שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

רבי חנניה בן תרדיון

מחשובי התנאים בדור מרד בר כוכבא ולאחריו, אחד מעשרת הרוגי מלכות ואביה של ברוריה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי חנניה בן תרדיון
Remove ads

רבי חֲנַנְיָה (או רבי חנינא[1]) בֶן תַּרְדְּיוֹן היה מחשובי התנאים בדור מרד בר כוכבא ולאחריו. הוא היה ראש בית דין, אביה של ברוריה וחותנו של רבי מאיר, ואחד מעשרת הרוגי מלכות.

עובדות מהירות לידה, הוצאה להורג ...
Remove ads

ביוגרפיה

שימש כראש בית דין בסכנין והיה חברו של רבי חלפתא.

דמותו ותורתו

בתלמוד הוא מתואר כגבאי צדקה נאמן, עד כדי כך שהפך לסמל של יושר וחוכמה:

רבי אליעזר בן יעקב אומר: לא יתן אדם פרוטה לארנקי של צדקה, אלא אם כן ממונה עליה כרבי חנניה בן תרדיון.

שנים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה, הרי זה מושב ליצים. אבל שניים שיושבים ועוסקים בתורה, שכינה ביניהם, שנאמר: "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע, ויכתב ספר זיכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו".

Remove ads

מותו וגורל משפחתו

סכם
פרספקטיבה

בעת גזרות אדריאנוס, רבי חנניה לימד תורה ברבים, והרומאים תפסוהו והרגוהו בשרפה[2]. הוא נמנה עם עשרת הרוגי מלכות[3]. לפי מגילת תענית בתרא, גזר הדין בוצע בכ"ז בסיוון, והיום נקבע לתענית צדיקים[4]. אם כי מסורות אחרות מציינות את כ"ו בסיוון או ז' בתשרי כיום מותו.[5]

הגמרא מתארת כי גופו נעטף בזמורות עץ והוא נשרף יחד עם ספר התורה בו למד. כדי להאריך את ייסוריו, הניחו הרומאים על ליבו גיזי צמר ספוגים במים, ובכך מנעו את מותו המהיר. לקריאת תלמידיו כי יפתח את פיו כדי למות מהר יותר, אמר: ”מי שנתן נשמתי לי הוא יטלה ממני”. לתלמידיו סיפר שהוא רואה ”גווילין נשרפין ואותיות פורחות” (קלף נשרף והאותיות הכתובות בו אינן נמחקות, אלא פורחות; רמז לו עצמו; השרפה כילתה את הגוף, אך התוכן נשאר לנצח). התליין שהתפעל מגדלות נפשו של רבי חנניה שאל אותו אם יביאו לחיי עולם הבא אם יסלק את ספוגי הצמר מעל לבו. רבי חנניה השיבו לחיוב, ואף נשבע לבקשתו. התליין הגדיל את השלהבת ונטל הספוגים וכך מת רבי חנניה מהר יותר, ואף התליין השליך עצמו באש ונשרף. על פי הגמרא יצאה בת קול ואמרה: ”רבי חנינא בן תרדיון ותליינו מזומנים לחיי העולם הבא; ועל כך אמר רבי יהודה הנשיא: ”יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בכמה שנים” (מסכת עבודה זרה, דף י"ח, עמוד א').

גם גורל בני משפחתו היה מר: על אשתו נגזר שתיהרג, ועל בתו השנייה (אחותה של ברוריה) גזרו לישב בקובה של זונות[6]. מסופר גם כי בנו נתפס לליסטות[7] ונהרג על ידם[8].

הגמרא מסבירה שרבי חנניה נענש על חטא מועט, שהיה הוגה את השם המפורש באותיותיו בפרהסיא, משום שהקב"ה מדקדק עם צדיקים אף על חטא מועט, וכן בני ביתו נענשו על דבר מועט מפני צידקותם.

קברו

מקום קבורתו לא נזכר בספרות חז"ל, אך על פי מסורת עממית מסוף המאה ה-18 קברו מצוי סמוך לציפורי. יעקב ברוך בספרו "חיבת ירושלים" (סביב שנת 1785), כנראה הראשון לתעד מסורת זו[9]:

ר' חנינא בן תרדיון נהרג בעשרים ושבעה בסיון, נשרף וספר תורה עמו. מנוחתו סמוך לציפורי

Thumb
מצבת אנינא הקטן (רפליקה), במערת רבי יהודה הנשיא בבית שערים

חוקרי המקומות הקדושים ישראל מאיר גבאי, ישראל הרצברג והארכאולוג ד"ר יוסי סטפנסקי העלו השערה כי נקבר בבית שערים:

מאחר שיש מעט מאד מידע מעולי רגל, לא ניתן לקבוע כלל את מקום קבורת ר' חנינא. אולם אם 'סמוך לציפורי' הכוונה לבית שערים, ייתכן כי המערה בבית שערים בה נמצאה הכתובת 'אנינא' מתייחסת לר' חנינא, אולם אין כל הוכחה לדבר, וייתכן גם כי הכוונה לחנינא בר חמא תלמידו של רבי יהודה הנשיא.

"מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל". כרך א' (מהדורות: 2007, 2011)
Remove ads

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads