישארותם בארץ.
• השמדת העבודה הזרה מארץ ישראל
• ריכוז עבודת ה' במקום אחד שייבחר בעתיד, והעלאת הקרבנות והמעשרות לשם
• היתר אכילת "בשר תאווה" - בשר שנאכל לשם הנאה ולא למטרות דתיות - בכל מקום, ואיסור על אכילת הדם
• אזהרות מפני נביא שקר, מסית ומדיח; דיני עיר הנידחת
• פירוט החיות המותרות והאסורות באכילה וסימני הכשרות שלהן
• מצוות מעשר; מצוות שמיטת כספים; דיני עבד עברי
• שלוש רגלים ומצוות עלייה לרגל

מבנה הפרשה

בפרשת ראה 126 פסוקים, אשר מאוגדים בחמש פרשיות פתוחות ועוד 15 סתומות. הפרשה מכילה ארבעה סדרים, כאשר הפרשה מתחילה באמצע סדר ומסתיימת בסוף סדר וזאת בניגוד לכך שהיא מתחילה באמצע פרק ומסתיימת באמצע פרק לפי החלוקה לפרקים.

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת ראה יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:

• שנת זשה ושנת בחה, שנת בשה ושנת גכה – כ"ה באב
• שנת השג ושנת זחג, שנת זשג ושנת בחג – כ"ז באב
• שנת החא, שנת השא ושנת זחא^[1] – כ"ט באב (ערב ראש חודש אלול)
• שנת הכז, שנת בשז ושנת גכז^[2] – ל' באב (ראש חודש אלול)

הפטרה

ההפטרה המקורית של פרשת ראה, הקשורה לפרשת השבוע, היא בספר ירמיהו, פרק כ"ג, פסוק ה' ("הנה ימים באים") עד פסוק כ"ד. ההפטרה היא נבואת פורענות של ירמיהו לנביאי השקר, והיא נבחרה כהפטרה בשל הדמיון לפרשת השבוע העוסקת בעונשו של נביא שקר. הפטרה זו מתועדת במשנה תורה לרמב"ם.^[3]

אולם, בכל הקהילות החל בתקופת הראשונים התקבל מנהג לקרוא בשבתות לאחר תשעה באב סדרה של הפטרות העוסקות בנבואות נחמה ונקראות שבע דנחמתא. לכן, אין קוראים את הפטרת הפרשה, ובמקומה קוראים את ההפטרה השלישית משבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, מפרק נ"ד, פסוק י"א ("עֲנִיָּה סֹעֲרָה") עד פרק נ"ה, פסוק ה'.

בראש חודש ובערב ראש חודש

כאשר פרשת ראה נקראת בא' דראש חודש אלול היוצא בשבת וביום ראשון, נחלקו הראשונים אם הפטרת ראש חודש דוחה את הפטרות "שבע דנחמתא". האשכנזים מפטירים "השמים כסאי" במקום "ענייה סוערה", והספרדים מפטירים "ענייה סוערה".^[4] כאשר פרשת ראה נקראת בערב ראש חודש אלול (שחל בימים ראשון ושני), גם רוב האשכנזים מודים שהפטרת "מחר חודש" לא דוחה את הפטרות "שבע דנחמתא", וקוראים "עניה סוערה" כבכל שנה.^[5] אמנם, לפי מנהג פפד"מ, קוראים הפטרת מחר חודש במקום "ענייה סוערה", וכך נוהגים גם יהודי תימן.^[6] בשנים אלו נהוג להשלים את הפטרת "עניה סוערה" יחד עם הפטרת פרשת כי תצא ("רני עקרה"), הנמצאת ברצף אחד איתה בספר ישעיהו.^[7]

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: פרשת ראה
טקסט בוויקיטקסט: פרשת ראה

הטקסט:

• פרשת ראה, באתר ויקיטקסט
• פרשת ראה - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
• פרשת ראה, באתר "מקראות גדולות הכתר"
• פרשת ראה, באתר "תורת אמת"

פרשנות:

• גיליונות נחמה לפרשת ראה
• פרשת ראה, באתר אוניברסיטת בר-אילן
• פרשת ראה, באתר "כיפה"
• פרשת ראה עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
• שיעורי תורה לפרשת ראה, באתר "ישיבה"
• שיעורים לצפייה על פרשת ראה, באתר "בינינו"
• פרשת ראה, באתר פרשת השבוע
• הערך "פרשת ראה", באתר ויקישיבה
• דברי תורה לפרשת ראה באתר ישיבת הר ברכה
• שיעורים לצפייה על פרשת ראה, באתר "התנועה הרפורמית"