דוד לוריא

רבי דוד בן יהודה לוריא (בראשי תיבות: רד"ל; תקנ"ח, 1798, ביחוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ה' בכסלו ה'תרט"ז, 15 בנובמבר 1855) היה רב, פוסק, מקובל, פרשן ובלשן, מגדולי התורה בדורו. חיבר פירושים על התלמוד הבבלי ועל פרקי דרבי אליעזר.

ערך זה עוסק בפרשן ומנהיג בן המאה ה-19. אם התכוונתם לראש מספן ים בחיל הים, ראו דוד לוריא (קצין).

דוד לוריא

לידה	1798 ביחוב, בלארוס
פטירה	15 בנובמבר 1855 (בגיל 57 בערך) ה' בכסלו ה'תרט"ז
השתייכות	יהדות ליטא

קורות חייו

דוד לוריא נולד למשפחה עשירה ומיוחסת בעיר ביחוב אשר בפלך מוהילב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). משפחתו התייחסה אל המהרש"ל, צאצא למשפחת לוריא המיוחסת לרש"י וממנו לדוד המלך. עוד כילד נודע כבעל כישרונות מיוחדים בתחום לימוד התורה. אביו יהודה לוריא, שכאמור לעיל היה עשיר גדול, שכר לו מלמדים פרטיים. בגיל שתים עשרה עבר ללמוד בעיר וילנה כחלק מקשר שידוכין שיזם אביו עבורו. בגיל שלוש עשרה התחתן. רבי דוד נשאר בווילנה עד לגיל שמונה עשרה ואז חזר לעירו ביחוב.

בחזרתו לעירו סייע רבי דוד לממן את תלמודי התורה בעיר. כמו כן הקים רבי דוד ישיבה בעירו ותמך בה מבחינה כלכלית אך לא עמד בראשה.

על פי עדויות שונות חונן רבי דוד בזיכרון פנומנלי אשר סייע לו בכתיבת חיבוריו השונים שכן חיבוריו עוסקים, בין היתר, בהשוואת גרסאות בין מקורות שונים בספרות התלמוד והמדרש. כמו כן ניחן רבי דוד בכישרון כתיבה פורה במיוחד שכן הוא חיבר מספר רב של חיבורים, חלקם עדיין בכתב יד.

בגיל שלושים ושבע יצא לגלות ועבר למחוז וואלין והביא עמו עגלה מלא ספרים וכתבי יד ושהה שם שנה וחצי.

בהיותו בגיל ארבעים נפל רבי דוד קורבן לעלילה. במסגרת עלילה זאת זויפו מספר מכתבים בשמו וכן פסקאות בפירושו על פרקי דרבי אליעזר. בפסקאות אלו קרא כביכול רבי דוד למרד נגד שלטון הצאר הרוסי. רבי דוד נכלא למשך כשישה חודשים בהם שהה במבצר שליסלבורג^[1]. בסוף תקופה זאת יצא זכאי במשפטו וטוהר מאשמת הסתה למרד בשלטון הרוסי. על פי האנציקלופדיה העברית ואנציקלופדיה יודאיקה הסיבה לעלילה זאת נעוצה, ככל הנראה, בסכסוך בין משפחות בעיר ביחוב.

אחיו של רבי דוד לוריא היו גם הם רבנים מפורסמים. אחיו הבכור רבי צבי הירש לוריא ואחיו השני אהרן לוריא אשר היה רב בעיר מינסק.

בגיל חמישים ושמונה, בה' בכסלו שנת ה'תרט"ז (15 בנובמבר 1855), נפטר לאחר מחלה קשה.

פעילותו הציבורית

הרד"ל נחשב לאחד הבולטים שבגדולי ישראל בדור שלאחר הגאון מווילנה ובתור שכזה עסק גם בהנהגת הציבור היהודי. הוא נפגש עם משה מונטיפיורי בווילנה בשנת 1846 על מנת להעמידו על מצב היהודים ברוסיה באותם ימים. הוא עמד בקשר עם הסופר יצחק בר לוינזון על מנת לשכנעו להוציא לאור בשפה הרוסית את ספרו "זרובבל". בספר זה ראה רבי דוד כלי חשוב במלחמה באנטישמיות שרווחה ברוסיה. כמו כן יצא בחריפות נגד הרפורמים אשר בקשו באותה העת לשנות קטעים מסוימים בסידור התפילה.

ממשיך מורשת הגר"א

בדורו נודע הרד"ל כממשיך מורשת בית מדרשו של הגר"א, והוא נמנה עם בחירי חבורת תלמידי-תלמידיו של הגר"א המכונה: פה שלישי לאליהו. בני דורו ראו בו בר-סמכא בכל הנוגע למסורות שהשתלשלו מהגר"א וכן לכתבי-יד והדפסת ספרי הגר"א, בייחוד בתורת הנסתר. כך תיארו נכדו של ר' יצחק אייזיק חבר: ”והשרידים אשר בדורו, גדולי הדור אשר היה להם יד ושם בחכמת הקבלה, כמו הגאון הגדול חכם הרזים ר' דוד לוריא ז"ל מביחוב והגאון ר' אברהם שמחה זצ"ל מאמציסלאוו, היו דורשים מאיתו את כ"י קדש של מרן הגר"א”.^[2] שמו ומכתביו של הרד"ל שזורים בהקדמות והמבואות לספרי הגר"א שנדפסו בחייו, והם מהווים הכרה במעמדו כמורה הדרך של בית המדרש הגר"אני.

חיבוריו

ספר שאלות ותשובות רד"ל, 1898 ירושלים. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

• הגהות על שישה סדרי משנה (וילנא תרמ"ו -תרמ"ז)
• הגהות על התלמוד הבבלי, נדפסו בש"ס וילנא
• ביאור על סדר מועד בתלמוד הירושלמי, מובא במהדורת קעניגסברג
• הגהות על ביאורי הגר"א על סדר זרעים בתלמוד הירושלמי
• ביאור על תוספתא מסכת עוקצין
• ביאור ומבוא על פרקי דרבי אליעזר (ורשה תרי"ב) המבוא וההקדמות באתר HebrewBooks
• ביאור על מדרש שמואל (ורשה תרי"ב)
• ביאור על מדרש פסיקתא דרב כהנא (תרנ"ג)
• הגהות ופירושים על מדרש רבה, נדפסו במדרש רבה דפוס וילנא
• נפש דוד, מהדורת ווילנא, תרע"ג, באתר היברובוקס, על ספר הזוהר ועל זוהר חדש (וילנא תרמ"ב) נפש דוד באתר ויקיטקסט
• הגהות על שאילתות דרב אחאי גאון משבחא. נדפסו בתוך הספר 'העמק שאלה' של הנצי"ב
• הגהות על שו"ת הגאונים 'שערי תשובה' (לייפציג תרי"ח)
• הגהות ותוספות לספר סדר הדורות ולספר יוחסין - בתוך ספר כוכבי אור מאת נחמן כהנא באתר HebrewBooks.
• שו"ת הרד"ל, ירושלים, תרנ"ח, באתר היברובוקס מהדורה נוספת, ירושלים, תרנ"ח, באתר היברובוקס
• קדמות ספר הזהר ניו יורק תשי"א, על קדמות ספר הזוהר. יצא לאור לראשונה בקעניגסברג תרט"ז.
• פירוש למגילת אסתר
• הגהות וביאורים על ספר הפרנס, ווילנא, תרנ"א, באתר HebrewBooks
• הגהות לספר סדר הדורות.^[3]

לקריאה נוספת

• שמואל לוריא תולדות הרד"ל, הקדמה לפירושו על פרקי דרבי אליעזר, וכן כאן, וכאן
• אנציקלופדיה עברית, כרך כא, עמ' 558
• יונה פרנקל, מדרש ואגדה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך 3, עמ' 922–923.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דוד לוריא בוויקישיתוף

• כתבי דוד לוריא בפרויקט בן-יהודה
• 'לוריא, ר' דוד ב"ר יהודה (רד"ל)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 62 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק(הקישור אינו פעיל, 12.5.2021), תמונה 1260).
• פרקי רבי אליעזר, מהתנא רבי אליעזר הגדול בן הורקנוס, עם ביאור הרד"ל, ורשה, תרי"ב-1852, גרסה סרוקה באתר Hebrew Books
• ר' דוד לוריא, ערכו ב'נוספת לאלף הששי', חלק שלישי, הרחבה ונספח השלמות לספר צמח דוד, ורשה תרי"ט, באתר היברובוקס
• חננאל מאק, תפילתו של רד"ל בבית כלאו(הקישור אינו פעיל, 12.5.2021), מכון ליפשיץ
• ר' דוד לוריא: למדן ליטאי בעקבות הגר"א, בביצוע חננאל מאק, סרטון בערוץ "מכון ון ליר בירושלים", באתר יוטיוב, 28 בדצמבר 2011
• תולדות הרד"ל וחידושים ממנו, בקובץ ישורון, כרך ד', עמ' תצ
• דוד בן יהודה לוריא (1798-1855), דף שער בספרייה הלאומית