ראס אל-ביאדה

רָאס אֶל-בֶּיָאדַה (בערבית: رأس البياضة, בתעתיק מדויק: ראס אלביאצ'ה) היא לשון יבשה על חוף הים התיכון, הממוקמת כ-10 ק"מ צפונית לראש הנקרה בנפת צור בדרום לבנון. מצוק של ראס אל-ביאדה הוא קצהו הצפוני של רכס סולמה של צור.

ראס אל-ביאדה
رأس البياضة

נתונים גאוגרפיים
קואורדינטות	33°09′46″N 35°10′54″E
סוג	לשון יבשה
נתונים מדיניים
מדינה	לבנון
(למפת לבנון מוגדלת)   ביירות צור טריפולי צידון בעלבכ חלבא זחלה א-נבטיה ישראל סוריה הים התיכון ראס אל-ביאדה (למפת לבנון רגילה)   ביירות צור טריפולי צידון בעלבכ חלבא זחלה א-נבטיה ישראל סוריה הים התיכון ראס אל-ביאדה

קטע המסילה העוברת במנהרות ראש הנקרה ובמנהרה בראס אל-ביאדה במפה משנת 1942

ראס אל-ביאדה (Cape Blanco) במפה הישנה משנת 1814

מקור השם

צבעו הלבן הייחודי של הסלעי הכף הקנו למקום את השם "ראס אל-ביאדה" – "ראש לבן" בערבית.

תיאור

הכֵּף ראס אל-ביאדה מתאפיין בקו חוף מפורץ, וסלעיו מכילים מרבצי מאובנים שגילם בערך 65–100 מיליון שנים. בכף נמצאת גם מערה בשם "כַּהְף אל-חמאם" (בערבית: كهف الحمام) – "מערת היונים". המערה קיבלה את שמה מיוני סלע שמאכלסות אותה. בנוסף, שוכנים בה מגוון זוחלים וחרקים.

מיקומו הגאוגרפי הייחודי הפך את ראס ביאדה לנקודת תצפית שממנה ניתן לראות גם את חוף מנסורי (בערבית: شاطئ المنصوري), המוכר כאתר הקינון האחרון של שני מיני צבים בסכנת הכחדה בלבנון, וגם את הפסגות המושלגות של הר החרמון, למרות שהן נמצאות במרחק כ-70 קילומטרים.

ראס ביאדה הוא אתר תיירות פופולרי בלבנון.

היסטוריה

מספר חוקרים מזהים את המקום ראס אל-ביאדה עם לבנבן, המוזכר במקומות שונים בספרות חז"ל (לדוגמה גיטין ז:) כקצה הצפוני של "הרצועה היוצאת" מעכו צפונה.^[1]

”אמר ר"ש יכול אני להאכיל את הכהנים טהרות בבורסקי שבצדן ושבעירות שבלבנות מפני שסמוכין לים או לנהר” (תוספתא אהלות).

בשנת 1941, כחלק בבניית מסילת הרכבת חיפה–ביירות–טריפולי על ידי הצבא הבריטי, נחצבה מנהרה באורך 1.27 ק"מ בתוך הצוק. מסילת הרכבת הפסיקה להיות פעילה בסוף שנות ה-40 עם פרוץ מלחמת העצמאות וניתוק רשת מסילות הברזל הארץ-ישראליות שבא בעקבותיה.

בלילה שבין 13 ל-14 במאי 1948, במסגרת מבצע בן-עמי, בוצעה פעולת נחיתה של כח פלי"ם במטרה לפוצץ את גשר הרכבת ואת גשר הכביש בראס אל-ביאדה, כדי למנוע העברת אספקה ותגבורת לכוחות הערביים בגליל המערבי. הכוח, שכלל 13 לוחמים, בפיקוד עמוס בן-צבי, הועבר בגוררת שהגיעה עד מרחק של כ-31 מטר מהחוף. במהלך הירידה לחוף, הכוח התגלה וכוחות לבנוניים פתחו לעברו באש. הלוחמים נסוגו בשחייה ובסירת גומי, הלוחם פנחס סובול, נעדר.^[2]

בראס אל-ביאדה פעל מוצב רותם, שהיה המוצב הצפוני ביותר של חיל הים עד הנסיגה מלבנון בשנת 2000. המוצב שימש כנקודה אסטרטגית משום שהשקיף מראש הצוק על אזור מפרץ העיר צור, ואפשר לצה"ל לעקוב אחר תנועת כלי שיט המתקרבים למים הטריטוריאליים של ישראל. מהמוצב גם ניתן היה לעקוב אחר הפעילות הקרקעית של חזבאללה בבסיסיו שמצפון לרצועת הביטחון, ולאתר יציאות של נשק תלול מסלול. מוצב רותם פונה והועבר לאחריות גדוד 81 של צד"ל ב-16 במאי 2000 וב-24 במאי, בעקבות התמוטטות צד"ל, ניטש המוצב.

ב-19 בנובמבר 2024, במסגרת התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל, כוחות צה"ל הגיעו לראס אל-ביאדה כבשו אותה וכבשו מחדש את מוצב רותם.^[3]

גלריה

• 
•