תא לחץ

תא לחץ הוא מכל לחץ לתוכו מוזרם חמצן בלחץ גבוה יותר מהלחץ האטמוספירי, המאפשר שהיית אנשים בתוכו. תאי לחץ קיימים בגדלים שונים, מתאי לחץ לאדם בודד ועד לתאי לחץ גדולים בהם מקום למספר אנשים, המאפשרים שהייה ארוכה או שימוש להליכים רפואיים שונים.

תא לחץ במוזיאון ההעפלה וחיל הים – חיפה

הנשיא ריבלין בביקור בתא לחץ במרכז הרפואי שמיר, 2021

שימושים

דקומפרסיה

במקורם, נועדו תאי לחץ לטיפול בנפגעי תאונות צלילה, ובפרט במקרים של דקומפרסיה. שימוש ותיק נוסף בתאי לחץ נעשה במתקנים הדורשים שהיה ממושכת מתחת לפני הים וביצוע עבודות הכרוכות בצלילה בעומק רב, למשל תחזוקה של אסדת קידוח. במקרים אלה, צוות התחזוקה מתגורר במשך תקופת העבודה בתוך תא לחץ, אשר עם כניסתו לתא התא נאטם ולחץ האוויר בו מושווה בהדרגה ללחץ הקיים במעמקי הים, כך שצוות התחזוקה יכול לצאת מהתא בצלילה ולחזור אליו ללא צורך בהשוואת לחצים האורכת שעות רבות.

רפואה היפרברית

ערך מורחב – רפואה היפרברית

במאה ה-21 החל שימוש רפואי נרחב בתאי לחץ, עם התרחבות השימוש ברפואה היפרברית לצורך טיפולים רפואיים. בתקופה זו הוקמו במקביל לתאי הלחץ הציבוריים המעטים תאי לחץ פרטיים רבים, ותופעה זו לוותה בפרסומים הקושרים שימוש בתאי לחץ עם סיוע לשלל תופעות רפואיות. עם זאת, נכון לשנת 2022, מחקרים שניסו לבדוק את השפעתם של תאי לחץ על אותן תופעות רפואיות לא מצאו במקרים רבים עדויות משמעותיות לאפקטיביות, וחלק מהמחקרים אף הצביעו על האפשרות שתאי הלחץ אף עלולים להחמיר את הבעיה,^[1] כך שמידת האפקטיביות של תאי לחץ שנויה במחלוקת.^[2][1]

על פי המחקר העדכני טיפול בתאי לחץ אפקטיבי עבור הבעיות הוותיקות שנועד לפתור, כמו סיוע לצוללים או מטפסי הרים הנמצאים בדקומפרסיה או הרעלת פחמן חד-חמצני. מסתמנת אף יעילות מוגבלת של תאי לחץ בשיפור מצבם של פצעים קשיי ריפוי, במיוחד כשקיימים הפרעה באספקת הדם לאיבר הנגוע. עם זאת, לא נמצאו ראיות ברורות ועקביות התומכות ביעילותם של תאי לחץ במגוון תופעות אחרות, דוגמת אירוע מוחי, דמנציה ואלצהיימר, ולא נמצאו ראיות המעידות על כך שתאי לחץ יכולים לשפר את תפקודם הרפואי של אנשים בריאים.^[1] מקרים שונים דוגמת טראומה מוחית מעלים תוצאות משתנות שמקשות על הגעה למסקנה מסוימת.^[3][1]

בפברואר 2022, בעקבות מחקר מאוניברסיטת תל אביב ומהמרכז הרפואי שמיר אסף הרופא, דווח בכתב העת "PLOS ONE" (אנ') ובעיתונות בישראל על שיפור משמעותי בקרב 29 חיילים עם תסמינים של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) אשר טופלו בתא לחץ.^[3] המחקר, בהובלתם של פרופ' שי אפרתי וד"ר קרן דואניאס-ברק מהפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב ומבית ספר סגול למדעי המוח, מצא כי טיפול בחמצן היפרברי (HBOT) מסייע בריפוי נזק מוחי כתוצאה מטראומה ומפחית תסמינים כמו פלאשבקים, דריכות יתר (אנ') ועצבנות. לדברי אפרתי, עשרות אלפי חיילים ומספר גדול בהרבה של אזרחים עלולים להיות מאובחנים עם הפרעת דחק טראומטית, ומרכז סגול נענה לאתגר עם מערך טיפולי מקיף, הכולל מתקנים היפרבריים בשילוב אנשי מקצוע מגוונים בתחום בריאות הנפש, פסיכולוגים ופסיכיאטרים. המרכז מטפל במאות נפגעי פוסט טראומה מדי יום, במטרה להגיע לאלף חולים בשנה.^[4] עם זאת, מחקרים משלימים הראו תוצאות שונות, ומידת האפקטיביות של תאי לחץ לפוסט טראומה עודנה במחלוקת.^[1]

מבנה תא לחץ

הסוג המסורתי של תא הלחץ המשמש בטיפולים רפואיים הוא מכל לחץ בעל מעטפת קשיחה. תאים אלו מסוגלים לפעול באופן רגיל בלחץ של בערך 6 בר (PSI‏ 87). הגבול העליון נרשם בתא לחץ נסיוני (אנ') שהגיע ל-70 בר. גודל התאים משתנה מיחידה של מטופל אחד, דבר המעניק ניידות למכשיר, ועד לתאים בגודל של חדרים שיכולים להכיל 8 מטופלים במקביל.^[5]

המבנה של תא קשיח לרוב כולל:

• שלד חיצוני בנוי מכל פלדה.
• חלונות עשויים מזכוכית אקרילית
• לעיתים ישנם גם מסכים המאפשרים לראות את המתרחש בפנים במקום החלונות האקריליים.
• מנעל אוויר המשמש למעבר אנשים לתוך התא.
• מנעל אוויר המשמש מעבר של תרופות, מכשור רפואי ומזון לתוך התא.
• מערכת אינטרקום כדי לתקשר עם העולם החיצון.
• מסנן לפחמן דו-חמצני.
• מנגנון אבטחה כנגד לחץ גבוה מדי.
• מערכת נשימה המספקת ומפנה את הגזים.
• מערכת כיבוי אש.

סוג נוסף של תאי לחץ הם תאים גמישים^[6]. התאים הגמישים נבדלים בניידות, בלחץ המקסימלי שהם מסוגלים לעמוד בו ובאספקת החמצן שלהם. תאים גמישים יכולים להיות משונעים על ידי טנדר או משאית, בעוד שתאי הלחץ הגמישים הקטנים ביותר הם קלילים הרבה יותר. הלחץ המקסימלי הוא 2 בר מעל הלחץ החיצוני והלחץ המינימלי הוא 0.3–0.5 בר. ישנם תאי לחץ גמישים שמגיעים ללא אספקת חמצן כלל וננעלים בסגירת רוכסן אורכי^[7].

אספקת החמצן בטיפול רפואי

בתאי לחץ המכילים יותר ממקום אחד, מתבצעת אספקת החמצן באמצעות קסדות גמישות המזכירות בפעולתן קסדות של אסטרונאוטים, או על ידי מסיכות חמצן. אמצעים אלו מספקים חמצן טהור למטופל. מדי פעם יתבקשו לנשום אוויר עם אחוז חמצן רגיל כדי להימנע מנזקי עודף חמצן. החמצן הנפלט מפונה מחלל תא הלחץ כדי למנוע הצטברות חמצן שמעלה את הסיכוי לשרפה^[5]. ניתן להעלות את הלחץ בתוך חלל התא על ידי פתיחה של מסתמים. פתיחת המסתמים גורמת לזרימה מוגברת של חמצן בלחץ גבוה מחלל האחסון הממולא על ידי מדחס. אחוז החמצן בחלל תאי הלחץ נשמר בין 19 ל־23 אחוז כדי להימנע משריפה. תא לחץ גמיש מקבל את אספקת החמצן שלו ישירות מהמדחס או כמו בתא לחץ קשיח, דרך חללי אחסון^[5][6][7].

אספקת החמצן לחלל התא יכולה להיות עם חמצן טהור דחוס ואז אין צורך במסכות וקסדות. הסיבה שמעדיפים קסדות ומסכות היא עלותן הנמוכה. מסיבה זו, השימוש בחמצן טהור נפוץ רק בתאי לחץ קטנים לטיפול בחולה בודד.^[8] כאשר המטופל ערני ומשתף פעולה נעדיף להשתמש במסכות או קסדות משום שניתן לשלוט בצורה מדויקת יותר על רמות החמצן, גם בעת הטיפול וגם בהפסקות.^[9]

מטרות הטיפול בתא לחץ

תא לחץ הוא תא אליו מוזרם חמצן בריכוז גבוה של 100% בלחץ הגבוה פי כמה מהלחץ האטמוספירי הרגיל (בדרך כלל באזור פי 2.4–3 מהלחץ האטמוספירי הרגיל). מטרות הטיפול הרפואי בעזרתו הם:

1. הזרמת חמצן מוגברת – לפי חוק הנרי הקובע כי גז יתמוסס ביחס ישיר ללחצו החלקי, ריכוז החמצן בדם גדל בהתאם להגברת הלחץ בתא. בעקבות תכונה זאת, טיפול בתא לחץ מומלץ במקרים בהם רמות החמצן בדם נמוכות, מצבים כמו אנמיה חמורה, הרעלת CO ואסכמיה חריפה וקלה. מצבי פציעות כמו פגיעות קרינה, פציעות ריסוק וכוויות הם מצבים בהם נבחר בטיפול בתא לחץ היות שמשלוח החמצן המוגבר לאזור יתרום לחידוש הרקמות בצורה מהירה יותר – כלומר בניה מהירה יותר של רקמת צלקת, חידוש זרימת הדם לאזור והורדת הבצקות. העלייה בריכוז החמצן בפלזמת הדם מסייעת לתהליכי הריפוי של חולים להם נפגעו כלי הדם הקטנים ברקמה ולכן החמצן מנוע מלהגיע לרקמה הפגועה באמצעות תאי הדם האדומים וההמוגלובין שהם נושאים, לעומתו, החמצן בריכוז גבוה שנמצא בפלזמה מגיע לתאי הרקמה בקלות ובכך מסייע לה בהחלמה. העלאת ריכוז החמצן בפלזמה מעודדת יצירת כלי דם חדשים, מזרזת ריפוי פציעות ואף יכולה לתרום ליצירת רקמת עצם חדשה.^[10]
2. הפחתת גודל כדוריות הגז – חמצן נישא אל רקמות הגוף ברובו על ידי המוגלובין בתאים האדומים. מעט ממנו נמצא בפלזמת הדם באופן חופשי ומסיס, ומגיע אל הרקמות באמצעות דיפוזיה. חוק בויל, הקובע כי גודל חלקיקי הגז יקטן ביחס הפוך ללחץ המופעל עליהן – בתא הלחץ מעלים את כמות האוויר וכך גם את כמות מולקולות החמצן, כך הנפח שתופס מספר מסוים של מולקולות הגז קטן, ולפי חוק בויל הלחץ עולה. על פי חוק הנרי, כשהלחץ יעלה, תעלה גם מסיסות הגז בנוזל.^[11]
3. הורדת זמן חיים של פחמן חד-חמצני הנקשר להמוגלובין – ה־CO נקשר להמוגלובין באפיניות יותר חזקה משל חמצן (פי 200–250 יותר חזקה), לכן נוכחות שלו גורמת לספיגה מופחתת של חמצן בדם, היות שעליו להקשר להמוגלובין לשם כך). מחקרים הראו כי טיפול בתא לחץ גורם להפחתת זמן מחצית החיים של מולקולות ה־COHb (ההמוגלובין הקשר לפחמן החד-חמצני) מבין ארבע לשש שעות ל־15 עד 30 דקות, ובכך משפר אף יותר את ספיגת החמצן.^[11]

הטיפול בתא הלחץ מנצל את שני העקרונות הפיזיקליים – מספר מולקולות החמצן באוויר גדל ומסיסות החמצן בדם גדלה גם היא. כתוצאה מכך ריכוז החמצן בפלזמה עולה. שילוב הדברים יחד עם הורדת זמן החיים של פחמן דו-חמצני הנקשר להמוגלובין יכול להעלות פי 20 את כמות החמצן המגיע לבסוף אל רקמות הגוף.

היסטוריה

העדות הראשונה לשימוש רפואי בלחץ חמצן גבוה מגיעה מרופא בריטי, שבשנת 1662 בנה תא אטום (שכונה "דומיליציום") לתוכו ניתן היה לדחוס אוויר, ובו נעשה שימוש לטיפול רפואי. היה זה עוד בטרם גילוי החמצן. במאה ה-19 הפכו טיפולים בתאי לחץ פופולריים בכל רחבי אירופה. בשנת 1891 בנה ד"ר ג'. לאונרד קורנינג את תא הלחץ הראשון בארצות הברית בניו יורק. בשנת 1928 פתח ד"ר אורוול קנינגהם, יו"ר המחלקה להרדמה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קנזס את תא הלחץ הגדול ביותר בעולם בקליבלנד, אוהיו.^[12]

הטיפול בתא לחץ נוצל בעיקר לטיפול בנפגעי תאונות צלילה, וכיום הוא משמש להתוויות מסוימות נוספות ברפואה הכללית, בצורתו המקצועית המוכחת מדעית החל להתפתח בעולם רק בשנות ה-60. בארצות הברית בשנת 1977 פעלו 37 מרכזים של תאי-לחץ, ואילו בתחילת 2003 מספרם עלה על 400. באירופה, פעילים נכון ל-2020 כ־500 מרכזים, בסין כ־1,800.

תא לחץ בישראל

תא הלחץ הראשון בישראל פעל במכון לרפואה ימית של חיל הים החל מתחילת שנות ה-70, והטיפולים בו נעשו בשיתוף בית החולים רמב"ם.^[13] התוויות הטיפול בתא לחץ בישראל נכתבו לראשונה ב-1986 על ידי ד"ר יהודה מלמד, סגנו ד"ר דני שרמן ופרופ' שמעון בורשטיין. חמש עשרה ההתוויות נכנסו לסל השירותים ונכללו ב-1994 בחוזר של משרד הבריאות עבור חוק ביטוח בריאות ממלכתי.^[14]

בישראל קיימים ארבעה מרכזי טיפול בתא לחץ: מרכז סגול המטפל באמצעות תא לחץ בבית החולים אסף הרופא, תא הלחץ של בית החולים אלישע אשר עובד בשיתוף פעולה עם בית החולים רמב"ם ובאילת נמצא תא לחץ המטפל בעיקר בנפגעי צלילה ותושבי האזור. ביולי 2022 הוחלט כי גם במרכז הרפואי זיו יוצב תא לחץ.^[15]

ראו גם

• רפואה היפרברית
• בארוטראומה
• חוק הנרי
• חוק בויל-מריוט
• שי אפרתי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תא לחץ בוויקישיתוף

• תא הלחץ כמכשיר רפואי, באתר הקריה הרפואית רמב"ם, ‏1 באפריל 2006
• ליהי גבור, להיכנס ללחץ – ולהבריא, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 27 במאי 2017
• מוטי רביד, טיפול בתאי לחץ: עובדות ואשליות, באתר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, 29 בספטמבר 2022
• מדריך צלילה של צי ארצות הברית, גרסה 7, פרק 18: Recompression Chamber Operation, ‏1 בדצמבר 2016 (באנגלית)
• תא לחץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)