תיאמת

תיאמת (או תיהמת) במיתולוגיה המסופוטמית היא אלת הים הקדומה ואם הדור הראשון של האלים. באפוס אנומה אליש מתוארת המלחמה שניהלה נגד צאצאיה האלים, ובראשם מרדוך בן האלים. מגופתה המבותרת יצר מרדוך את השמים ואת הארץ. השם "תיאמת" קשור, ככל הנראה, למילה האכדית "tâmtu" המציינת ים ומקבילה למילה העברית "תהום". יש חוקרי מקרא הטוענים כי המושג המקראי "תהום" והביטוי המקראי תהו ובהו קשורים אל האלה תיאמת.

תיאמת

תפקיד	אלת הים
תרבות	הדת השומרית
בן או בת זוג	אפסו, קינגו
צאצאים	לחמו, לחאמו

אף כי בתרבות המודרנית מוצגת תיאמת לעיתים קרובות בדמות דרקון או תנין, בהשראת משחקי מבוכים ודרקונים שם תיאמת היא דרקון מרושע בעל חמישה ראשים צבעוניים, אין בנמצא טקסטים עתיקים הקושרים אותה בבירור דווקא ליצורים אלה וייתכן כי המקור לכך הוא ההקבלה שהתבצעה מאוחר יותר בין תיאמת לבין דמויות מיתולוגיות דומות כמו לוטן או לווייתן^[1].

תיאמת במיתולוגיה הבבלית

באפוס אנומה אליש מסוף האלף השני לפני הספירה מתוארת תיאמת כאם כל האלים. כתוצאה ממיזוג מימיה עם מימיו של אַפְּסוּ, אל המים המתוקים, נולדו האלים לַחְ'מוּ ולַ'חַמוּ, ומהם נולדו האלים האחרים. האלים החדשים וצאצאיהם מילאו את העולם והפרו את ההרמוניה הסטטית ששררה בו לפני הולדתם. כתוצאה מכך מחליט אפסו להשמיד את צאצאיו, אך האל אאה, שמזהה נכונה את כוונותיו של אפסו, מקדים ורוצח אותו ומכונן על גופתו את מקדשו.

תיאמת מחליטה לנקום את מותו של אפסו ומכריזה מלחמה על מחנה האלים שהיו שותפים למותו. היא בוראת 11 מפלצות שיסייעו לה במלחמתה, ממנה את בנה קִינְגוּ לפקד על צבאה ומפקידה בידיו את לוחות הגורל. האלים נחרדים וחוששים להתעמת עם תיאמת, אך מרדוך, בנו של אאה, מסכים להתייצב נגדה, ובתנאי שהאלים ימליכו אותו למלכם. מרדוך מצליח לכתר את תיאמת בעזרת ארבע רוחות ולשלח בה חץ שמפלח את גופה. לאחר שהרגה, מבתר מרדוך את גופתה של תיאמת ויוצר ממנה את השמים והארץ. מעיניה הדומעות של תיאמת נוצרו נהרות הפרת והחידקל וזנבה היה לשביל החלב. מרדוך לוקח מקינגו את לוחות הגורל ומוכתר לראש הפנתאון הבבלי.

תיאמת - עמקיא - אומורוקה

בסיפור הבריאה הבבלי, בגרסה שנכתבה ביוונית על ידי ההיסטוריון, הסופר והכוהן הבבלי-הלניסטי ברוסוס (Berossus) במאה ה -3 לפני הספירה מסופר: "היו היה זמן בו לא היה דבר, מלבד החושך ותהום המים." ובהמשך הסיפור שם נאמר: "מי שהיה אמור להיות בראש כל אלו (מפלצות התהום) הייתה אישה בשם אומורוקה (Omoroca) [שיבוש של המילה הארמית Amqia 'העמוק', או 'אוקיינוס'] ... באלוס (Belus האל בל מרדוך) חתך את האישה לשניים מתוך מחצית אחת שלה הוא יצר את האדמה ומתוך החצי השני הוא יצר את השמיים".^[2]

על פי התיאור של ברוסוס, האל באלוס (Belus) הבבלי, שעמד בראש פנתאון האלים חילק את הישות העתיקה הזאת לשניים את חציה הפך לאדמה ואת חציה הפך לשמיים. הוא "פיצל את החושך" "וצימצם את היקום ויצר סדר" ^[3]

הישות הקדומה עמקיא מפורשת כ: "המצולה העמוקה", "העמוק", "מעמקים" "האוקיינוס" ומוסבר שפירוש המילה הוא גם "הירח".

מידע זה מופיע בספר "הספרים הסודיים והספרות המוקדמת של המזרח" שיצא לאור בשנת 1917, ועליו חתומים מיטב האשורולוגים בשלוש יבשות.^[4] לרוב התרגום באנגלית הוא: The Deep.

המלחמה של האל באלוס היא מול עמקיא ומול אלמנטים של המהות הנשית, שכן כל האלמנטים אלו של אוקיינוס, מים ומעמקים, חושך וירח מוגדרים כאלמנטים הקשורים לצד הנשי.^[5] (מה שמוגדר בפילוסופיה של המזרח הרחוק כצד היין^[6])

תיאמת - תהום

השם "תיאמת" קשור, ככל הנראה, למילה האכדית תאמתו "tâmtu", ובצורתה הקדומה יותר תי'אמטום "ti'amtum"^[7] המציינת ים ומקבילה למילה העברית "תהום". יש אשורולוגים וחוקרי מקרא הטוענים כי המושג המקראי "תהום" והביטוי המקראי תהו ובהו קשורים אל האלה תיאמת, כשהמקרא משתמש בו או מתפלמס איתו.

ראו גם

• כאוס (קוסמוגוניה)
• צלמית ונוס
• אררט אלת הבריאה הטורקית הקדומה
• מטריארכיה
• תרבות האלה
• אלים מקבילים:
  • נו (המיתולוגיה המצרית)
  • יימיר (המיתולוגיה הנורדית)
  • פנגו (המיתולוגיה הסינית)

לקריאה נוספת

• הגביע והלהב - ד"ר ריאן אייזלר. תרגמה מאנגלית: תמר אורן. הוצאת גל, 386 עמ',

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תיאמת בוויקישיתוף

• תיאמת, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)