כפר חנניה

כְּפַר-חֲנַנְיָה הוא יישוב קהילתי ישראלי בגליל המונה כ-1500 משפחות ומשתייך למועצה האזורית מרום הגליל.

אין לבלבל ערך זה, העוסק בישוב בגליל, עם הערך "בית חנניה", העוסק במושב במועצה האזורית חוף הכרמל.

כפר חנניה

מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	מרום הגליל
גובה ממוצע[1]	‎326 מטר
תאריך ייסוד	1977
תנועה מיישבת	הפועל המזרחי
סוג יישוב	יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
- אוכלוסייה	794 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	794 תושבי ישראל
מפת מיקום מפה דינמית (למפת הגליל העליון מוגדלת)   כפר חנניה (למפת הגליל העליון רגילה)   כפר חנניה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כפר חנניה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כפר חנניה 32°54′54″N 35°25′24″E מפת היישובים של מועצה אזורית מרום הגליל באדום - כפר חנניה בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2]	7 מתוך 10

היישוב הוקם בשנת 1983 כמושב של תנועת "הפועל המזרחי"^[3] למען בני מושבים מהסביבה. בשנת 1992 הפך כפר חנניה ליישוב קהילתי. עד שנת 1999 מנה היישוב כ-27 משפחות מבני המושבים מהאזור. בשנים האחרונות היישוב מחכה לאישור בנייה נוסף.

היישוב קרוי על השם היישוב התלמודי כפר חנניה הנזכר רבות בכתבי חז"ל, ואשר שכן בסמוך מצפון ליישוב החדש, באתר ח'רבת כפר ענאן.

כפר חנניה הקדום

כפר חנניה הקדום נזכר כמקום מושבם של מספר חכמים מתקופת המשנה והתלמוד, ובראשם רבי חלפתא, שנודע כ"איש כפר חנניה".^[4]

כמו כן, נודע היישוב כציון הגבול שבין הגליל התחתון והגליל העליון: ”מכפר חנניה ומלמעלן, כל שאינו מגדל שקמין - גליל העליון, ומכפר חנניה ולמטן, כל שהוא מגדל שקמין - גליל התחתון.”.^[5] לעיתים נקרא גם כפר חנן.^[6]

היישוב נודע באופן בולט בעיקר בשל תעשיית הקדרות הענפה שהתקיימה בו,^[7] וכליו נזכרו לא אחת לשבח: ”כלי שיחין וכלי כפר חנניה אין דרכן להשתבר”.^[8]

כמו כן, נזכר היישוב לעניין רוכליו אשר נהגו למכור את סחורות המקום ברחבי הגליל.^[9]

היישוב היהודי בכפר חנניה המשיך להתקיים ברציפות עד התקופה העות'מאנית. הוא נזכר בפי הנוסע רבי שמואל ב"ר שמשון בשנת 1211, בידי רבי מנחם בן פרץ החברוני בשנת 1215, אצל יעקב שליח ר' יחיאל מפריז בשנת 1260, בעל 'אלה המסעות', המציין בית כנסת לרשב"י במקום, וכן בעל 'תוצאות ארץ ישראל' מזכיר אותו בסוף המאה הי"ג. ב-1522 מוסר פרטים על כפר חנניה הנוסע משה באסולה ומונה בה קהל מוסתערבים בן 30 בעלי בתים, רובם כהנים ולהם בית כנסת.^[10][11]

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בחורבת חנניה (ח'רבת כפר ענאן), בגבעה הסמוכה ליישוב החדש מצפון, נמצאו כבשן לחרס וכן שכבת רעפים בגודל 8X18 מטר. שברי רעפים הנושאים טביעת חותם של הלגיון השישי פראטה מעידים כנראה על כוח צבא רומאי ששהה באזור זה.^[12]

קברי צדיקים בכפר

דמות	תיעוד ראשון
אבא חלפתא	יעקב בן נתנאל הכהן - לפני שנת 1187
רבי יוסי בן חלפתא
רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי	שמואל ב"ר שמשון - 1210-1211
רבי יעקב אביו של רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי	אלמוני ("תוצאות ארץ ישראל") - המחצית השנייה של המאה ה-13
רבי יעקב איש כפר חנניה
רבי שמעון בן חלפתא
רבי זכריה בן הקצב
רבי חנניה בן עקשיא	אלמוני ("ציוני קברים בארץ ישראל") - תיארוך במחלוקת: המאה ה-13 עד המאה ה-16)
רבי ישמעאל כהן גדול	אברהם ישמעאל חי סנגויניטי - 1741 בקירוב
"נביא"
תלמידי רבי זכריה בן הקצב	אשר אנשיל גרינוואלד ("טוב ירושלים") - המחצית הראשונה של המאה ה-20
בית דינו של רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי
אשת רבי חנניה בן עקשיא
תלמידי רבי חנניה בן עקשיא
אשת אבא חלפתא
תלמידי אבא חלפתא

היישוב כיום

כיום ביישוב פועלים פעוטון, 3 גני ילדים, בית כנסת, ספרייה, מקווה נשים, מועדון נוער, סניף בני עקיבא וקן של הנוער העובד והלומד.^[13] אוכלוסיית היישוב מעורבת וחיים בה חילונים, דתיים ומסורתיים.^[14]

לקריאה נוספת

• אדן-ביוביץ ד', כפר חנניה, חדשות ארכאולוגיות צ, 1986, עמ' 10.
• אדן-ביוביץ ד', כפר חנניה, חדשות ארכאולוגיות צ"ג, 1989, עמ' 16–17
• אדן-ביוביץ ד', כפר חנניה, חדשות ארכאולוגיות צ"ז, 1991, עמ' 20–21.

• David Adan-Bayewitz, Kefar Hananya, Israel Exploration Journal 37 (1987). pp 178-179
• Adan-Bayewitz, D.,, Kefar Hananya, New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land, (ed. E. Stern), 2008, pp. 1909-1911

קישורים חיצוניים

פנחס נאמן, כְּפַר חֲנַנְיָה, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית - ב, תל אביב: יהושע צ'צ'יק, הוצאת ספרים בע"מ, תשל"ב, עמ' 36, באתר אוצר החכמה

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כפר חנניה

• כפר חנניה, באנציקלופדיה יהודית דעת
• נורית ליסובסקי, ‏'והוא במישור ואילן גדול על קברו': קבר ר' חלפתא בכפר חנניה, קתדרה 115, ניסן תשס"ה, אפריל 2005, עמ' 56-31
• נורית ליסובסקי, ‏כתוב בנוף: שימוש במקורות היסטוריים, בממצא הארכאולוגי ובמופע החזותי לשחזור התמורות שחלו במקומות קדושים בגליל, קתדרה 120, יוני 2006, עמ' 78-55
• צבי אילן, עליה לרגל לכפר חנניה, דבר, 2 במאי 1980