שחייה צורנית במשחקים האולימפיים

שחייה צורנית היא ענף במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984). זהו אחד משני הענפים היחידים, לצד התעמלות אומנותית, שבו מתחרות נשים בלבד.

שחייניות צורניות דרום קוריאניות באולימפיאדת לונדון (2012)

היסטוריה

במשחקים הראשונים בהן נערכו תחרויות שחייה צורנית, הן כללו שני מקצים, יחידות ודואט. באולימפיאדת אטלנטה (1996) נערכה רק תחרות קבוצתית, והחל מאולימפיאדת סידני (2000) הושב הדואט.

בדואט יכול להשתתף זוג אחד מכל מדינה. כל הזוגות משתתפים בשלב המוקדמות, ו-12 הזוגות הראשונים מעפילים לשלב הגמר. בכל שלב מבצעים הזוגות שני תרגילים, טכני וחופשי, והניקוד המצטבר הוא שקובע. התחרות הקבוצתית כוללת שלב אחד, בו מתחרות 8 נבחרות, שבכל אחת מהן 8 שחייניות צורניות. גם בתחרות הקבוצתית מבצעות הנבחרות שני תרגילים, טכני וחופשי.

מדליות

עד אולימפיאדת אטלנטה (1996) היו נבחרות ארצות הברית, קנדה ויפן הנבחרות הבולטות בענף, והן חלקו בכל המדליות שניתנו עד אז. מאז אולימפיאדת סידני (2000) ניכרת דומיננטיות רוסית. השחייניות הצורניות הרוסיות זכו בכל 10 מדליות הזהב שחולקו בחמש האולימפיאדות האחרונות, ומדליות הכסף והארד התחלקו בין 6 מדינות שונות.

		זהב	כסף	ארד	סך הכל
1.	רוסיה רוסיה	10	0	0	10
2.	ארצות הברית ארצות הברית	5	2	2	9
3.	קנדה קנדה	3	4	1	8
4.	יפן יפן	0	4	10	14
5.	הרפובליקה העממית של סין  סין	0	3	2	5
6.	ספרד ספרד	0	3	1	4
7.	צרפת צרפת	0	0	1	1

שחייניות צורניות ישראליות במשחקים האולימפיים

השחייניות הצורניות הישראליות אינה יופה ואנסטסיה גלושקוב השתתפו בתחרויות הדואט שנערכו באולימפיאדת אתונה (2004), אולימפיאדת בייג'ינג (2008) ואולימפיאדת לונדון (2012). הן סיימו במקומות ה-17, ה-15 וה-17, בהתאמה. גלושקוב המשיכה לאולימפיאדה רביעית, אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016), יחד עם יבגניה טייטלבאום. השתיים סיימו במקום ה-20.

לקריאה נוספת

• מוטי בסוק, המשחקים האולימפיים אתונה - טוקיו (1896–2020), ספרי ניב, 2020; ספורט המים, שחייה צורנית, עמ' 404–406.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שחייה צורנית במשחקים האולימפיים בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של שחייה צורנית במשחקים האולימפיים