שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
קורקינט
כלי תחבורה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
קוֹרְקִינֵט או גַּלְגִיליים[1] הוא כלי תחבורה העשוי ממשטח צר, המקביל אל הקרקע, שני גלגלים וכידון היגוי המחובר לגלגל הקדמי.
המשתמש בכלי תחבורה זה עומד עליו ברגלו האחת, ודוחף אותו ברגלו השנייה, כשבידיו הוא מחזיק בכידון. בעבר נהגו ילדים ליצור קורקינטים לשימוש אישי. בשלהי המאה העשרים הפכו הקורקינטים למוצר תעשייתי, שלו דגמי מתכת יקרים. ישנם גם קורקינטים ממונעים, אשר פועלים על חשמל או דלק.
המילה קורקינט משמשת רק בעברית; מקורה הוא שינוי של המילה הצרפתית trottinette ("טרוטינט"). הלשונאי והבלשן יצחק אבינרי הציע תחת המילה קורקינט את המילה טפפית, והעיד כי בבית איתמר בן-אב"י חודשה המילה אוֹפַנִּית:
כלי הנסיעה־למשחק של ילדים, הנקרא בצרפתית טרוטינט, שובש בפי ילדינו ל"קורקינט". שִבוש זה כבר חדר ללשון עִתוני ילדים ואף לעולם התעשִיה... השם הצרפתי לקוח מהשורש trottiner שעניינו – הָלוֹךְ וְטָפוף.[2] לפי זה ראוי לקרוא לטרוטינט – טְפָפִית (על משקל עששית, צללית). בבית איתמר בן-אב"י שמעתי אומרים "אופנית".
Remove ads
קורקינט ממונע
סכם
פרספקטיבה
ערך מורחב – קורקינט ממונע
קורקינט ממונע, המכונה גם קורקינט חשמלי או גלגינוע הוא קורקינט המונע באמצעות מנוע בנזין או מנוע חשמלי, שעשוי ממשטח צר שמתחתיו שני גלגלים. המשתמש בכלי תחבורה זה עומד עליו בשתי רגליו ובידיו מחזיק ידית המשמשת להיגוי.
הקורקינט החשמלי זכה לעלייה בפופולריות שלו בעזרת ההתרבות של חברות לשיתוף נסיעות המאפשרות להשתמש בקורקינטים חשמליים הפזורים ברחבי העיר על ידי אפליקציה המותקנת במכשיר הנייד. הגיל המותר לרכיבה בקורקינט ממונע הוא 14+
בחוק
החוק בישראל מגביל את השימוש בקורקינט חשמלי לרוכב אחד מגיל 16 ומעלה בחבישת קסדה. בנוסף על הכלי לעמוד בתנאים הבאים[3]:
- משקל הכלי עד 30 ק"ג
- הספק המנוע עד 250 וואט
- מהירות הכלי עד 25 קמ"ש
קורקינט לא חשמלי אינו צריך רישוי.
רישום כלים ממונעים
החל מאוגוסט 2024, נכנסה לתוקף בישראל חובת רישום והתקנת לוחית זיהוי על כלי רכב קלים ממונעים, בהם אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים. התקנה נועדה להסדיר את השימוש הגובר בכלים אלה, בעקבות ריבוי תאונות ופגיעות בהולכי רגל, והקושי לזהות רוכבים שביצעו עבירות תנועה או פגעו בזולת.
הרישום מתבצע במערכת מקוונת של רשות הרישוי, ודורש שהרוכב יהיה בן 16 ומעלה ויעמוד בדרישות ההכשרה שנקבעו, כולל מעבר מבחן תיאוריה ייעודי. עם הרישום מונפק מספר רישוי אישי הכולל שתי אותיות וארבע ספרות, אותו ניתן להעביר בין כלים בבעלות אותו רוכב. לוחית הזיהוי, אשר מותקנת מאחור (או מלפנים – בהתאם למבנה הכלי), נרכשת בעלות שבין 59 ל-150 שקלים.
החוק מחייב גם תאגידים לרשום את הכלים שברשותם, תוך התחייבות שלא להעבירם לשימוש בלתי מוסמך. כמו כן, הוגדרה אחריות אישית של בעל הכלי למניעת רכיבה בידי מי שאינו עומד בדרישות החוק, כולל קטינים או מי שלא עבר הכשרה מתאימה.[4]
האכיפה צפויה להתבצע בהדרגה. בשלב הראשון (2024) יינתן קנס של 100 ש"ח על אי התקנת לוחית, שצפוי לעלות בהמשך ל-500 ש"ח (2025) ול-750 ש"ח (2026). נכון לאפריל 2025, סמכויות הפקחים העירוניים טרם עוגנו באופן מלא, והאכיפה מתבצעת בעיקר בידי משטרת ישראל, המתמודדת עם אתגרי אכיפה נוספים כמו שינויי מבנה לא חוקיים בכלים (המאפשרים מהירויות של עד 100 קמ"ש).
החוק מאפשר לכל מי שנפגע מכלי חשמלי לצלם את לוחית הזיהוי ולדווח לרשויות, ואף לתבוע את הרוכב האחראי. חברות השכרה נדרשות לספק מידע במקרה של פגיעות, בכפוף לשיקול דעת הרשויות.[5]
Remove ads
ליים
- ערך מורחב – ליים (תחבורה)
ליים (באנגלית: Lime) היא חברה אמריקאית שעוסקת בהשכרת כלי תחבורה זעירים מסוגים שונים לרכיבה בעיר, לשימוש שיתופי עבור משתמשי הדרך. האופניים והקורקינטים של ליים מוצעים בלמעלה מ-250 ערים שונות ברחבי העולם. החברה מציעה כלים לשימוש שיתופי אשר ניתנים לשימוש ולאיתור באמצעות אפליקציה סלולרית ייעודית שמשתמשת ב-GPS ומערכת iot. החיוב על רכיבה כולל מחיר קבוע ומחיר לכל דקת שימוש.
בתחילת שנת 2019, נכנסה חברת ליים לשוק הישראלי עם הצבתם של אלפי קורקינטים ממונעים ברחבי תל אביב-יפו. לאחר מכן, החלה החברה לפעול גם בערים רמת גן, גבעתיים, והרצליה.[6] הפעילות של ליים בישראל הובלה על ידי יניב גודר ששימש כמנכ״ל החברה בין השנים 2019–2021.
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads