קרנית פלוג

קרנית פְלוּג (נולדה ב-9 בינואר 1955) היא כלכלנית ישראלית, שכיהנה כנגידת בנק ישראל בשנים 2013–2018.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

Remove ads

קורות חיים

סכם

פרספקטיבה

פלוג נולדה ב-1955 בפולין, ובהיותה בת שלוש עלתה לישראל עם הוריה^[1], והמשפחה התיישבה תחילה בשכונת קריית היובל שבירושלים^[2]. אביה, נח פלוג, עבד במשרד האוצר^[3], שימש כיועץ כלכלי בשגרירות ישראל בגרמניה^[4], והיה במשך שנים רבות יושב ראש מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל^[5]. אמה, דורותה לבית טוגנדרייך^[6] הייתה כרופאת ילדים. פלוג למדה בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים.

בשנת 1980 השלימה בהצטיינות לימודי MA בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1985 השלימה לימודי דוקטורט בכלכלה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. נושא הדיסרטציה:^[7] "Government policies in a general equilibrium model of international trade and human capital" (מדיניות ממשלתית במודל שיווי משקל כללי של סחר בינלאומי והון אנושי).

בשנת 1984 הצטרפה ככלכלנית לקרן המטבע הבינלאומית, וב-1988 חזרה לישראל והחלה לעבוד במחלקת המחקר של בנק ישראל. יחד עם ניצה (קלינר) קסיר היא ביצעה מחקרים בנושאי מקרו-כלכלה ושוק העבודה, בהם בתחומי שכר המינימום, קליטת העלייה והעוני. בשנים 1994–1996 עבדה בבנק האינטר-אמריקאי לפיתוח (Inter-American Development Bank) ככלכלנית מחקר בכירה. ב-1997, לאחר שובה לבנק ישראל, מונתה לסגנית מנהל מחלקת המחקר, וביוני 2001 מונתה למנהלת המחלקה ולחברה בהנהלת בנק ישראל.

במהלך עבודתה כיהנה במספר ועדות ממשלתיות וציבוריות, בהן הוועדה להגברת התחרותיות, הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי (ועדת טרכטנברג), הוועדה לבחינת תקציב הביטחון (ועדת ברודט) והוועדה לאיתנות פיננסית של הביטוח הלאומי.

פלוג ידועה כתומכת בהעלאת גיל הפרישה לנשים. כמו כן, הייתה בין התומכים בהנהגת מס הכנסה שלילי כסיוע לעובדים בשכר נמוך^[8]. היא סבורה שיש להגדיל את ההוצאה הציבורית, ולהשקיע בשירותים חברתיים, בחינוך ובתשתיות.^[9]

ביולי 2011 מונתה למשנה לנגיד בנק ישראל^[5]. בתחילת יולי 2013, בעקבות פרישתו של סטנלי פישר מתפקיד נגיד בנק ישראל, מונתה לממלאת מקום הנגיד^[10]. ב-13 בנובמבר 2013 מונתה לנגידת בנק ישראל, האישה הראשונה בתפקיד זה^[11], תפקיד בו כיהנה קדנציה אחת, עד 12 בנובמבר 2018. אחת מהפעולות הראשונות שלה כנגידה הייתה למנות לה כמשנה את ד"ר נדין בודו-טרכטנברג.

לאורך כהונתה כנגידה התפרסמו לעיתים חילוקי דעות בינה לבין שר האוצר משה כחלון. בין היתר טענה פלוג כי יש צורך לשפר את הפיריון בעוד שר האוצר הביא לאישור תקציב דו־שנתי שלא תומך כלל בשיפור הפריון. פלוג התנגדה נחרצות למהלך שתכנן משרד האוצר, להפחתת מס הכנסה על המשתכרים מעל 20,000 ש"ח, והתנגדותה הייתה אחת הסיבות העיקריות לכך שהמהלך לא יצא לפועל^[12]. מנגד, טען שר האוצר שהיא צריכה להעלות את הריבית במשק, שעמדה באותה תקופה על 0.1%, אולם היא לא עשתה כן^[13]. הותרת ריבית המשק האפסית על כנה הייתה למעשה החלטה אסטרטגית של פלוג להמשיך את המדיניות שהתווה קודמה בתפקיד, סטנלי פישר^[14] במטרה לבלום את התחזקות המטבע המקומי ולתמוך בייצוא. זאת בתקופה שגם הריביות של מרבית הבנקים המרכזיים במערב נשארו גם הן ברמה נמוכה. עם זאת, מדיניות זו הקשתה על שר האוצר לעמוד ביעד הורדת מחירי הדיור שהציב לעצמו מכיוון שהזרימה משקיעים לשוק הנדל"ן^[15].

בספטמבר 2014 נבחרה על ידי מגזין "הגלובל פייננס" לאחת מ-7 נגידי הבנקים הטובים בעולם וקיבלה את הציון A על תפקודה^[16]. גם בשנת 2015 שמרה על מקומה בצמרת הנגידים הטובים בעולם^[17].

במרץ 2018 פרסם בנק ישראל דו"ח המבקר בין היתר את תוכנית מחיר למשתכן של כחלון. לאחר הפרסום טען כחלון כי הדו"ח מוטעה ומתבסס על הערכות שגויות. למחרת נמסר כי משרד האוצר החל לחפש מחליף פוטנציאלי לנגידה^[18].

ביולי 2018 הודיעה פלוג לראש הממשלה שלא תתמודד לכהונה נוספת כנגידת בנק ישראל. במכתבה לראש הממשלה הדגישה פלוג את החשיבות הרבה של עצמאותו המקצועית של הבנק, בייחוד במציאות פוליטית משתנה^[19]. בהתאם לכך, סיימה את תפקידה ב-12 בנובמבר אותה שנה.

ביוני 2019 הוענק לה תואר עמית כבוד מהמרכז האקדמי רופין.^[20] כמו כן זכתה באות אבירת איכות השלטון 2019 בקטגוריית הרשות המבצעת מטעם התנועה לאיכות השלטון.^[21]

עם תום כהונתה כנגידה, הצטרפה לאוניברסיטה העברית בדרגת פרופסור מן המניין במסלול הנלווה^[22] בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים^[23]. במשך כ-5 שנים, עד 2024, כיהנה כסגנית-נשיא למחקר בתחומי הממשל והכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה^[24].

בפברואר 2022 מונתה לחברה בוועדת החקירה הממלכתית לרכש הצוללות וכלי השיט.^[25]

Remove ads

חיים אישיים

פלוג נשואה (בשנית) לפרופ' שאול לאך מהחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים^[23]. לזוג שני ילדים^[1]. היא תושבת בית הכרם בירושלים.

מחקריה האקדמיים

גור עופר, קרנית פלוג וניצה (קלינר) קסיר, "קליטה בתעסוקה של עולי ברית המועצות בשנת 1990 והלאה: היבטים של שמירה והחלפת משלחי-יד", רבעון לכלכלה 148 (יולי), עמ' 135–179, 1991.
קרנית פלוג וניצה (קלינר) קסיר, "עלות העבודה בתעשייה הישראלית", סקר בנק ישראל 67 (יולי), עמ' 21–40, 1992.
קרנית פלוג וניצה (קלינר) קסיר, "קליטה בתעסוקה של עולי ברית המועצות בשנת 1990 והלאה – הטווח הקצר", הרבעון לכלכלה, 1993.
קרנית פלוג וניצה (קלינר) קסיר (1994), "הציות לחוק שכר המינימום בישראל", סדרת מאמרים לדיון 94.12, בנק ישראל, מחלקת המחקר.
דניאל גוטליב, קרנית פלוג וניצה (קלינר) קסיר, ״הצעה לשינוי המדיניות בנושא שכר מינימום״, בנק ישראל, 2000.
קרנית פלוג, ניצה (קלינר) קסיר ויונה רובינשטיין, "השפעת שכר המינימום על התעסוקה בענפים עתירי עבודה פשוטה במשק הישראלי", בנק ישראל, 2000.
קרנית פלוג, ניצה (קלינר) קסיר וסיגל ריבון, "אבטלה והשכלה בישראל: על מחזורי עסקים, שינויים מבניים ושינויים טכנולוגיים: 1998-1986", רבעון לכלכלה 3 (אוקטובר), עמ' 374–416, 2000.
קרנית פלוג, ניצה (קלינר) קסיר, "על עוני, עבודה ומה שביניהם", רבעון לכלכלה 4 (דצמבר), עמ', 516-542, 2001.
קרנית פלוג ומישל סטרבצ'ינסקי, ״צמיחה בת קיימא - האם היא מעבר לפינה? ניתוח תוך שימוש במסגרת מושגית של מיכאל ברונו", מחלקת המחקר של בנק ישראל, 9 ביולי 2002
קרנית פלוג, ניצה (קלינר) קסיר, ויונה רובינשטיין, "השפעת שכר המינימום על הביקוש לעובדים לא מיומנים ועל התעסוקה הכוללת במשק", בנק ישראל, 2004
קרנית פלוג, ניצה (קלינר) קסיר, "מהי רמת המקסימום לשכר המינימום?", מחלקת המחקר של בנק ישראל, 27 בינואר 2005
קרנית פלוג, ניצה (קלינר) קסיר ואירנה מידן, "חוק משפחות חד -הוריות, היצע עבודה ועוני", רבעון לכלכלה שנה 56, מספר 3 (ספטמבר), עמ' 463–516, 2006
קרנית פלוג ומישל סטרבצ'ינסקי, "צמיחה מתמשכת ומדיניות מקרו-כלכלית בישראל", מחלקת המחקר של בנק ישראל, 4 ביולי 2007

Karnit Flug, Nitsa (Kaliner) Kasir and Ofer Gur, "Absorption of Soviet Immigrants into the Israeli Labor Market: Occupational Substitution and Retention", in: "Immigrants: Liability or Asset?", Naomi Carmon (editor), p. 279-378, 1993.
Karnit Flug and Nitsa (Kaliner) Kasir, "Labor Costs in Israeli Industry", Economic Review, Vol. 67, p. 21-44, 1993.
Karnit Flug and Nitsa (Kaliner) Kasir, "The Absorption in the Labor Market of Immigrants from the CIS - the Short Run" The Economy Quarterly, 1995.
Karnit Flug, Nitsa (Kaliner) Kasir and Ofer Gur, "The Absorption of Soviet Immigrants into the Labour Market: Aspects of Occupational Substitution and Retention", in: "Russion Jews on Three Continents – Migration and Resettlement", Lewin-Epstein, Ro'u and Ritterbans (editors), p. 433-470, 1997.
Karnit Flug and Nitsa (Kaliner) Kasir, "Poverty and Employment and the Gulf between them", Israel Economic Review, Vol. 1, p. 55-80, 2003.
Karnit Flug and Nitsa (Kaliner) Kasir, "The Single Parent Law, Labor Supply and Poverty", Israel Economic Review, Vol. 4, NO. 1, April, p. 59-110, 2006.