שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
קוקו (סרט)
סרט אנימציה של אולפני פיקסאר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
קוקו (באנגלית: Coco) הוא סרט אנימציה ממוחשבת של אולפני פיקסאר. הסרט יצא לאקרנים לראשונה במקסיקו ב-20 באוקטובר 2017. ב-15 באוגוסט 2015, במסגרת הדיסני אקספו (D23), הציגה פיקסאר את שם הסרט ואת הלוגו וציינה כי עלילתו תהיה מושפעת מיום המתים המקסיקני. את הסרט ביים לי אנקריץ', שביים גם את הסרט צעצוע של סיפור 3, אף הוא של פיקסאר.[1] הסרט זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - הנפשה, ובנוסף זכה גם בפרס אוסקר לסרט המונפש הטוב ביותר ובפרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר (Remember Me).
הסרט עוסק בנושא הזיכרון בהקשר יום המתים המקסיקני, משפחתיות ויחסים בין דורות. כמו כן הוא מביע באופן ויזואלי ומוזיקלי את העושר בתרבות של מקסיקו באוכל, הלבוש, השירה והניגונים.
ב-21 במרץ 2025 דיסני הכריזו רשמית על סרט ההמשך "קוקו 2" שיעלה ב-2029. את הסרט יחזרו לביים אדריאן מולינה ולי אנקריץ'.
Remove ads
עלילה
סכם
פרספקטיבה
מיגל בן ה-12 חי עם משפחתו הגדולה באזור ספר במקסיקו. סב סבתו של מיגל היה מוזיקאי שעזב את משפחתו כדי לפתח את קריירת המוזיקה שלו. בגלל עזיבה זו, המשפחה כולה החליטה להחרים את העיסוק במוזיקה לנצח. מיגל חולם להיות מוזיקאי, אך משפחתו מסרבת בכל תוקף לאפשר לו להגשים את חלומו.
הוויכוח בין מיגל למשפחתו מסלים, ומגיע לשיא ביום המתים המקסיקני (ביום זה נוהגים להכין חדר עם תמונות ומתנות לחברי המשפחה שנפטרו. חברי המשפחה שיש להם תמונה על הקיר, יכולים לבוא לבקר את החיים ביום הזה - כך בסרט). מיגל מנסה להשתתף בתחרות כישרונות מוזיקליים, אך לאחר שסבתו ניפצה את הגיטרה שלו, מיגל מחליט לשאול גיטרה להופעה, ולכן פורץ למאוזוליאום של ארנסטו דה לה קרוז, המוזיקאי הנערץ עליו, אשר מיגל סבור שהוא סב סבתו האבוד.
במפתיע, מעשהו של מיגל, המתפרש כ״גניבה מאדם מת ביום המתים״, גורם להעברתו לעולם המתים. על מנת לחזור לעולם החיים, על מיגל לקבל את ברכתו של אחד מקרובי משפחתו המתים. הברכה צריכה להתקבל עד הזריחה, אחרת מיגל יישאר בעולם המתים לנצח. מיגל יכול לקבל את ברכתה של סבת סבתו אימלדה, שמתנה את ברכתה בכך שלא ינגן יותר מוזיקה. מיגל מסרב לקבל את התנאי, ומכיוון שאף אחד מבני משפחתו המתים האחרים (סבא רבא חוליו, הדודות רבתא ויקטוריה ורוזיטה והדודים רבא התאומים אוסקר ופליפה) לא מעז להמרות את פיה של אימלדה, מיגל יוצא לחפש את ארנסטו דה לה קרוז, מתוך אמונה שהוא יבין את רצונו להיות מוזיקאי ויעניק לו את ברכתו ללא תנאי.
בדרך הוא נתקל בהקטור, אחד המתים שמנסה לבקר את בתו בעולם החיים, ונכשל בניסיונותיו מכיוון שלא הוצבה בעבורו תמונה בעולם החיים. הקטור מנסה לעזור למיגל למצוא את סב סבתו, ובתמורה מיגל יחזור לעולם החיים וישים את תמונתו של הקטור בחדר, כדי שהקטור יוכל לבקר את בתו. השניים עוברים הרפתקאות שונות, ומיגל מבין כי זמנו של הקטור קצוב, ואם לא יבקר בעולם החיים בקרוב כדי שבתו תמשיך לזכור אותו, הוא יישכח וייעלם גם מעולם המתים. מיגל מגלה כי הקטור הוא מוזיקאי כישרוני, והשניים מופיעים יחד בתחרות הכישרונות הגדולה של עולם המתים וזוכים לאהדת הקהל.
כאשר הקטור מגלה כי מיגל סירב לקבל את ברכתה של סבת סבתו אימלדה הוא מתרגז. מיגל בורח ממנו ומגיע לארנסטו דה לה קרוז, אשר שמח לגלות כי יש לו חימש (בן-נין), ומציג בגאווה את מיגל לכל סובביו. מיגל מבין את הצורך שהוביל את ארנסטו לעזוב את ביתו ומשפחתו כדי להגשים את חלומו. ההרמוניה מגיעה לקיצה כאשר מסתבר כי ארנסטו אינו סב סבתו של מיגל. ארנסטו היה שותפו של הקטור. הקטור הוא סב סבתו של מיגל, והוא זה שכתב את כל השירים היפים של ארנסטו. הקטור התחרט על כך שעזב את ביתו ועמד לחזור אליו, כאשר ארנסטו הרעיל אותו. אחרי שהקטור מת, ארנסטו לקח את כל הקרדיט על השירים של הקטור, התפרסם והתעשר, ואילו הקטור נשכח. ארנסטו אינו מוכן להסתכן בכך שמיגל יחזור לעולם החיים ויספר את האמת, וכולא את השניים.
בני משפחתם המתים של הקטור ומיגל מצילים את שניהם. סבת סבתו אימלדה מגלה לראשונה כי הקטור עמד לחזור אליה כאשר הורעל, ובהדרגה היא מפסיקה לגנותו וסולחת לו. בני המשפחה נאבקים בארנסטו ובשומריו, ומנצלים את מצלמות הטלוויזיה כדי להוכיח לעולם המתים כי ארנסטו גנב את השירים של הקטור. הם מצליחים במאבק בעזרת האלבריחה של אימלדה ודנטה, כלבו של מיגל שהמשיך ללוות אותו מעולם החיים, אבל מאבדים את תמונתו של הקטור, בלעדיה הוא לא יוכל לבקר בעולם החיים, יישכח לנצח וייעלם.
מיגל שבור הלב מקבל את ברכתם של בני משפחתו, הפעם ללא תנאי, חוזר לעולם החיים ומוצא את קוקו, סבתא רבתא שלו, בתם של הקטור ואימלדה. הוא מנגן לה את השיר ״זכרי אותי״ שהקטור כתב רק בעבורה, אותו היה מנגן לה כל לילה לפני שעזב. קוקו מגיבה למנגינה, ומראה להם את היומן ששמרה ובו המכתבים שכתב לה. המכתבים מוכיחים שהקטור אכן כתב את כל השירים בעזרתם ארנסטו התפרסם. בין המכתבים הם מוצאים את תמונתו של הקטור ומציבים אותה בחדר יחד עם תמונות שאר בני המשפחה המתים.
שנה לאחר מכן, הקטור וכל שאר בני המשפחה המתים של מיגל מגיעים לעולם החיים לרגל יום המתים, ביניהם קוקו, אשר הספיקה ללכת לעולמה.
Remove ads
מדבבים
סכם
פרספקטיבה
כל השחקנים שדיבבו בסרט בגרסה האנגלית הם ממוצא היספני[2]. בגרסה הספרדית היה חשוב להפקה שהדמויות ידברו במבטא מקסיקני. לכן כל השחקנים שדיבבו בגרסה הספרדית הם מקסיקניים. במטרה לשמור על האותנטיות, בניגוד לסרטים אחרים בהם יש שני דיבובים לספרדית, אחד לספרד והשני לאמריקה הלטינית (בשל הבדלים מהותיים בין הניבים), בספרד יצא הסרט עם הדיבוב המקסיקני ולא בדיבוב נפרד שנעשה בספרד[3].
Remove ads
פיתוח והפקה
סכם
פרספקטיבה
ב-1 במאי 2013 הגישה דיסני בקשה למשרד הפטנטים והסימנים המסחריים האמריקאי במטרה לרשום את השם "יום המתים" כסימן רשום כמהלך מקדים לקראת פיתוח סרט עתידי של פיקסאר שיעסוק בחג. מהלך זה עורר גל של מחאה ברחבי העולם ובעיקר במקסיקו ובאמריקה הלטינית שם מצוין החג. בין השאר פרסם לאלו אלקרז, צייר קריקטורות מקסיקני-אמריקני, קריקטורה בשם Muerto Mouse (עכבר המוות) המתארת שלד ענק של עכבר בדמותו של מיקי מאוס מפלצתי המאיים לרשום את תרבויות העולם כסימנים רשומים. לאור הלחץ הציבורי שהופעל עליה, קריאות ברחבי רשת האינטרנט ועצומה מקוונת, החליטה דיסני למשוך את הבקשה.[5]
מספר ימים לאחר ההכרזה על הסרט הודיע לאלו אלקרז בחשבון הטוויטר שלו כי הוא חלק מהצוות שיוצר את הסרט קוקו.[6] במקביל פרסמה פיקסאר הודעה לפיה אלקרז ישמש כיועץ להפקת הסרט.[7] מהלך זה מזכיר מקרים דומים בהם שכרה דיסני יועצים המשויכים לקבוצה האתנית בה עוסקים סרטים, כמו אופרה וינפרי בסרט הנסיכה והצפרדע וטאיקה וייטיטי עבור הסרט מואנה.
צוות ההפקה של פיקסאר ביקר במקסיקו מספר פעמים במטרה להגדיר טוב יותר את הדמויות והעלילה. הבמאי לי אנקריץ' סיפר ”ראיתי כיצד הוא (יום המתים) מיוצג באומנות המסורתית. משהו בצירוף של שלד בצבעים עליזים ובהירים שבה את דמיוני. זה הוביל אותי למסע סוער של גילויים, וככל שלמדתי יותר על יום המתים כך הושפעתי ממנו יותר.” [8]
ב-13 באפריל 2016 הודיעו דיסני ופיקסאר כי החלו לעבוד על האנימציה לסרט.[9]
ב-10 בנובמבר 2016 העלתה להקה בשם Banda Tierra Mojada סטטוס לפייסבוק בו סיפרה כי חבריה מקליטים את המוזיקה והשירים לסרט. על אחד מדפי התווים התנוסס שמו של מייקל ג'אקינו כמלחין.[10]
בדצמבר 2016 נמסר כי תסריטאי הסרט, אדריאן מולינה, מונה גם לתפקיד במאי משנה לצידו של אנקריץ'.[11]
ב-13 ביוני 2017 פורסם בערוץ היוטיוב של דיסני טריילר ראשון לסרט קצר בשם "ההרפתקה של אולף" (בכיכוב הדמויות מהסרט "לשבור את הקרח"), שיוקרן לפני "קוקו".[12] מספר ימים לאחר יציאת הסרט, הופסקה הקרנת הסרט הקצר בעקבות תלונות רבות של צופים.[13]
בעקבות יציאת הסרט, יצאה תביעה של משפחה ממקסיקו שאירחה את הצוות של דיסני שיצא לטיול שם על מנת לאסוף מקורות והשראה, בעקבות הגילוי של בני המשפחה שהצוות של דיסני העתיק את המראה של הסבתא של המשפחה באופן מדויק על מנת ליצור את הדמות קוקו. המשפחה לא ידעה על כך וצוות דיסני לא ביקשו רשות בנוסף לעובדה שהסבתא לא רשומה בקרדיטים של הסרט ולא אוזכרה כלל בו, בקרדיטים או בכל סרטוני 'מאחורי הקלעים' שהוצגו. ברשת האינטרנט יצאה קריאה נגד דיסני על פעולה זו ותמיכה במשפחה ודרישה שהאמת תצא לאור.
Remove ads
פסקול הסרט
סכם
פרספקטיבה
הפסקול של הסרט יצא לאור ב-10 בנובמבר 2017. את שירי הסרט כתבו והלחינו ג'רמיין פראנסקו, אדריאן מולינה רוברט לופז וקריסטן אנדרסון-לופז. מייקל ג'אקינו הלחין את הפסקול של הסרט. במקביל יצאה גרסת דלוקס ובה שני דיסקים.
השיר "Remember Me" נכתב על ידי רוברט לופז וקריסטן אנדרסון-לופז וזכה בטקס פרסי אוסקר ה-90 בפרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר.
Remove ads
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של קוקו
קוקו, ברשת החברתית פייסבוק
קוקו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קוקו, ברשת החברתית אינסטגרם
"קוקו", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"קוקו", באתר נטפליקס
"קוקו", באתר AllMovie (באנגלית)
"קוקו", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"קוקו", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"קוקו", באתר Metacritic (באנגלית)
- "קוקו", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
"קוקו", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
רג'י אוגוו, הניו יורק טיימס, "קוקו": איך לעשות סרט אתני בלי לפגוע בפוליטיקלי קורקט, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2017
ביקורות
- תומר קמרלינג, קוקו, אתה לא גיבור, באתר מאקו, 30 בנובמבר 2017
- אורון שמיר, עכבר העיר אונליין, "קוקו": פיקסאר חוזרת לדרך המלך, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2017
- אבנר שביט, "קוקו" הוא קלאסיקה מיידית נוספת מבית היוצר של פיקסאר, באתר וואלה, 30 בנובמבר 2017
- ארז דבורה, ביקורת סרט: "קוקו" - אנימציה גדולה מהחיים, באתר ynet, 1 בדצמבר 2017
נתנאל שלומוביץ, "קוקו" הוא הסרט המושלם ללמד ילדים שהמוות הוא חלק מהחיים, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2017
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads