רפאל חיים אבולעפיה

רפאל חיים אבולעפיה (28 במרץ 1893, ראשון לציון – 7 באפריל 1977^[1], ירושלים) היה מאנשי הגדודים העבריים, פעיל במחתרת ניל"י, מנהל בית חולים משגב לדך וממקימי אגודת הספורט מכבי. הנשיא הגדול של הבונים החופשיים 1970.

רפאל חיים אבולעפיה

לידה	28 במרץ 1893 ראשון לציון, האימפריה העות'מאנית
פטירה	7 באפריל 1977 (בגיל 84) ירושלים, ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	ישראל
מקום מגורים	ירושלים, ישראל
ידוע בשל	פעיל במחתרת ניל"י מנהל בית החולים משגב לדך ממקימי אגודת הספורט מכבי
בת זוג	מרים חד גדיא (1917–1934) שושנה שמעונוביץ (1934–1977)

קורות חיים

רפאל נולד ב-1893 בראשון לציון לשלמה אבולעפיה ורבקה אבולעפיה (לבית פריימן) שהיו ממייסדי תל אביב. רפאל היה הבכור משמונת ילדיהם של שלמה ורבקה (ביניהם בוסתנאי אבולעפיה). למד בבית הספר היסודי של כי"ח ובגימנסיה הצרפתית ביפו. ב-1909 נפטר אביו ורפאל החל לעבוד על מנת לפרנס את המשפחה. ב-1911 עבר לנס ציונה שם לימד ערבית וצרפתית במשך 3 שנים. ב-1914 חזר לתל אביב והיה ממקימי אגודת מכבי.

כשהחלו הטורקים לגייס חיילים בארץ ישראל, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, חשש אבולעפיה שיגויס לצבא הטורקי ולכן ברח למצרים^[2]. שם התנדב לגדוד נהגי הפרדות ולאחר אימון נשלח עם הגדוד למערכה בגליפולי. בקרב, שהסתיים בתבוסת הבריטים, נפצע רפאל ונשלח להחלמה באלכסנדריה. לאחר החלמתו נשאר בעיר והחל לסייע לאנשי מחתרת ניל"י שהגיעו לעיר ובמספר מקרים אף התגנב רפאל ארצה על מנת לקבל ידיעות עבור האנגלים ולמסור נשק, תרופות וכסף.

ב-1918, עם תום המלחמה, חזר רפאל ארצה והתיישב בתל אביב. ב-1933 רכש בית דפוס והחל להוציא עיתונים בתחומים שונים (כלכלה, קולנוע ועוד).

ב-1940 עבר לירושלים ומונה לנהל את בית החולים משגב לדך. בתקופת מלחמת העצמאות מונה על ידי ועדת המצב לטפל בהספקת מזון ונשק למגיני העיר העתיקה. לאחר המלחמה עבד בעיריית ירושלים. על פעילותו למען העיר זכה בתואר יקיר ירושלים.

היה שותף ליסוד היישוב אביחיל שהוקם על ידי חיילים שלחמו במלחמת העולם הראשונה במסגרת הגדודים העבריים.

שימש בתפקידים בכירים בכירים בארגון הבונים החופשיים והיה נשיא גדול של הלשכה הגדולה למדינת ישראל ב-1970. ראה פירוט בהמשך.

משפחתו

רפאל נישא ב-1917 למרים חד גדיא לבית ניסנהולץ אותה הכיר במצרים כשהיא ברחה לאלכסנדריה בתקופת מלחמת העולם הראשונה^[3]. לזוג נולדו 2 בנות (שולמית [1917–2008], נישאה לגבריאל צפרוני, ואורה [1923–2017]). לאחר גירושיו, ב-1934, נישא לשושנה לבית שמעונוביץ ונולד להם בן (שלמה [1940–]).

פועלו במסדר הבונים החופשיים

רפאל התקבל לבנייה החופשית בלשכת "דלפס" באלכסנדריה ב-19 בפברואר 1924. שם קיבל את הדרגה ה-33° של הנוסח הסקוטי הקדום והמקובל. בשנת 1929 היה בין מייסדי לשכת חרמון ביפו, בחסות הלשכה הגדולה הלאומית של מצרים ונבחר לנשיאה בשנים 1931-32, 1933-34, 1936-37. שימש גם כמזכיר הגדול של הלשכה הלאומית הגדולה לארץ-ישראל, שהיה מהיוזמים העיקריים ליסודה ובתור מזכירה הכללי תרם הרבה להתפתחות המסדר, ובנסיעותיו בחו"ל, ליצירת קשרים ידידותיים בינה ובין רוב הלשכות הגדולות של התנועה באירופה.

ב-1970 נבחר לנשיא גדול של הלשכה הגדולה למדינת ישראל. שימש בתפקידים בכירים בארגון והוציא לאור את עיתון הארגון הבונה החופשי.

ספריו

• יומני גליפולי וניל"י, רפאל אבולעפיה, 1915–1917

לקריאה נוספת

• דליה אבולעפיה, יחפים על חולות הזהב - סיפורה של משפחת אבולעפיה, אביאל, 2006

קישורים חיצוניים

• רפאל חיים אבולעפיה, באתר "אלבום המשפחות - ראשון לציון"
• רפאל אבולעפיה - חייל בגדוד נהגי הפרדות, באתר "ישראל נגלית לעין"
• רפאל אבולעפיה, לוחם בגדוד נהגי הפרדות, באתר "ישראל נגלית לעין"
• דוד תדהר (עורך), "רפאל חיים אבולעפיה", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2386
• רפאל אבולעפיה, באתר "מוזיאון ניל"י"
• הצצה ליומנו של רפאל אבולעפיה- איש מחתרת ניל"י, היסטוריום: רגע היסטורי למורים ותלמידים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
• רות בקי קולודני, מיומנו של רפאל אבולעפיה, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2022