שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

רבי יהודה

תנא בן הדור הרביעי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי יהודה
Remove ads

רבי יהודה בר אִלְעָאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה)[1] היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים. מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא. מאות מובאות מדבריו נזכרו בששה סדרי משנה, והוא התנא שפסקיו מוזכרים במשנה במספר הגדול ביותר מבין התנאים האחרים.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
Remove ads

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

רבי יהודה הוא בנו ותלמידו של התנא רבי אלעאי. מושבו היה באושא שבגליל. בילדותו למד אצל רבי טרפון בלוד,[2] אצל רבי ישמעאל, וכן היה מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא. כמו כן, קיבל מאביו רבי אלעאי מסורות בשם רבי אליעזר, רבו של אביו.[3] היה בין חמשת התלמידים שנסמכו על ידי רבי יהודה בן בבא, שנהרג בגלל מעשה זה, בתקופה שבה גזרו הרומאים איסור חמור על סמיכת זקנים.

התלמוד הבבלי[4] מספר על ויכוח משולש בנושא היחס לרומאים שבו השתתף. רבי יהודה שיבח את מעשי הרומאים, רבי יוסי שתק ורבי שמעון בר יוחאי גינה את הרומאים. בעקבות זאת, קידמו הרומאים את רבי יהודה והוא כונה "ראש המדברים בכל מקום"[5] – כלומר, ראש המדברים בכל כינוס. במסכת מנחות מצוין כי שימש כ"מוריינא דבי נשיאה", כלומר שהיה מורה ההלכה בבית הנשיא.[6] מסיפור הוויכוח אפשר לראות שתפיסתו הפוליטית הייתה מתונה, והוא היה יכול לשבח את הרומאים על פיתוח חומרי של ארץ ישראל, על אף הגזרות שהטילו הרומאים על היהודים, ועל אף שבשתי המרידות הרגו מאות אלפי יהודים. יש שחלקו על הסקה היסטורית זו בדבר מתינות יחסו לרומאים. מסתבר שגמרא זו היא יצירה ספרותית מאוחרת שאינה משקפת את הלך הרוח הציבורי ומנוגדת למסורות אחרות המעידות על התנגדות עקרונית לרומי.[7]

על אף מסירותו הרבה ללימוד תורה שהפכה לסמל אצל חז"ל,[8] דגל בתפיסה של "לעולם תהא דעתו של האדם מעורבת עם הבריות" ויישם אותה בחייו.[9][10] בניגוד לתפיסתו של רבי שמעון שיש להתמסר ללימוד תורה באופן בלבדי, היה באסכולה של החכמים שסברו שיש לשלב לימוד תורה עם מלאכה,[11] ואף נזף במי שאינו מלמד את בנו מקצוע.[12] ועוד מסופר עליו שהיה נושא על כתפו כד מחרס כאשר היה הולך לבית המדרש והיה אומר "גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה".[13]

מסיפורים שונים ניתן להסיק שגם מבחינה אישית היה ענו וסובלן.[14] עוד מסופר עליו בתלמוד שהיה עני מרוד, ולא ניצל את מעמדו הרם בעיני השלטון לטובות הנאה.[15]

בתלמוד מבואר כי כל מקום בו מוזכר "מעשה בחסיד אחד", הכוונה היא לרבי יהודה בר אילעאי או לרבי יהודה בן בבא.[16]

כשמת רבי מאיר ביקש רבי יהודה שתלמידי רבי מאיר לא יכנסו לישיבתו[17].

רבי אלעזר כינה אותו יודן בריבי.[18]

Remove ads

מעמדו ההלכתי

  • בתלמוד אומר רבי יוחנן כי "סתם ספרא – רבי יהודה"[19]; משמע – כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר – אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.[20]
  • פעמים רבות במשנה, רבי יהודה מסייג את דברי הקודמים לו ומתבטא בלשון "אימתי, בזמן ש..." או ב"במה דברים אמורים". בתלמוד מובאת מחלוקת באשר לכוונתו. לפי רבי יהושע בן לוי במקרים אלו אין הוא מתכון לחלוק על הדעה שהובאה לפניו, אך רבי יוחנן מסייג את הדברים וסבור שרק "אימתי" עומד בכלל הזה, אך כאשר רבי יהודה אומר "במה דברים אמורים" הנאמר הוא בשונה מחכמים שלפניו. לעומתם האמורא רמי בר חמא סבור שגם במקרים כאלו רבי יהודה חולק על הנאמר לפניו.[21]
  • רבי יוחנן הכריע שכל מקום שנחלקו רבי יהודה ורבי מאיר או רבי יהודה ורבי שמעון – הלכה כרבי יהודה. במקום שנחלקו רבי יהודה ורבי יוסי – הלכה כרבי יוסי.[22]
Remove ads

חכם לכשירצה

איסי בן יהודה כשמנה את שבחם של חכמי המשנה אמר על רבי יהודה שהוא "חכם לכשירצה".[23] רש"י מסביר שהכוונה היא "כשהיה רוצה להיות מתון ומתיישב בדבריו היה חכם". המהרש"א הקשה על כך שאין זה שבח. בדברי תוספות מוסבר שאין כוונת איסי בן יהודה לומר שבמקרים אחרים רבי יהודה אינו חכם אלא שבמקרים אלה הוא חכם יותר מרבי מאיר. המהרש"א עצמו מסביר על פי הערוך שכשרבי יהודה פותח פיו הוא ראש המדברים.

מקום קבורתו

סכם
פרספקטיבה

טבריה (המאה ה-13)

על פי תיאורו של מנחם החברוני (1215 לערך), רבי יהודה נקבר בטבריה בסמוך לקבר רבי מאיר ורב כהנא.

ומשם כפר חנניה) הלכתי לטבריא וראיתי חמי טבריא ולפני חמי טבריא הים ימה של טבריא, והדרך כבושה בין הים ובין חמי טבריא, כאשר רוצים עמי הארץ והעולם ללכת מטבריא לבית שאן ומשם לדמשק. ונכנסתי בטבריא וראיתי מערה אחת ונכנסתי שם במערה וראיתי קברו של ר' חייא ובניו. משם הלכתי ובאתי למקום שר' מאיר קבור שם אצל בהכ"נ (בית הכנסת) שלו והוא חרב ב"ע והלכתי משם וראיתי קברו של ר' יהודה בר אילעאי אצל הכרמים. משם הלכתי וראיתי מערה אחת ובתוך המערה קברו של ר' כהנא

הגליל התחתון (המאה ה-13)

אמנם, מנחם החברוני מציין את קברו (בנוסף לטבריה), גם בגליל התחתון.

והלכתי בגליל התחתון וראיתי קברו של ר' יהודא בר אילעאי

עין זיתים (המאה ה-13 - המאה ה-14)

Thumb
פנים המערה בעין זיתים

בספר "תוצאות ארץ ישראל" (12701320 לערך), מתאר הנוסע את קברי רבי יהודה ותלמידיו בדרך מעין זיתים לצפת.

לעין זית, שם צדיק אחד לא ידענו שמו, והוא תחת שפיט. (בשפיט) [ושם] יש מערת ר' יהודה ב"ר אילעאי ותלמידיו. ולא הלכנו לשם לפי שלא היו מניחין ליכנס במערה

מלבד רבי יהודה (ותלמידיו), ישנם נוסעים שזיהו קברים נוספים במערה, כגון: רבי חנינא בן דוסא ותלמידיו (על פי רבי יעקב השליח, המאה ה-13), בנו של רבי יהודה - רבי יוסי ברבי יהודה (על פי רבי משה באסולה, המאה ה-16), רבי יוסף סרגוסי (המאה ה-17[24]) ואמו של רבי יהודה (המאה ה-18[דרוש מקור][25]).

הקבר בדרך מעין זיתים, שימש במהלך הדורות כמקום תפילה. הידיעות הראשונות שבידינו על ציון קברו (בעין זיתים) הן מהמחצית השנייה של המאה ה-13, כ-1,100 שנים לאחר מותו. על פי העדויות שימש המקום לתפילה ולפולחן, היו בו נרות והקדש, ואילנות היו נטועים סביבו.

במאה ה-16 נהגו חכמי צפת ומקובליה לעלות על הקבר, כך אנו מוצאים את רבי שלמה אלקבץ והרמ"ק, האר"י וחבורתו ומקובלים נוספים מגיעים לציונו של רבי יהודה בר אלעאי כדי ללמוד שם תורה וכדי לעשות שם ייחודים ומעשיים קבליים שונים. רבי אלעזר אזכרי אף מספר על גילוי אליהו לו זכה רבי יוסף סרגוסי. גם בני חבורתו של רבי משה בן מכיר קיבלו על עצמם ללמוד ולהתפלל בקברו של התנא.[26]

כיום, קיים מבנה גדול במקום ציון הקבר ורבים פוקדים אותו מתוך אמונה כי זו סגולה לפרנסה טובה. שנים רבות היה בחצר הקבר עץ, שלקיחת ענף מענפיו נחשבה כסגולה לפרנסה.

כבול / צפת (המאה ה-15)

Thumb
המערה בכבול

מסורות נוספות לקברו אנו מוצאים בכבול ובצפת: אברהם זכות (1500 לערך), מציין את קברו בכבול יחד עם רבי אברהם אבן עזרא ורבי יהודה הלוי ובמקום אחר מספר כי קברו מצוי בצפת סמוך לקברו של רבי יהודה הלוי.

שפרעם (המאה ה-17)

ישנה עדות נוספת מהמאה ה-17 הטוענת לקברו בשפרעם.[27] אך כנראה מדובר בטעות, הודות לכך שהמחבר מזכיר גם את קברו בעין זיתים.

Remove ads

לקריאה נוספת

  • ישראל קאנוביץ, רבי יהודה בר אלעאי: אוסף שלם של משנתו ומאמריו בספרות התלמודית והמדרשית, ירושלים: מוסד הרב קוק תשכ"ה.
  • בנימין לאו, "רבי יהודה בר אלעאי: ראש המדברים בכל מקום", בספרו: חכמים, כרך שלישי: ימי גליל, ידיעות ספרים, 2008, עמ' 59–77.
  • הרב עמוס שושן, "רבי יהודה בר אלעאי", בספרו: מאורות התלמוד, כרך שלישי, 2018, עמ' 64–68.
  • ישראל בן שלום, ”רבי יהודה בר אילעאי ויחסו אל רומי", ציון, מט (תשמ"ד), עמ' 9–24.
    דוד רוקח, ”על 'רבי יהודה בר אילעאי ויחסו אל רומי'", ציון, נב (תשמ"ז), עמ' 107–110.
    ישראל בן שלום, ”על יחסו של ר' יהודה בר אילעאי לרומי – תגובה", ציון, נב (תשמ"ז), עמ' 111–113.
Remove ads

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads