רוח החוקים

(על) רוח החוקים (בצרפתית: De l'esprit des lois; במקור: De l'esprit des loix)^[1] הוא מסה על תאוריה פוליטית שפורסמה לראשונה בעילום שם על ידי הברון דה מונטסקייה בשנת 1748 עם העזרה של קלודין-דה-גרן טנסן.^[2] עבודתו של מונטסקייה השפיעה באופן ניכר על עבודותיהם של רבים אחרים, ביניהם: יקטרינה הגדולה; האבות המייסדים של החוקה של ארצות הברית; ואלכסיס דה טוקוויל, אשר יישם את שיטותיו של מונטסקייה בחקר החברה האמריקאית, בספרו הדמוקרטיה באמריקה.

רוח החוקים
De l'esprit des loix

מידע כללי
מאת	מונטסקייה
שפת המקור	צרפתית
סוגה	חוזה ורסאי
הוצאה
מקום הוצאה	פריז
תאריך הוצאה	1748
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	001791272

מונטסקייה השקיע כעשרים ואחת שנים במחקר, לצורך כתיבת "(על) רוח החוקים", אשר כיסה מגוון רחב של תחומים, כמו החוק, חיי החברה, ומחקר אנתרופולוגי. בחיבורו, מונטסקייה לימד זכות על מערכת הממשל החוקתית, הפרדת הרשויות, הפסקת העבדות, שמירה על זכויות האזרח והחוק, וכן על הרעיון שלפיו מוסדות פוליטיים צריכים לשקף את היבטים חברתיים וגאוגרפיים של כל קהילה.^[3]

התאוריה החוקתית

בבואו לסווג מערכות פוליטיות, מונטסקייה מגדיר שלושה סוגים עיקריים: רפובליקני, מונרכי, ודספוטי (עריץ או רודני). כפי שהוא מגדיר אותן, מערכות רפובליקניות נבדלות זו מזו במידת הרחבתן את זכויות האזרח - אלה המרחיבות באופן יחסי מכונות רפובליקות דמוקרטיות, בעוד שאלה המגבילות אותן ומגדירות אותן באופן מצומצם יותר מכונות רפובליקות אריסטוקרטיות. ההבחנה בין אריסטוקרטיה ועריצות נשענת על השאלה אם קיימת מערכת חוקים שביכולתה לרסן את סמכותו של השליט: אם כן, המשטר נחשב אריסטוקרטי, ואם לאו, נחשב כעריצות.

העקרונות המניעים את התנהגות האזרח לפי מונטסקייה

לפי מונטסקייה, מאחורי כל סוג של מערכת פוליטית עומד מה שהוא מכנה "עיקרון". ה"עיקרון" מניע התנהגות מצד האזרחים אשר תגרום לתמיכה במשטר זה ותאפשר לו לתפקד בצורה חלקה.

• ברפובליקות דמוקרטיות (ובמידה פחותה ברפובליקות אריסטוקרטיות), העיקרון הוא "המידה הטובה" — הנכונות לשים את האינטרסים של הקהילה מעל לאינטרסים פרטיים.
• במונרכיות, העיקרון הוא "אהבת הכבוד" — רצון הפרטים להשיג דרגה גבוהה יותר וזכויות-יתר.
• במשטרים דספוטיים (או עריציים), העיקרון הוא "הפחד מפני השליט".

חירות והפרדת הרשויות

הנושא העיקרי השני ב"(על) רוח החוקים" הוא החירות הפוליטית והדרכים הטובות ביותר לשמר אותה. "חירות פוליטית" לפי מונטסקייה היא מה שעשוי להיקרא בימינו ביטחון אישי, במיוחד ככל שהוא מסופק באמצעות מערכת של חוקים. הוא מבדיל את הפירוש הזה של חירות משני פירושים אחרים, שהם שגויים לפי דעתו. הפירוש הראשון הוא שהחירות הפוליטית היא ממשל-עצמי קולקטיבי (לדעתו אין הבדל בין פירוש זה לבין דמוקרטיה), ואילו השני אומר שהחירות מורכבת מהיות האזרח מסוגל לעשות כל מה שהוא רוצה, ללא מגבלה. לדעתו שני פירושים אלה אינם רק שגויים, אלא אף עלולים לפגום בחירות הפוליטית.

כינון חירות פוליטית דורשת שני דברים:

• הפרדת סמכויות השלטון.

בהתבסס על כתבי ג'ון לוק, מונטסקייה טוען כי סמכויות הביצוע, החקיקה והשפיטה של הממשלה צריכות להיות מוקצות לגופים שונים.

• יצירת מערכת של חוקים אזרחיים ופליליים שיבטיחו ביטחון אישי.

מונטסקייה מתכוון למה שמשפטנים בני-זמננו עשויים לכנות "הזכות להליך הוגן", הכולל את הזכות למשפט הוגן, את חזקת החפות ואת המידתיות בחומרת העונש.

אקלים, תרבות וחברה

תרומה עיקרית נוספת של "(על) רוח החוקים" הייתה בתחום של סוציולוגיה פוליטית, אשר מונטסקייה נחשב לעיתים למייסדה. עיקר המסה, למעשה, עוסק בשאלה כיצד גאוגרפיה ואקלים יוצרות אינטראקציה עם תרבויות מסוימות לייצור הרוח של עמים.

ראו גם

• משפט השוואתי
• דמוקרטיה
• שלטון החוק

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: רוח החוקים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רוח החוקים