שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
מלחמת האזרחים בתימן (2014–הווה)
מלחמת אזרחים שפרצה בהפיכה שלטונית ב-2015 עם כיבוש הבירה צנעא על ידי החות'ים. מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
מלחמת האזרחים בתימן היא מלחמת אזרחים שפרצה בתימן בספטמבר 2014,[1] כאשר כוחות החות'ים המתקוממים בתימן כבשו, בגיבוי איראן וחזבאללה, את צנעא בירת תימן, וביצעו הפיכה שלטונית. ב-26 במרץ 2015 פתחה קואליציה של מדינות ערביות ומוסלמיות, בהובלת ערב הסעודית, במבצע סופה נחרצת, שמטרתו להדוף את החות'ים ולהחזיר את השלטון לידי הממשלה התימנית הגולה. אל-קאעידה והמדינה האסלאמית מחזיקות גם הן טריטוריות נרחבות, בעיקר במרכז המדינה, ומתקיפות את שני הצדדים הלוחמים בה.
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
Remove ads
רקע
ערך מורחב – ההפיכה בתימן (2011)
בשנת 2011 פרצו הפגנות גדולות בתימן נגד הנשיא עלי עבדאללה סאלח. ההפגנות התרחשו במסגרת גל המחאות בארצות ערב והחלו בהשראת המהפכה בתוניסיה וההפיכה במצרים, ועם חלוף הזמן גברו למחאות המוניות, שביתות, עימותים עם הצבא ואף למלחמת אזרחים בין תומכי הנשיא למתנגדיו. ב-3 ביוני הופגז ארמונו של הנשיא סאלח על ידי מתנגדיו והוא נפצע באורח בינוני. סאלח הוטס לערב הסעודית השכנה כדי לקבל טיפול רפואי לפציעותיו. בזמן היעדרותו הוחלף סאלח בסגנו, עבד רבו מנסור האדי. ב-23 בספטמבר חזר סאלח לתימן ושב לכהן כנשיא. ב-23 בנובמבר חתם סאלח בטקס שנערך בערב הסעודית בחסות בית המלוכה הסעודי ובנוכחות מנהיגי האופוזיציה בתימן על הסכם העברת סמכויות לסגנו אל האדי.
ב-25 בפברואר 2012 הושבע סגן הנשיא של סאלח עבד רבו מנסור האדי לנשיא החדש של תימן.[2]
Remove ads
מלחמת האזרחים
סכם
פרספקטיבה
תחילת מלחמת האזרחים
לאחר מספר שבועות של הפגנות רחוב נגד ממשלת האדי, שביצעה קיצוצים בסובסידיות הדלק – צעד שהיה לא פופולרי בקרב החות'ים – החלו החות'ים בלחימה נגד כוחות צבא תימן בפיקוד הגנרל עלי מוחסן אל-אחמר. בקרב שנמשך רק מספר ימים, לוחמי החות'ים השתלטו על צנעא, בירת תימן, בספטמבר 2014.[3] החות'ים אילצו את הנשיא עבד רבו מנסור האדי לנהל משא ומתן על הסכם לסיום האלימות, במסגרתו הממשלה התפטרה והחות'ים זכו לרמת השפעה חסרת תקדים על מוסדות המדינה והמערכת הפוליטית.[4][5]
בינואר 2015, לאחר שהתנגדו להצעה לפצל את המדינה לשישה מחוזות פדרליים,[6] לוחמי החות'ים השתלטו על מתחם הנשיאות בצנעא. מהלך הכוח הזה הוביל להתפטרות הנשיא האדי ושרי ממשלתו.[7] ההנהגה הפוליטית של החות'ים הכריזה לאחר מכן על פיזור הפרלמנט והקמת ועדה מהפכנית שתנהל את המדינה ב־6 בפברואר 2015.[8]
ב־21 בפברואר, חודש לאחר שלוחמים חות'ים הגבילו את תנועת האדי לביתו שבצנעא, הצליח האדי להימלט מהבירה ולנסוע לעיר עדן. בנאום טלוויזיוני שנשא מהעיר בה נולד, הוא הכריז כי השתלטות החות'ים אינה לגיטימית, והבהיר כי הוא נותר נשיאה החוקתי של תימן.[9][10] קודמו בתפקיד, עלי עבדאללה סאלח – שלגביו נפוצו חשדות שסייע לחות'ים במהלך ההשתלטות על צנעא שנה קודם לכן – גינה בפומבי את האדי וקרא לו לצאת לגלות.
ב־19 במרץ 2015, פרצו עימותים בין כוחות הנאמנים להאדי לבין כוחות שסירבו להכיר בסמכותו, במסגרת קרב נמל התעופה של עדן. הכוחות בפיקודו של הגנרל עבד אל-חאפז א-סקאף הובסו, והוא נמלט לכיוון צנעא. כנקמה על תבוסתו של א-סקאף, מטוסי קרב – שלפי הדיווחים הוטסו בידי טייסים חות'ים – הפציצו את מתחם הנשיא האדי בעדן.[11]
לאחר פיגועי ההתאבדות במסגדים בצנעא ב־20 במרץ 2015, נשא עבד אל-מלכ אל-חות'י נאום טלוויזיוני שבו הצהיר כי ההחלטה של קבוצתו לצאת למלחמה הייתה "הכרחית" לנוכח הנסיבות הנוכחיות, וציין כי אל-קאעדה בחצי האי ערב ובעלי בריתה – ובתוכם, לדבריו, האדי – יהיו המטרות, ולא דרום תימן ואזרחיה. הנשיא האדי הכריז כי עדן היא הבירה הזמנית של תימן, כל עוד צנעא נותרת בשליטת החות'ים.[12][13]
באותו יום שבו התרחשו פיגועי המסגדים, לוחמי אל-קאעדה השתלטו על בירת מחוז להג', אזור אל-חוטה, לאחר שהרגו כ־20 חיילים, אך גורשו ממנה לאחר מספר שעות.[14]
בנאום שנשא האדי ב־21 במרץ 2015, הוא חזר והצהיר כי הוא הנשיא החוקי של תימן והכריז: "נשיב את הביטחון למדינה ונניף את דגל תימן בצנעא, במקום דגל איראן".[14] הוא גם הכריז כי עדן היא "הבירה הכלכלית והזמנית" של תימן, בשל כיבוש צנעא בידי החות'ים, והתחייב לשחרר את העיר.[15]
בצנעא, מינתה הוועדה המהפכנית של החות'ים את אלוף מוחמד חוסיין חייראן לשר ההגנה החדש של תימן והפקידה בידיו את הפיקוד העליון על המתקפה הצבאית.[16]
ההתערבות הסעודית
- ערכים מורחבים – מבצע סופה נחרצת, מבצע השבת התקווה
מבצע סופה נחרצת
ב-26 במרץ 2015 פתחה קואליציה של מדינות ערביות ומוסלמיות, בהובלת ערב הסעודית, במבצע סופה נחרצת, שמטרתו להדוף את החות'ים ולהחזיר את השלטון לידי ממשלו של האדי. המבצע כלל השתתפות של 100 מטוסים ו-150,000 חיילים סעודים, לצד מטוסים ומתקפות אוויריות של מצרים, מרוקו, ירדן, סודאן, איחוד האמירויות, כווית, קטר ובחריין.[17][18][19] מצרים הציבה גם ארבע ספינות קרב לתמיכה במצור הימי הסעודי על תימן.[20]
הקואליציה הכריזה על המרחב האווירי של תימן כ"אזור סגור", והחלה בגל תקיפות אוויריות שכוון נגד בסיסים צבאיים, מערכות הגנה אווירית, מחסני נשק, מתקני טילים, שדות תעופה ובסיסי משמר הרפובליקה.[21] אחת המטרות הייתה מחמד עלי אל-חות'י, יושב ראש הוועדה המהפכנית, שלפי הדיווחים נפצע בתקיפה בצנעא.[18] ב־26 במרץ הותקף גם בסיס אל-אנאד, ששימש בעבר את כוחות המבצעים המיוחדים האמריקאים.[22]
התקיפות הורחבו ליעדים בטאיז, צעדה, אל-חודיידה ואזורים נוספים, וב-30 במרץ נהרגו כ-40 בני אדם, כולל ילדים, בתקיפה במחנה פליטים אל-מזרק. למחרת, שלושה מטוסים תקפו מחסני מזון בהודיידה. במקביל, דווח כי החות'ים הפילו מטוס סודני ומל"ט סעודי, טענות שהוכחשו על ידי סודאן.[23]
במהלך אפריל המשיכה הקואליציה בגל תקיפות, שכלל גם מתקנים אזרחיים. ב־1 באפריל הופצצה תחנת חלב ושמן בהודיידה, כשמספר ההרוגים נע בין 25 ל־37, תלוי בדיווח.[24] במקביל, חות'ים ובני בריתם המשיכו להתקדם לעבר עדן תוך שימוש בטנקים וארטילריה כבדה.[25]
בזירה היבשתית דווח על חילופי אש כבדים בין סעודיה לחות'ים בגבול, החל מסוף מרץ. סודאן הציבה כוחות קרקעיים בסעודיה, ובחריין שלחה את כוחות הקומנדו שלה לתימן. ב־2 וב־3 באפריל נהרגו שלושה חיילים סעודים באש חות'ית. ב־12 באפריל שבט תחיה ביצע פשיטה על בסיס סעודי, נטילת נשק ותחמושת, בתגובה למותם של בני שבט מהפצצה אווירית.[26]
ב־19 באפריל, לאחר שהחות'ים האשימו את סעודיה בתכנון פלישה קרקעית, טענה הקואליציה כי ברשותה מידע על תוכנית חות'ית לחדירה לתוך סעודיה.[27]
המבצע הוכרז כ"הושלם" ב־21 באפריל.
מבצע השבת התקווה
במהלך אפריל 2015 החלו התקיפות האוויריות בקנה מידה רחב, כשסעודיה הכריזה על סיום מבצע "סופת ההכרעה" והכריזה על שלב חדש בשם "השבת התקווה".[28] עם זאת, ההפצצות והתקיפות הימיות נמשכו, כשכוחות הקואליציה תקפו מטרות חות'יות בצנעא, אדן, טאיז, חודיידה ומחוזות נוספים, בניסיון לשבש את שליטת החות'ים ולתמוך בכוחות הפרו-אדי.[29][30]
הקרבות בשטח היו אינטנסיביים — כוחות מיוחדים סעודיים פעלו בסיוע לכוחות הפרו-אדי, בעיקר באדן,[31] ושחרור הנמל והעיר המרכזית הושג ביולי 2015.[32] הקרבות כלל גם פגיעות קשות במחסני תחמושת ובבסיסים צבאיים, כמו הפגיעה במחסן בסאפר שבמחוז מארב ב-4 בספטמבר, שהביאה למותם של עשרות חיילים של הקואליציה.[33]
ההתקפות האוויריות לא פסקו גם אחרי ההפסקות האש שניסו להכריז, וכמעט מדי לילה הותקפו מטרות צבאיות חות'יות בצנעא, סעדה, ואדן, לצד הפגזות תותחים וירי ארטילרי בגבולות.[34] ב־28 באפריל הותקף שדה התעופה הבינלאומי בצנעא כדי למנוע הגעת מטוס סיוע איראני.[35]
מאז המתקפה ההמונית של 6 במאי 2015 שכללה מעל 130 תקיפות אוויריות ביממה,[36] ההפצצות סחפו גם מטרות אזרחיות, כולל בתי ספר ובתי חולים, מה שגינה האו"ם וקבוצות סיוע הומניטרי כפשעים נגד האנושות.[37][38][39] לאורך התקופה נגרם נזק כבד לתשתיות, לרבות הפצצת אתר מורשת עולמית בעיר העתיקה של צנעא,[40] ופגיעות במפעלים, בתי חולים, ומרכזים אזרחיים שונים.[41][42]
הקרבות בשטח המשיכו באינטנסיביות עם מתקפות טילים מדויקות מצד החות'ים, שהפילו מטוסי קרב של הקואליציה ואף גרמו לאבדות כבדות בחיילים בשטח. הכוחות הסעודיים והאמירייתים פרסו אלפי חיילים וכמויות גדולות של מסוקים קרביים באזור, ופעלו במאמץ להשתלט על מוקדים מרכזיים במאבק בשטח.
במהלך התקופה דווח על מתקפות לילה על עמדות חות'יות, הפצצות על שדות תעופה ונמלים, וירי ארטילרי אינטנסיבי, לצד מבצעים יזומים של הקואליציה להרחבת שליטתה, כולל במקומות אסטרטגיים כמו אדן, חודיידה ושבוה. ההשתלטות המחודשת על אדן בסוף יולי 2015 והמבצעים באזורי השפלה דרומית היו חלק מרכזי במאמץ זה.
הלחימה בשטח לצד ההפצצות האוויריות היו דינמיים, אלימים וחסרי הפוגה, עם עימותים שנמשכו מעל שנתיים עד 2017, במהלכם נרשמו אבדות רבות בשני הצדדים, פגיעה בתשתיות אזרחיות והחמרת המשבר ההומניטרי בתימן.
המתקפה בדרום תימן
ב-27 באפריל 2017, הנשיא עבד רבו מנסור חדי פיטר את עידרוס אל-זוביידי מתפקידו כמושל מחוז עדן, וזאת בשל קשריו ההדוקים עם איחוד האמירויות הערביות. חדי האשים את האמירויות בהתנהגות "ככובשים" בעדן,[43] מה שגרם להפגנות ענק בעיר לתמיכה בזוביידי, שהיה פופולרי בקרב התושבים.[44]
ב-4 במאי 2017, זוביידי נשא נאום בזירת החירות בעדן, שנודע כאילו הוא ה-"הכרזת עדן ההיסטורית", שבה הכריז על הקמת מנהיגות פוליטית לאומית שתנהל ותייצג את הדרום.[45] הכרזת עדן סימנה תחילת פרק חדש במאבק הדרום לתחושת עצמאות ושליטה מקומית.
בתמיכת איחוד האמירויות, הוקם ב-11 במאי 2017 "מועצת המעבר הדרומית", שבראשה עמד זוביידי. מיד עם הקמתה, הנשיא חדי הכריז כי המועצה אינה חוקית ושהוא דוחה את פעילותה.[46]
ב-28 בינואר 2018, תומכי המועצה האזורית, שזוהו כלויאלים לזוביידי ולמועצת המעבר הדרומית, השתלטו בכוח על משכן ממשלת תימן בעיר עדן, בפעולה שנחשבה להפיכה נגד ממשלת חדי.[47][48]
לאחר ההשתלטות, עידרוס אל-זוביידי, כמנהיג המועצת המעבר הדרומית, הכריז על מצב חירום בעדן והודיע כי "המועצה התחילה בתהליך להפלת שלטון חדי בדרום".[49]
ב-7 באוגוסט 2019 פרצו עימותים בין כוחות מועצת המעבר הדרומית לכוחות התומכים בנשיא חדי בעיר עדן, לאחר טיל שהוטל על ידי החות'ים שפגע במהלך טקס סיום צבאי והרג מספר חיילים של כוחות חגורת הביטחון בעיר, ביניהם בריגדיר גנרל מוניר מחמוד אחמד אל-משעלי אל-יפעי (אבו יממה אל-יפעי), מפקד בכיר בכוחות חגורת הביטחון.[50][51] הדרומיים האשימו את ממשלת חדי ומפלגת האיסלח שמרכיבה אותה, בטענה שהם אפשרו את המתקפה או גרמו לה, ומועצת המעבר הדרומית כינתה אותה "בוגדנית".[51] ביום הבא, ב-8 באוגוסט, במהלך הלוויית ההרוגים פרצו עימותים בין המשמר הנשיאותי של חדי לבין כוחות מועצת המעבר הדרומית, שבהם נהרגו שלושה ונפצעו עשרה.[52] ב-9 באוגוסט השתלטה מועצת המעבר הדרומית על מחוז הקרטור שבעדן, וב-10 באוגוסט כבשה את מחנה בדר והארמון הנשיאותי בעיר, תוך שמעל 20 איש נהרגו בעימותים.[53][54] באותו יום הקואליציה הסעודית פתחה במבצעי אוויר נגד מועצת המעבר הדרומית.[55]
ב-11 באוגוסט התקיימה הפסקת אש זמנית בעקבות פגישה בין יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן לבין איחוד האמירויות. מועצת המעבר הדרומית הסכימה לסגת מנקודות ביקורת שכבשה, והאמירויות הכחישו תמיכה בלחימה נגד הקואליציה הסעודית.[56][57] ב-17 באוגוסט מועצת המעבר הדרומית נסוגה מחלק מהמקומות.[58] למרות זאת, ב-16 באוגוסט נמשכו עימותים בעדן בעוצמה מופחתת לאחר שסירבה לסגת מהחזקות מסוימות,[59] ואיחוד האמירויות דחתה ב-21 באוגוסט טענות שהיא עומדת מאחורי האירועים.[60] ב-28 באוגוסט כוחות חדי כבשו מחדש רוב השכונות שאבדו לידי מועצת המעבר הדרומית, כולל שדה התעופה הבינלאומי,[61][62] אך למחרת מועצת המעבר הדרומית השתלטה שוב על רוב העיר, והממשלה האשימה את איחוד האמירויות בתקיפות אוויריות שהרגו לפחות 30 חיילים שלה.[63][64]
באותו זמן, ב-22 באוגוסט פרצו עימותים בין מועצת המעבר הדרומית לכוחות חדי במחוז שבווה, לאחר שסירבו לסגת מנקודת ביקורת אל-אקף, וכללו נשק כבד והביאו להרוגים ופצועים. הממשלה האשימה את מועצת המעבר הדרומית בהחרפת המצב במחוז.[65][66][67]
לבסוף, ב-5 בנובמבר 2019 נחתם הסכם ריאד בין הצדדים הלוחמים שהביא לסיום רשמי של הסכסוך.[68] עם זאת, המתחים לא פסקו, ובאוגוסט 2022 מועצת המעבר הדרומית הודיעה על יציאתה מההסכם.
מבצע חיצי המזרח
ב-7 באוגוסט 2022 פרצו עימותים כבדים בעיר אתאק בין כוחות מועצת המעבר הדרומית לבין כוחות הממשלה. ביום למחרת הותקפו כוחות הדרום בטילי מרגמה בנמל התעופה של אתאק, והעימותים גרמו לפריסת טנקים וחיילים בעיר ולעקירת עשרות משפחות. לאחר שלושה ימי לחימה כבדה השתלטו כוחות הדרום על עיר הבירה של מחוז שבווה, אתאק, וכפו על כוחות הממשלה לסגת לאזורים אחרים.[69] באותו יום השתלטו גם על בסיס החטיבה ההררית השנייה באזן,[70] ומספר אזורים צבאיים במחוז נסבו, רדהום, חבן ומייפאא נכבשו על ידי הדרום.[71] בדיווחים לא מאומתים נטען כי כוחות מועצת המעבר הדרומית קיבלו תמיכה במתקפות רחפנים של צבא איחוד האמירויות.[72]
במהלך הימים הבאים נמשכו ההתקפות, כולל תקיפות רחפנים באזורים שונים, והמשיכו עימותים בין כוחות מקומיים במחוז אתאק שבהם נהרג מפקד כוחות ההגנה של שבווה[73] מועצת המעבר הדרומית כבשה שדות נפט חשובים במחוז שבווה, וכוחות הממשלה ויתרו על מספר אזורים, כולל שוקרה, קרן אל-קלסי ואל-ארקוב, שהועברו לשליטתם של הדרומיים.[74][75]
ב-22 באוגוסט פתחה מועצת המעבר הדרומית במבצע "חיצי המזרח" במחוז אביאן, תוך השתלטות על שוקרה ואזורי דרום נוספים במחוז, בטענה לסילוק ארגוני טרור כמו אל-קאעדה.[76][77] למרות פקודות לעצור את ההתקפות, הן נמשכו והביאו למספר רב של הרוגים ופצועים.[78] ב-31 באוגוסט נכנסו כוחות הדרום לעיר לודר ללא קרב, לאחר משא ומתן עם גורמים מקומיים.[79][80]
בספטמבר ובתחילת אוקטובר נמשכו הקרבות נגד אלקאעדה באזורים שונים במחוזות שבווה ואביאן, עם נפגעים משני הצדדים ותקיפות באזורים הרריים. מועצת המעבר הדרומית הודיעה על מספר מבצעים מוצלחים, בהם השתלטות על עמקים ואזורי מפתח, תוך טענות להשמדת חוליות טרור וקליטת שטחים חדשים, למרות מתקפות נגד של אלקאעדה שהובילו להרג ופציעות בקרב הלוחמים הדרומיים.
הצדדים סיכמו על הפסקת אש נסיונית באפריל 2023, ברקע שיפור היחסים בין סעודיה ואיראן. היא נועדה להימשך חצי שנה ונקטעה באוקטובר 2023.[81][82]
במהלך המשבר במזרח התיכון
ב-19 באוקטובר 2023 ספינת מלחמה אמריקאית USS Carney ששטה בים סוף יירטה ארבעה טילי שיוט ו-15 מל"טים שככל הנראה שוגרו על ידי החות'ים מתימן לכיוון ישראל.[83] טיל נוסף יורט על ידי ערב הסעודית.[84] ב-27 באוקטובר לפנות בוקר זוהה איום ממרחב הים האדום והוזנקו מטוסי קרב שיירטו מספר מטרות עוינות. שני כטב"מים פגעו בנואיבה ובטאבה שבסיני, מרחק קצר מהגבול הישראלי ומאילת. ככל הנראה גם אלה שוגרו על ידי החות'ים.[85]
בעקבות כישלונם לפגוע בישראל באמצעות טילים, הכריזו החות'ים על מצור ימי נגד ישראל והחלו בתקיפת אוניות סוחר. בנוסף לכך, החות'ים חטפו והשתלטו על מספר ספינות בים האדום, רובן לא בבעלות ישראלית. בעקבות ריבוי התקיפות החות'יות על ספינות סוחר בים האדום ובעיקר באזור באב אל-מנדב, הודיע מזכיר ההגנה של ארצות הברית, לויד אוסטין, בביקורו בישראל ב-18 בדצמבר 2023 על הקמת קואליציה צבאית המשלבת את כוחות חיל הים מ-20 מדינות בהובלת ארצות הברית ומבצע שומר השגשוג במטרה לאבטח ספינות מסחריות הנעות בנתיב השיט בים האדום ובמפרץ עדן מפני ניסיונות תקיפה של החות'ים במסגרת מעורבותם במלחמה.
בתחילת 2024, החות'ים החלו לשתף פעולה עם סניף אל-קאעידה בחצי האי ערב. על פי הדיווח בנושא, הארגון העניק סיוע לארגון אל-קאעידה המקומי – במאבק נגד ממשלת המעבר בדרום תימן, שזכתה לתמיכת איחוד האמירויות ומדינות המערב.[86]
ב-12 בינואר 2024 בלילה שבין חמישי לשישי פתחו צבא ארצות הברית וצבא בריטניה במתקפה האווירית בתימן נגד החות'ים, שבמסגרתה הותקפו עשרות מטרות בבירה צנעא, כולל שדה התעופה, וכן באל-חודיידה ובערים נוספות. בימים שלאחר כן ביצעו כוחות הקואליציה תקיפות נוספות נגד החות'ים בתימן. בתקיפות הושמדו מתקני מכ"ם וטילים נגד ספינות שהיו מוכנים לשיגור. ב-22 בינואר, פתחו צבאות ארצות הברית ובריטניה במבצע קשת פוסידון שבו נערכה מתקפה משולבת מהאוויר ומהים במספר מחוזות בתימן, בעיקר בבירה צנעא ובאל-חודיידה. התקיפה בוצעה באמצעות שיגור טילי טומהוק לעבר מחסני נשק ומשגרים של החות'ים. תקיפה זו נחשבת לתקיפה העוצמתית ביותר מתחילת המבצע.
ב-19 ביולי 2024 התפוצץ כטב"ם מדגם סמאד-3 שנורה על ידי החות'ים על דירה בתל אביב, במתקפה זו נהרג אזרח אחד ונפצעו אחדים. ב-20 ביולי הותקפו, במבצע יד ארוכה של חיל האוויר הישראלי, מטרות צבאיות של החות'ים באזור העיר אל-חודיידה שבמערב תימן. מטוסי קרב תקפו מתקני זיקוק, תחנת כוח לייצור חשמל, יעדים צבאיים בהם מחסני כטב"מים וטילים, מאגרי דלק ואת הנמל שמהווה עורק כלכלי חשוב לחות'ים.[87][88] את התקיפה ביצעו מטוסי קרב מדגם F-35I אדיר ואיתם מטוסי F-15 בגל שני. את מטוסי הקרב ליווה מטוס תדלוק מדגם בואינג 707 "ראם".[89] בנוסף, לקחו חלק במבצע מטוסי ביון מסוג "נחשון" מטייסת 122.[90] התקיפה גרמה נזק רב לחות'ים והשביתה את הנמל לתקופה ארוכה. לאחר המתקפה החות'ים הגיבו שעשרות נהרגו ונפצעו ושתהיה תגובה קשה למתקפה.[91]
בחודש נובמבר החות'ים התחילו להתכונן לאפשרות של פעולה צבאית לשחרור מחוז אל חודיידה מאחיזתם, בהתבסס על "מודיעין" שהגיע לידיהם.
בתחילת דצמבר 2024 חלה הסלמה בחזית בין מדינת ישראל לחות'ים, כאשר החות'ים הגבירו את שיגורי הטילים והכטב"מים לישראל ושיגרו כמעט מדי יום לאזורים שונים ברחבי ישראל. בתגובה, ב-19 בדצמבר 2024 במבצע העיר הלבנה, תקף חיל האוויר הישראלי בפעם השלישית ישירות בתימן. במבצע הופצצו כל הנמלים של החות'ים, והופצצה לראשונה עיר הבירה צנעא.[92] ב-26 בדצמבר 2024 במבצע צלילי הכרם, תקף חיל האוויר הישראלי בפעם הרביעית בתימן, בתקיפה הגדולה ביותר עד כה בשטח המדינה. לאור יום, הותקפו שדה התעופה בצנעא, כולל מגדל הפיקוח שיצא מכלל שימוש ומטוסים אזרחיים שבשירות הממשלה החות'ית. בנוסף, הותקף גם הנמל בחודיידה ותחנת כוח.[93] לאחר מכן דווח בתימן כי ממשלת תימן והתנועה הדרומית מתכוננים למתקפה נגד החות'ים דומה למתקפת המורדים הסורים שהובילה לנפילת אסד בתחילת החודש על מנת למגר את שלטון החות'ים.[94]
ב-10 בינואר 2025 בפעם הראשונה במערכה ישראל וארצות הברית תקפו יחד את תימן. לאור יום 20 מטוסים תקפו ברחבי צנעא, באל-חודיידה, בראס עיסא ובמחוז עמראן. המטרות שהותקפו היו מחסני טילים, תחנות כוח, תשתיות נפט ומתקני פיקוד.[95]
לאחר הצבת אולטימטום חות'י לחידוש אספקה לרצועת עזה ואיומם של החות'ים לחזור לתקוף נתיבי שיט, פיקוד מרכז של צבא ארצות הברית פתח במבצע פרש קשוח. המבצע החל בלילה שבין 15 ל-16 במרץ 2025, בעקבות פגיעת החות'ים בנתיבי השיט סביב מפרץ עדן ומצרי באב אל-מנדב. על פי דובר משרד הבריאות של החות'ים, במהלך המתקפה נהרגו 650 פעילים חות'ים. לפי פרסומים של הבית הלבן, בין ההרוגים בכירים חות'ים.[96] עקב התקיפות החות'ים הכריזו מלחמה על ארצות הברית ואמרו שיגיבו על כל תקיפה.[97] בהמשך, פיקוד המרכז ביצע סדרת תקיפות אוויריות נרחבות ואינטנסיביות בתימן, במטרה לפגוע ביכולות הצבאיות האסטרטגית של החות'ים ולהגן על נתיבי שיט בינלאומיים בים האדום. התקיפות הסבו נזק משמעותי לתשתיות הצבאיות של החות'ים, עם דגש על השמדת נשק מתקדם ופגיעה בכוח אדם מרכזי.[98] בסדרת תקיפות יומיומיות שנמשכה במשך כשבעה שבועות עד ל-7 במאי 2025 הותקפו במספר ערים בתימן בסיסים צבאיים, מחסני נשק, מערכות טילים, מכ"מים, בונקרים, מנהרות ומפקדות פיקוד ושליטה. בתגובה שיגרו החות'ים טילים כנגד הצי האמריקני וכלפי ישראל. המבצע האמריקאי תם לאחר שלדברי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הוא השיג את מטרתו והחות'ים הבטיחו להפסיק לתקוף כלי שיט בים סוף. עם זאת, ירי הטילים הבליסטיים על ישראל נמשך גם אחריו.
נוסף לפגיעה בנתיבי השיט הבין-לאומיים, כאשר הלחימה בעזה חודשה באמצע מרץ 2025, חזרו החות'ים לתקוף את ישראל ולשגר טילים בליסטים מתימן לעבר מרכז וצפון הארץ. בתגובה לנפילת טיל בשטח נתב"ג, ב-5 וב-6 במאי 2025, תקף צה"ל שורת יעדים בתימן, ובין השאר השבית את נמל התעופה בצנעא וגרם לו נזק כבד. ביוני 2025, תקיפה אווירית של צה"ל גרמה לפציעת הרמטכ"ל החות'י.
למרות טענת טראמפ לפיה החות'ים הבטיחו לו להפסיק לתקוף כלי שיט בים סוף, בתחילת יולי 2025 הם הטביעו את הספינה הבריטית־יוונית "Magic Seas" והספינה הליברית-יוונית "Eternity C" כאשר הספינות עברו דרך ים סוף ליוון. בתקיפה על "Eternity C" נהרגו 4 בני אדם ועוד 22 נעדרים.[99][100]
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מלחמת תימן, הפורום לחשיבה אזורית
- ד"ר ירון פרידמן, חיזבאללה של תימן בהתרסקות, באתר ynet, 21 בדצמבר 2017
- מייגן ספסיה, הניו יורק טיימס, סיוט ושמו תימן: המלחמה שהרסה מדינה, באתר הארץ, 20 ביוני 2018
צליל אברהם וערן סיקורל, הרעב (על מלחמת האזרחים בתימן), בהסכת "חיות כיס", 5 בדצמבר 2018- שמואל לדרמן, ואז הגיע חאשוקג׳י, או איך המלחמה בתימן הפסיקה להיות נשכחת, באתר הפורום לחשיבה אזורית, 7 בנובמבר 2018
- צבי מזאל, המרד בדרום תימן מרחיק את האפשרות לפתרון מלחמת האזרחים, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 9 בספטמבר 2019
- ענבל נסים לובטון, מלחמת הצפון והדרום של תימן, מרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה, 5 ביולי 2021
- שמואל לדרמן, תראו, מל"ט!, באתר העין השביעית, 15 במרץ 2022
תימן (רפובליקה), היסטוריה, מלחמת אזרחים, 2015-, דף שער בספרייה הלאומית- איפה העולם? העיר ש"נחנקת למוות" תחת מצור בן 15 חודשים, באתר ynet, 4 באוגוסט 2025
.svg){kind=link}
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads