| מס' |
שם ותקופת חיים |
בעל |
תקופת כהונה |
פעילות ציבורית |
|---|
| 1 |
ורה ויצמן
(1966–1881) |
חיים ויצמן |
17 בפברואר 1949 – 9 בנובמבר 1952 |
עיצבה במידה רבה את התפקיד כשבחרה לעסוק בתחומים הקרובים ללבה, ולמקצועה כרופאה. במלחמת השחרור טיפלה, בצו השעה, בפצועי הקרבות, ולאחריו הקימה את ארגון "נכי מלחמת השחרור" שהיווה את הבסיס לארגון נכי צה"ל. היא סייעה בהתנדבות לארגונים ציבוריים כגון מגן דוד אדום, איל"ן ועוד. לאחר מלחמת העצמאות הקימה שני מרכזים לשיקום חיילים, בית קיי בנהריה ומחלקת השיקום בבית החולים שיבא בתל השומר. בחודשי הקיץ תרמה את אחוזת ויצמן עבור קייטנות לילדים פגועי שיתוק ילדים. |
| 2 |
רחל ינאית בן-צבי
(1979–1886) |
יצחק בן-צבי |
8 בדצמבר 1952 – 23 באפריל 1963 |
הייתה אשת חינוך. בני הזוג היו ידועים בצניעותם, ולכן כשהציעה הממשלה להעתיק את מגוריהם לבית שוקן המפואר שבלב שכונת רחביה במטרה להפכו לבית הנשיא, היא התנגדה והשניים ביכרו להישאר לגור בדירתם הפשוטה. עם זאת, לצורך קבלות פנים דיפלומטיות, הקימה המדינה שני צריפים גדולים בסמוך למגורי הנשיא ורעייתו. ינאית-בן-צבי פעלה בתחומי חינוך רבים, ובהם "קרן בית הנשיא" אותה ייסדה לצורך בניית ספריות ביישובי עולים, רעיונותיה והצעותיה להקמת פלוגות חקלאיות בקרב חיל הנשים בצה"ל, הובילו בסופו של דבר להקמת הנח"ל, והגרעינים החקלאיים של הצבא. לאחר פטירת בעלה עסקה בהקמת מוסד יד יצחק בן-צבי להנצחת זכרו, ולתרומה לפעילות חינוכית ולחקר ארץ ישראל. |
| 3 |
רחל כצנלסון-שזר
(1975–1885) |
זלמן שזר |
21 במאי 1963 – 24 במאי 1973 |
עסקה בפעילות ציבורית שנים רבות קודם לכהונתו כנשיא. בשנות כהונתו המשיכה לעמוד בראש מערכת העיתון "דבר הפועלת". כצנלסון פעלה גם לקירוב סופרים ואמנים לבית הנשיא, הידקה קשרים עם ארגוני נשים מחו"ל, וכן אימצה ארגוני נכים ומוגבלים. בשנת 1958 זכתה בפרס ישראל על ”עבודתה זה קרוב ל-50 שנה בשדה הקליטה החינוכית, התרבותית והספרותית של האישה העובדת בארץ” (מתוך דברי ועדת הפרס). |
| 4 |
נינה קציר
(1986–1914) |
אפרים קציר |
24 במאי 1973 – 29 במאי 1978 |
הייתה אשת חינוך ומורה לאנגלית, בהתאם לכך יזמה מפעל חינוכי בשיתוף נשות הסגל הדיפלומטי הזר השוהות בישראל, במסגרתו מאמצות נשים אלו בתי ספר ומציגות בפני תלמידיהן את אורחות החיים במדינותיהן. מפעל זה ממשיך גם לאחר פטירתה בחסות "המרכז התרבותי הבינלאומי לנוער". לאחר מלחמת יום הכיפורים חוללה סערה זוטא, כאשר יזמה חלוקה של אלפי גיליונות "פלייבוי" לחיילים שבחזית.[5] |
| 5 |
אופירה נבון
(1993–1936) |
יצחק נבון |
29 במאי 1978 – 5 במאי 1983 |
במשך שנים עסקה בפעילות ציבורית ואימצה את אגודת איל"ן וארגון מיח"א לעזרה לילדים חרשים. במהלך כהונתו של בעלה כנשיא חלתה נבון בסרטן השד, ועל אף הטיפולים הקשים וניתוח ההסרה החלקי אותו עברה עמדה לצד בעלה בטקס קבלת הפנים לנשיא מצרים, אנואר סאדאת. נבון לא הסתירה את הקשיים ואת התמודדותה עם המחלה והפכה לסמל לאישה חזקה. לבסוף הוכרעה על ידי המחלה בשנת 1993. מספר רשויות ברחבי ישראל קיימו את צוואתה וקראו לגני משחקים ציבוריים על שמה. |
| 6 |
אורה הרצוג
(2022–1924) |
חיים הרצוג |
5 במאי 1983 – 13 במאי 1993 |
פעלה רבות בתחומי איכות הסביבה ואיכות החיים שהיו קרובים ללבה. במסגרת המועצה לישראל יפה פעלה להטמעת ערכי כבוד וטיפוח סביבת חיים איכותית למען נכים ומוגבלים באמצעות חינוך ופעולות הדרכה. הרצוג כתבה ספר לנימוסים והליכות, "סודות האירוח", וכמו כן יזמה פעילויות תרבותיות רבות בחסות בית הנשיא כדי להביא את התרבות אל העם. |
| 7 |
ראומה ויצמן
(2025–1925) |
עזר ויצמן |
13 במאי 1993 – 13 ביולי 2000 |
טרם הגעתה לבית הנשיא פעלה רבות למען ילדים מוגבלים במסגרת ארגונים חברתיים שונים. במהלך כהונת בעלה פתחה את בית הנשיא בפני עמותות שארגנו קייטנות לילדים חולי סרטן. בתקופת קליטת גלי העלייה הגדולים סיירה באתרי הקראוונים ברחבי ישראל ודאגה לרווחתם של העולים, בעיקר מאתיופיה. ויצמן פעלה לפתיחת בית הנשיא לתערוכות של אמנים ישראלים רבים, ורבות מיצירותיהם הוענקו על ידי הנשיא, בעידודה, לאורחים רמי מעלה מחו"ל. כמו כן נפתחו התערוכות על ידה בפני הקהל הרחב במטרה לקרב את האמנות הישראלית אל העם. ויצמן יזמה את "פרס המעשה הטוב" שמטרתו "להעלות על נס מעשים טובים של אזרחים שנעשו לטובת הכלל, ללא תמורה, במסגרת התנדבותית המהווים דוגמה ומופת לכולנו". |
| 8 |
גילה קצב
(–1948) |
משה קצב |
1 באוגוסט 2000 – 1 ביולי 2007 |
פעלה שנים רבות בארגונים "יד שרה" ו"המועצה לילד החוסה", זאת תוך שילוב של עבודה סדירה במשך כשלושים שנה בבנק. קצב פעלה רבות בתחומים חברתיים, כגון סיוע לילדים במצוקה, וטיפול וסיוע לנפגעי אלימות במשפחה. |
| 9 |
סוניה פרס
(2011–1923) |
שמעון פרס |
15 ביולי 2007 – 20 בינואר 2011 |
בחרה שלא לקחת חלק בפעילות ציבורית והמשיכה להתגורר בנווה אביבים בתל אביב עד לפטירתה ב-20 בינואר 2011, בעוד בעלה מכהן כנשיא מדינת ישראל. |
| 10 |
נחמה ריבלין
(2019–1945) |
ראובן ריבלין |
24 ביולי 2014 – 4 ביוני 2019 |
בדומה לסוניה פרס, העדיפה ריבלין להימנע מלקחת חלק בפעילותו הציבורית של בעלה, אך עם כניסתו של ריבלין לתפקיד נשיא המדינה, פעלה ריבלין למען אימהות שכולות, איכות הסביבה וילדים פגועים. בשנת 2018 ייסדה את פרס רעיית נשיא המדינה לשירה עברית. נפטרה ב-4 ביוני 2019 בעוד בעלה מכהן כנשיא. |
| 11 |
מיכל הרצוג
(–1961) |
יצחק הרצוג |
7 ביולי 2021 – מכהנת |
|
