רונן צור

צור נולד וגדל בשכונת מורשה ברמת השרון. בתיה, אמו, ילידת קזבלנקה שבמרוקו (ממשפחת עזרן מקזבלנקה)^[1] ושלמה, אביו, יליד פולין, עבד כיו"ר הוועד של כרמל מזרחי.^[2] שירת בבה"ד 20 בצריפין כמכשירן אופטי בין 1987-1990. החל את פעילותו הפוליטית במפלגת העבודה בשנת 1990, ומאז כיהן כרכז סיעת העבודה בכנסת בתקופת כהונתו של יצחק רבין כראש הממשלה. צור כיהן גם כמנכ"ל התנועה לקליטת החייל המשוחרר ושימש יועץ לחבר הכנסת ומזכ"ל מפלגת העבודה לשעבר רענן כהן, יו"ר המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה, ויועץ לשר הביטחון, בנימין בן אליעזר ולשרת הקליטה יולי תמיר.^[3].

בשנת 2004 החל לעבוד במשרד הפרסום של מוטי מורל, ובשנת 2007 הפך לשותף במשרד. ב-2016 מכר צור את חלקו למורל, בעקבות סכסוך בין השניים.^[4] לאחר מכן פתח עסק בתחום יחסי ציבור בשם "רונן צור תקשורת" ברמת גן.

בבחירות לכנסת השש עשרה שובץ ברשימת מפלגת העבודה וכיהן כחבר הכנסת כשלושה חודשים בסוף הקדנציה (בעקבות התפטרותו של חבר הכנסת סאלח טריף).

פעילות כיועץ תקשורת

צור מוכר בשיטות עבודה לוחמניות המאפיינות לרוב את הקמפיינים בניהולו. כך גם יחסיו עם אנשי תקשורת המלווים לא מעט באיומי תביעה וכיפופי ידיים. בראיון לליידי גלובס הסביר צור כיצד הוא מתמודד עם "עיתונאי תאב כח" ואמר "יש שיטה מצוינת, והיא להגיע אל העיתונאי דרך בן/בת הזוג שלו".^[5].

צור דברר את שר הפנים אלי ישי במשבר השרפה בכרמל, ואת הרופאים במשבר הרופאים המתמחים, ובין לקוחותיו החברה לישראל, דלק אנרגיה, קרן אדמונד דה רוטשילד,^[6] איגוד החברות הציבוריות, איגוד חברות התרופות, פורום תאגידי המים, בומברדייה, אורקל ישראל, וריפון, חברות נדל"ן, ארגון המורים ובועז הרפז. הוא דברר את נשיא המדינה משה קצב נגד המתלוננות נגדו בגין עבירות מין^[7] והתפטר לאחר שקצב הפר את הסיכומים עם יועציו במסיבת העיתונאים שנמשכה שעות.^[8]

יחד עם משה קלוגהפט הקים משרד לייעוץ תקשורתי ואסטרטגי "EDK תקשורת" (ראשי תיבות של "אין דבר כזה").^[9]

במרץ 2012 החל לייצג את הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' אשר עלה לכותרות ב"פרשיית הכדורים" בתוכנית "האח הגדול", במסגרתה מתמודדי התוכנית התלוננו בתקשורת כי במהלך התוכנית, רבינוביץ' "שידל אותם להשתמש בכדורים פסיכיאטריים". בסופו של דבר נאלץ יחד עם חברת ההפקה לשלם פיצוים לשלושה מתמודדים.^[10] באפריל 2012 מונה לייצג את מנכ"ל האתר "בחדרי חרדים" בפרשה שנקשרה בשם האתר.

בבחירות לראשות ההסתדרות שנערכו במאי 2012 הוא ניהל את קמפיין הבחירות של עופר עיני, יו"ר ההסתדרות החדשה.

במהלך 2012 ייצג את ארגון האחיות בישראל במאבק לשיפור תנאיהן, ניהל את משבר פלאפון, מכללות להוראת החינוך ואיגוד חברי הבורסה.

ב-2013 ייצג צור גורם אנונימי בשם "קבוצת משקיעים מודאגים" והפיץ לבתי ההשקעות לוח שנה עם תמונות המאשימות את יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, במצבה הקשה של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, למשל עם הכיתוב "כולם אשמים חוץ ממנו" על תמונתו.^[11] כן הופץ סרטון תחת השם "האקסיות של האוזר". קמפיין ההכפשה גרר גינוי מקיר לקיר כנגד שיטותיו של צור, מצד חברי ועדת הכספים של הכנסת.^[12]

באוקטובר 2013 לקח משרדו של צור חלק בהנחת חומרי תעמולה על מצבותיהם של חללי צה"ל בהר הרצל שבירושלים ובניהול עמוד פייסבוק בשם "סליחה ששכחנו", כמחאה נגד שחרור מחבלים שרצחו ישראלים. צור טען מצדו כי משרדו רק סיפק שירותי הפצה עבור העומדים מאחורי הקמפיין.^[13]

ב-2014 ייצג את מזכ"לית ישראל ביתנו וסגנית שר הפנים פאינה קירשנבאום, שהורשעה מאוחר יותר בקבלת שוחד,^[14] תוך קבלת תשלומים מעמותת איילים.^[15]

ב-2018 ייצג צור, באמצעות חברת בת בהנהלת עופר רוזנבאום,^[16] את מלכה לייפר במאבקה נגד הסגרתה לאוסטרליה, שם ביקשו הרשויות להעמידה לדין בחשד שביצעה עבירות מין בתלמידותיה הקטינות, כאשר שימשה מנהלת בית ספר בקהילה חרדית^[17] – מאבק שנכשל בסופו של דבר.^[18] צור הוא גם יועץ התקשורת של ארנון מילצ'ן ומדברר אותו בכלי התקשורת בחקירת "תיק 1000".^[19]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת באפריל 2019, מונה צור ליועץ האסטרטגי של הקמפיין של רשימת כחול לבן אך לאחר הקמפיין התגלעו מחלוקות בינו לבין יאיר לפיד וצור סיים את תפקידו זה. באוגוסט 2019 ייעץ באופן אישי למועמד לראשות הממשלה מטעם כחול לבן, בני גנץ במסגרת הריצה הנוספת של המפלגה בבחירות לכנסת העשרים ושתיים.^[20]

באפריל 2020, רשתות האופנה והמסחר הגדולות שכרו את צור למאבק, שבסופו השיגו מהממשלה הטבות בשווי של 6 מיליארד ש"ח במשבר הקורונה.^[21]

בספטמבר 2020 נשכר משרדו על ידי עיריית בני ברק ליצור קמפיין בעד קביעת תוואי הרכבת הקלה בעיר. במסגרת הקמפיין פורסם סרטון בו מוצג עובד רכבת ישראל המונע מחרדים להיכנס לרכבת. הסרטון עורר זעם רב ברשתות החברתיות, אך בהמשך התברר כי האירוע בוים כחלק מהקמפיין.^[22]

החל מדצמבר 2020 צור דיברר את חברת "שירביט" לאחר שהאקרים פרצו למאגר הנתונים שלה.^[23]

בשנת 2021 הוקם אתר "צ'אנל" בבעלותו של רונן צור. האתר הוגדר כאתר תחקירים אקטיביסטי, אך בפועל לא פורסמו בו תחקירים. עיתונאים רבים, בהם חיים לוינסון, שרון שפורר ודוד ורטהיים טענו שהאתר הוא תעלול למטרות יח"צניות.^[24] בסופו של דבר האתר ירד מהרשת.

לאחר הבחירות לכנסת העשרים וארבע מונה למנהל המשא ומתן הקואליציוני מטעם מפלגת העבודה.^[25]

ביולי 2022 האשימה העיתונאית העצמאית שרון שפורר את צור באחריות לקמפיין הכפשה שהופץ נגדה ברשת.^[26]

בשנת 2023, כחלק מהמחאה נגד הרפורמה המשפטית, הקים צור את "תנועת דגל ישראל" והוא עומד בראשה. התנועה יצאה בקריאה לאיחוד המחנה הציוני-ליברלי לרשימה משותפת לקראת בחירות כלליות. עם הקמת התנועה, יצא צור לסבב הרצאות תחת הכותרת "לחסל את הטרור הביביסטי" וקרא לסגור את ערוץ "עכשיו 14".^[27]

קודם לכן, צור נשכר על ידי "עכשיו 14" וייעץ להם כיצד להתמודד נגד העסקים הנמנעים מלפרסם בערוץ. כמו כן, צור הציע ל"עכשיו 14" לקנות את אתר התחקירים "צ'אנל" שהוקם על ידו, ואף הציע להמשיך לעבוד עמם בתפעול אתר התחקירים. בתחקיר של ערוץ "כאן 11" נטען כי במקביל למאבקו כנגד "עכשיו 14" ביקש צור להתקבל לפאנל "הפטריוטים" של הערוץ ונדחה. לדברי צור הוא סירב לעשרות בקשות להופיע ב"עכשיו 14" (למעט פעם אחת).^[28]^[29]

במרץ 2025 פורסם באתר "שקוף" תחקיר שחשף את מעורבותו של רונן צור בניהול קמפיין תקשורתי עבור חסידות גור, במסגרת הסכסוך עם קבוצת פורשים בראשות הרב שאול אלתר. לפי התחקיר, צור היה מעורב בגיבוש תכנים תקשורתיים שנועדו להשפיע על דעת הקהל, בין היתר באמצעות סרטונים אנונימיים וקשר עם גופי תקשורת. צור אישר כי ניהל קמפיין עבור החסידות, אך הכחיש כל קשר לאלימות שאירעה במהלך הסכסוך, וציין כי אינו יכול להתייחס לתוכן הקמפיין בשל סודיות מקצועית^[30].

פעילות במטה משפחות החטופים

בשלהי 2023, לאחר החטיפה לעזה בפתיחת מלחמת חרבות ברזל, היה ממקימי מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, בו כהן כמנהל בהתנדבות.^[31] במהלך אחת הפגישות עם משפחות חטופים, נטש צור את שיחת הזום, לאחר שאם אחד החטופים הטיחה ביקורת לעברו.^[32]

ב-20 בנובמבר 2023 מתח רמי איגרא, לשעבר ראש חטיבת שבויים ונעדרים במוסד, ביקורת על נזק שעשה צור במשא ומתן בעניין שחרור החטופים ובהעלאת המחיר שדרש חמאס.^[33]

ב-18 בפברואר 2024 הודיע על פרישתו מהתפקיד, לאחר מכתב שכתבו עשרות ממשפחות החטופים שטענו שדרך מאבקו מזיקה לפעולה להחזרת החטופים.^[34]^[35]

חברת הכנסת גלית דיסטל-אטבריאן תבעה את צור על הפרת פרטיות, ובינואר 2022 נפסק שעליו לשלם לה פיצויים בסך 3,000 ש"ח, הוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח והחזר אגרת בית המשפט ששולמה.^[36] הליך נוסף בין השניים, של תביעות הדדיות על לשון הרע הסתיים בסגירת ההליך.^[37]

באוגוסט 2023 פרסם אבישי גרינצייג כי צור, שניהל מאבק לסגירת עכשיו 14, עבד קודם לכן כיועץ אסטרטגי לערוץ.^[29] צור בתגובה הגיש תביעת דיבה, שהסתיימה בפשרה לפיה גרינצייג יפרסם הבהרה לפיה הוא חוזר בו מהביטוי 'שקר כדרך חיים' אודות צור.^[38]

באוגוסט 2024 בית המשפט אפשר לצור לבטל תובענה ייצוגית שפתח נגד ערוץ 14 אך חייב אותו ב-20 אלף שקלים הוצאות משפט.^[39]^[40].

ביוגרפיה

פעילות כיועץ תקשורת

פעילות במטה משפחות החטופים

תביעות משפטיות

חיים אישיים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on