שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
רבקה קוהוט
מחנכת יהודיה, סופרת ומנהיגת קהילה אמריקאית. מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
רבקה קוֹהוּט (באנגלית: Rebekah Bettelheim Kohut; 9 בספטמבר 1864 – 11 באוגוסט 1951) הייתה מחנכת, סופרת ומנהיגת קהילה אמריקאית, יהודיה ילידת הונגריה. היא הייתה הנשיאה הראשונה של הקונגרס העולמי לנשים יהודיות, שנבחרה בוועידה הראשונה שלו (אנ') בשנת 1923. ב-1935 כינתה ליליאן וולד את רבקה קוהוט "הגברת הראשונה של יהדות אמריקה".[1]
Remove ads
נעורים והשכלה
רבקה בטלהיים נולדה בקאשה, הונגריה (כיום קושיצה, בסלובקיה), בתם של הרב אלברט בטלהיים והמורה הנרייטה א. ויינטראוב בטלהיים. משפחת בטלהיים היגרה לארצות הברית כשרבקה הייתה ילדה קטנה. הם גרו בריצ'מונד בווירג'יניה לפני שהתיישבו בסן פרנסיסקו בקליפורניה, שם סיימה קוהוט תיכון. היא למדה, אך לא סיימה את לימודיה באוניברסיטת קליפורניה.[2]
קריירה
סכם
פרספקטיבה
כאשת רב[3] בניו יורק, היא נטלה תפקיד ציבורי בשיפור הקהילה. היא הקימה ארגון נשים בקהילה של בעלה בבית הכנסת המרכזי, "אחוות הנשים של בית הכנסת המרכזי לשירות אישי", שסייעה לעולים חדשים בלואר איסט סייד.[4] היא גם הייתה מעורבת באגודת ההגנה על בריאות הנשים (אנ') של ניו יורק, שחיפשה דרכים לשפר את התברואה בעיר.[5]
כמחנכת, היא הייתה האישה היהודייה היחידה שנאמה בקונגרס הלאומי של אימהות ב-1897, בנושא "יראת הורים, כפי שנלמדה בבתים עבריים".[3] ב-1899, היא הקימה את המכינה לבנות לקולג' על שם קוהוט (Kohut College Preparatory School for Girls), פנימייה, אותה ניהלה עד 1905 עם בנה החורג ג'ורג' אלכסנדר קוהוט. הם הקימו וערכו עיתון בית ספר יהודי, "מחשבות מועילות" (Helpful Thoughts). היא הרצתה על ספרות אנגלית במשך שנים רבות. ב-1933 החלה תפקיד במשך שנתיים כמנהלת בית הספר של קולומביה (אנ').[2]
לאחר שהתאלמנה, היא הייתה נשיאת הסניף הניו יורקי של המועצה הלאומית של נשים יהודיות (NCJW) בשנים 1897–1901,[6] שימשה כנאמן של האגודה העברית של נשים צעירות, והייתה פעילה בפוליטיקה של העיר ניו יורק. במהלך מלחמת העולם הראשונה היא עבדה עם ועדת הנשים של העיר להגנה לאומית על שיבוץ נשים בעבודות הקשורות למלחמה, והיא גייסה כספים לסיוע במלחמה. היא הפכה ליו"ר ועדת השיקום של ה-NCJW, שהופקדה על סיוע לקהילות יהודיות באירופה מוכת המלחמה. ב-1923 הייתה מייסדת והנשיאה הראשונה של הקונגרס העולמי הראשון של נשים יהודיות, שהתכנס בווינה. בשנת 1927, היא הייתה האישה הראשונה שכיהנה כשופטת בבית המשפט היהודי לבוררות בעיר ניו יורק.[7][8][2] ב-1932 מינה אותה מושל ניו יורק פרנקלין דלאנו רוזוולט לחברה היחידה בוועדה המחוקקת המשותפת על אבטלה (Joint Legislative Committee on Unemployment), שם היא קראה להקמת ביטוח אבטלה ממלכתי באופן מיידי.
היא כתבה שני ספרי זיכרונות, "החלק שלי" (My Portion, 1925),[9] ו"עוד אתמולים" (More Yesterdays, 1950), וביוגרפיה של בנה החורג, "בית אביו: סיפורו של ג'ורג' אלכסנדר קוהוט" (His Father's House: The Story of George Alexander Kohut, 1938).[10] בשנות ה-30 של המאה ה-20, היא שימשה כיועצת לשירות התעסוקה של מדינת ניו יורק,[11] ודאגה למימון ומודעות לטיפול במצוקתם של פליטים יהודים גרמנים. "האישה היהודייה", הכריזה, "חייבת לבחור בין עולם לא מאורגן, כאוטי וחסר ביטחון לבין עולם שבו יש שלום, שפע, חופש וביטחון".[12]
Remove ads
חיים אישיים
היא נישאה לרב חנוך יהודה קוהוט בשנת 1887, כאשתו השנייה (כאשר הרב בנימין סאלד, אביה של הנרייטה סאלד, ערך את הטקס). לחנוך יהודה קוהוט היו חמישה בנים ושלוש בנות מנישואיו הראשונים, רובם היו עדיין צעירים. היא התאלמנה כשהרב קוהוט נפטר בשנת 1894. "נולדתי באירופה, נעורי היו בווירג'יניה, התחנכתי בקליפורניה, ומקווה לסיים את ימי בניו יורק", כתבה ב-1895.[13]
מוות ומורשת
רבקה קוהוט מתה ב-1951, בגיל 86, בניו יורק.[14][15]
ב-1952 תרמה בתה החורגת של קוהוט, ג'וליה קאהן (Julia Kahn), שני לוחות אשוריים לאוניברסיטת ייל לזכרה של רבקה קוהוט.[16] המסמכים המשפחתיים של קוהוט, כולל ספרי חשבונות מבית הספר לבנות של רבקה קוהוט, נשמרים בארכיון באוניברסיטת ייל.
ספרייה
- My Portion (1925)
- More Yesterdays (1950)
- His Father's House: The Story of George Alexander Kohut (1938)
קישורים חיצוניים
- Karla Goldman, Rebekah Bettelheim Kohut - The Shalvi/Hyman Encyclopedia of Jewish Women
- Rebekah Bettelheim Kohut (1864-1951) - Turning Point Suffragist Memorial
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads