1991 בברית המועצות

1 בינואר – הנהגת מס בהיקף של 5% על כל מכירת מוצר.
5 בינואר – הכנסת כוחות הנחתים לרפובליקות הבלטיות לצורכי גיוס צבאי.
5 בינואר – פרסום צו המאפשר הקמת משק חקלאי פרטי על אדמות שמושכרות מהמדינה.
6 בינואר – תחילת קרבות בצחינוואלי בין המשטרה הגאורגית לבין הלאומנים המקומיים. הקרבות נמשכו עד ל-26 בינואר.
11-13 בינואר - פחות משנה לאחר שליטא הכריזה על עצמאותה מברית המועצות, כוחות צבא סובייטים פושטים על וילנה על מנת להחזיר השליטה על הטריטוריה. במהלך האירוע נהרגו 13 אזרחים ויותר מ-1000 נפצעו.
13 בינואר – בוריס ילצין חתם בטאלין הסכם עם נציגי הרפובליקות הבלטיות בו הצדדים לטביה, ליטא, אסטוניה ורוסיה מכירים בריבונות של הצדדים.
14 בינואר – מינוי של ולנטין פבלוב לראש ממשלת ברית המועצות.
14 בינואר – הקמת התאחדות הארגונים והקהילות היהודיות של אוקראינה.
20 בינואר – יריות בריגה בהם היה מעורב כוח מיוחד של משרד הפנים. 4 אזרחים נהרגו.
22 בינואר – רפורמה כלכלית - הפסקת שימוש בשטרות של 50 ו-100 רובל. להחלפת השטרות ניתנו 3 ימים בלבד והיה ניתן להחליף לא יותר מ-1000 רובל לבן אדם. החלפת סכומים גדולים יותר - היה ניתנה לעשות רק בוועדות מיוחדת תוך מתן הסבר על מקור הכסף.
25 בינואר – פרסום צו על תחילת פעילויות שיטור במרכזי הערים על ידי צבא.
26 בינואר – מיכאיל גורבצ'וב הרחיב את סמכויות משרד הפנים והק.ג.ב במטרה לחזק אותם במלחמה נגד פשעים כלכליים.
28 בינואר – לעיר סמרה הוחזר השם המקורי (במשך עשרות שנים שם העיר היה "קויבישב" לזכר מדינאי סובייטי).
31 בינואר – פתיחת בורסה לניירות ערך בסנקט פטרבורג.
9 בפברואר – 90% מהבוחרים בליטא מצביעים בעד עצמאות המדינה.
12 בפברואר – איסלנד הכירה בעצמאות ליטא. בפעם הראשונה הכרזת עצמאות של רפובליקה סובייטית קיבלה הכרה ממדינה אחרת.
12 בפברואר – יבגני פרימקוב נפגש עם סדאם חוסיין בבגדאד במטרה למצוא פתרון למשבר סביב כווית.
17 בפברואר – שר החוץ של עיראק הגיע למוסקבה ונפגש עם מיכאיל גורבצ'וב.
19 בפברואר – הנשיא ג'ורג' בוש לא הסכים עם ההצעות של ברית המועצות לפתרון המשבר סביב כווית.
21 בפברואר – רעידת אדמה חזקה בים ברינג. לא היו נפגעים בנפש למרות העוצמה של 6.7 בסולם ריכטר.
1 במרץ – תחילת שביתות הכורים שנמשכו עד לתחילת מאי. בין דרישות השובתים גם התפטרות של מיכאיל גורבצ'וב.
3 במרץ – משאל בלטביה ואסטוניה בהקשר לעצמאות. מעל ל-70% מהמצביעים הצביעו בעד העצמאות.
13 במרץ – הקמת מועצת הביטחון של ברית המועצות. למתנגדי הרפורמות יש רוב במועצה.
14 במרץ – המנהיג לשעבר של הגרמניה המזרחית אריך הונקר הועבר לברית המועצות כדי למנוע מעצר.
17 במרץ – רפרנדום בהקשר להמשך קיום ברית המועצות. ב-6 רפובליקות הרפרנדום לא התקיים כלל. רוב המצביעים היו בעד המשך קיום המדינה תוך ביצוע רפורמות נרחבות בהתאם למתווה של מיכאיל גורבצ'וב.
17 במרץ – קיום הרפרנדום באבחזיה, למרות שבגאורגיה הרפרנדום הוחרם.
27 במרץ – הכנסת כוחות צבא למוסקבה בטענה שצריך להגן על נבחרי העם. כבר באותו יום הכוחות הוצאו מהעיר.
28 במרץ – הפגנות המוניות במוסקבה בתמיכה בבוריס ילצין.
31 במרץ – בגאורגיה התקיים רפרנדום בנושא עצמאות הרפובליקה. השתתפו 90% מבעלי זכות בחירה ו-99% מהם הצביעו בעד העצמאות.
2 באפריל – העלאת מחירים במאות אחוזים לשורה רבה של מוצרים.
3 באפריל – קבלת חוק בהקשר לצורת יציאת רפובליקות סובייטית מברית המועצות.
4 באפריל – החובות של הרפובליקות לתקציב המדינה הגיעו ל-36 מיליארד רובל.
9 באפריל – ביום לציון שנתיים מאירועי הדמים בטביליסי, גאורגיה הכריזה על ריבונות ועצמאות.
9 באפריל – תחילת הוצאת הכוחות של הצבא הסובייטי מפולין.
10 באפריל – למרות שב-8 באפריל מיכאיל גורבצ'וב הכריז על איסור זמני לשביתות כ-200 עובדים במינסק הכריזו שביתה חדשה.
16 באפריל – ביקור של מיכאיל גורבצ'וב ביפן. למרות המאמצים, הביקור לא הניב תוצאות או הסכמים.
21 באפריל – קבוצת "סויוז" דרשה הכרזת מצב חרום למשך חודשיים.
23 באפריל – שיאו של תהליך "נובואוגריובו" - חתימת הסכם חדש בין הרפובליקות. על ההסכם חתמו 9 רפובליקות בלבד.
25 באפריל – במהלך ישיבה של הוועד המרכזי של המפלגה ולאור הביקורת הקשה, מיכאיל גורבצ'וב הציע להתפטר מהתפקיד. ההתפטרות לא התקבלה.
27 באפריל – תחילת פעילות הרכבת התחתית של יקטרינבורג.
30 באפריל – תחילת פעילות מסיבית של הצבא הסובייטי בחבל נגורנו קרבאך. המבצע כלל גם גירוש האוכלוסייה הארמנית מהאזור. המבצע לא הצליח להשיג את מטרותיו והופסק באוגוסט.
10 במאי – שר החוץ אלכסנדר בסמרטניך הגיע לביקור בישראל.
13 במאי – תחילת שידורים של הטלוויזיה של רוסיה - הערוץ כלל ארצי השני.
6 במאי – מכרות פחם בסיביר הועברו לשליטת שלטונות רוסיה (במקום שלטונות ברית המועצות) וזה איפשר להפסיק את השביתה שנמשכה חודשיים.
7 במאי – פרסום מאמר בשם "אדריכל ליד ההריסות" של גנאדי זיוגאנוב. במאמר נמתחה ביקורת קשה על הנהגת המדינה שזנחה את האידיאלים הקומוניסטיים.
16 במאי – חתימת הסכם על הסדרת הגבול עם סין.
18 במאי – שיגור חללית מאוישת סויוז TM-12. החללית התחברה לתחנת החלל מיר וחזרה לכדור הארץ ב-10 באוקטובר.
20 במאי – אישור חוק בהקשר ליציאת אזרחי ברית המועצות מחוץ לגבולות המדינה. בהתאם לחוק אושרה יציאה חופשית.
22 במאי – אישור חוק של תקופת כהונה לנשיא (5 שנים) וביצוע בחירתו בבחירות חופשיות.
22 במאי – כוחות מיוחדים של משרד הפנים הסובייטי תקפו תחנות גבול של לטביה וליטא.
23 במאי – שינוי שם של הרפובליקה המולדבית ל"רפובליקת מולדובה".
26 במאי – חללית סויוז TM-11 חזרה לכדור הארץ.
26 במאי – בבחירות חופשיות זוויאד גמסחורדיה נבחר לנשיא גאורגיה.
27 במאי – סיום הוצאת כוחות צבא מצ'כוסלובקיה.
7 ביוני – הסובייט העליון של אוקראינה קיבל החלטה על כך שכל מפעלי התעשייה בשטח הרפובליקה עברו לשליטת השלטון האוקראיני.
8 ביוני – אספת העם הצ'צ'ני החליטה על עצמאות הרפובליקה. תחילת משבר שלטוני באזור.
11 ביוני – ארצות הברית נתנה לברית המועצות הלוואה נוספת בהיקף של 1.5 מיליארד דולר לצורכי רכישת מזון.
12 ביוני – בוריס ילצין נבחר לנשיא רוסיה ואלכסנדר רוצקוי לסגן הנשיא. במקביל, גברייל פופוב נבחר לראש עיריית מוסקבה ואנטולי סובצ'ק לראש עיריית לנינגרד.
12 ביוני – תושבי לנינגרד מחליטים על החזרת שמה לסנקט פטרבורג.
16 ביוני – פתיחת הגבול עם רומניה. במהלך היום היה ניתן לעבור את הגבול בין רומניה לבין מולדובה ללא ביקורת גבולות. האירוע נקרא "גשר הפרחים" לאור הפרחים שהושלכו לנהר לאורך הגבול.
17 ביוני – ראשי 9 רפובליקות חתמו פעם נוספת על הסכם חדש.
19 ביוני – בוריס ילצין המכהן כנשיא רוסיה הגיע לביקור בארצות הברית ונאם בקונגרס.
1 ביולי – ברית ורשה מפורקת באופן רשמי.
1 ביולי – סיום הוצאת הכוחות של הצבא הסובייטי מהונגריה.
1 ביולי – תחילת רישום מובטלים ופתיחת לשכת עבודה בערים הגדולות.
4 ביולי – הגעת משלחת מאלבניה למוסקבה - לאחר ניתוק יחסים שנמשך משנת 1961.
6 ביולי – תחילת משחקי עמי ברית המועצות במוסקבה.
17 ביולי – במהלך ביקור בלונדון מיכאיל גורבצ'וב ביקש עזרה כלכלית דחופה.
23 ביולי – פרסום מאמר "מילה אל העם" בחתימת מספר סופרים ופוליטיקאים. כל חותמי המאמר בהמשך תמכו בהפיכה שלטונית שבוצעה באוגוסט.
25 ביולי – בישיבת הוועד המרכזי של המפלגה מיכאיל גורבצ'וב נאם בתמיכה לרפורמות ומעבר לכלכלת שוק.
29 ביולי – רוסיה בראשות בוריס ילצין הכירה בעצמאות של ליטא.
29 ביולי – ביקור של הנשיא ג'ורג' בוש במוסקבה.
31 ביולי – חתימת על הסכם START I לפירוק מנשק אסטרטגי עם ארצות הברית. בהתאם להסכם זה כ-30% מהנשק פורק.
1 באוגוסט – במהלך ביקורו בקייב, ג'ורג' בוש ביקש סבלנות בנושא העצמאות מהרפובליקות הסובייטיות.
6 באוגוסט – במסגרת אימוני הצי בוצע שיגור של 16 טילים בליסטיים מצוללת אחת. עד היום לא בוצע שיגור בגודל דומה בפעם השנייה.
19 באוגוסט – במהלך חופשת מיכאיל גורבצ'וב במוסקבה בוצעה הפיכה שלטונית - הפוטש של אוגוסט. הוקמה ועדה מיוחדת בראשות סגן הנשיא גנדי יאנייב. הוכרז שמיכאיל גורבצ'וב חולה ולא יכול למלא את תפקידו. בוריס ילצין הועמד בראש המתנגדים להפיכה שלטונית.
20 באוגוסט – אסטוניה הכריזה על עצמאותה.
20 באוגוסט – תחילת הפגנות המוניות במוסקבה נגד ההפיכה השלטונית.
21 באוגוסט – בוריס ילצין הכריז על כישלון ההפיכה השלטונית.
21 באוגוסט – לטביה הכריזה על עצמאותה.
23 באוגוסט – מיכאיל גורבצ'וב חזר למוסקבה. ראשי ההפיכה השלטונית נעצרו.
24 באוגוסט – מיכאיל גורבצ'וב התפטר מתפקיד המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית.
24 באוגוסט – פיזור הממשלה והקמת ועדה אופרטיבית לניהול המשק
24 באוגוסט – אוקראינה הכריזה על עצמאותה.
25 באוגוסט – בלארוס הכריזה על עצמאותה.
25 באוגוסט – העצמאות של הרפובליקות הבלטיות קיבלה הכרה על ידי 12 מדינות.
25 באוגוסט – רוסיה הכריזה על שינוי דגל - דגל רוסיה.
25 באוגוסט – אזור טרנסניסטריה הכריז על עצמאותו.
27 באוגוסט – מולדובה הכריזה על עצמאותה.
28 באוגוסט – שלטונות רוסיה הכריזו על קבלת שליטה על הבנק המרכזי של ברית המועצות.
29 באוגוסט – פעילות של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות הוכרזה כבלתי חוקית.
30 באוגוסט – אזרבייג'ן הכריזה על עצמאותה.
31 באוגוסט – קירגיזסטן ואוזבקיסטן הכריזו על עצמאותן.
2 בספטמבר – שלטונות נגורנו קרבאך הכריזו על הקמת רפובליקה עצמאית.
2 בספטמבר – ארצות הברית הכריזה על הכרה בעצמאות של ליטא, לטביה ואסטוניה.
2 בספטמבר – סוכם על אי-הקמת ממשלה חדשה עד לאישור שינויים בחוקה.
6 בספטמבר – הקמת מועצת המדינה שצפויה להיות הגוף העליון בתקופת מעבר.
6 בספטמבר – מועצת המדינה הכריזה על הכרה בעצמאות הרפובליקות הבלטיות.
6 בספטמבר – הלאומנים הצ'צ'נים פיזרו את מוסדות השלטון המקומי ולמעשה השתלטו על הרפובליקה.
6 בספטמבר – לעיר סנקט פטרבורג הוחזר השם הישן.
9 בספטמבר – טג'יקיסטן הכריזה על עצמאותה.
9 בספטמבר – תחילת פעילות של מפעיל סלולרי ראשון - דלטה טלקום בסנקט פטרבורג.
18 בספטמבר – לאחר פירוק הק.ג.ב. ובעקבות פירוק ברית המועצות מוקמת סוכנות הביון הרוסית סו"ר.
20 בספטמבר – הקמת ועדה לניהול קשרים כלכליים בין הרפובליקות.
21 בספטמבר – ארמניה הכריזה על עצמאותה.
23 בספטמבר – לעיר יקטרינבורג הוחזר השם המקורי (במקום "סברדלובסק").
28 בספטמבר – ועידת הקומסומול הכריזה על פיזור הארגון.
1 באוקטובר – מפגש של ראשי 12 רפובליקות באלמאטי. חתימת הסכם לשיתוף פעולה כלכלי.
1 באוקטובר – בהתאם להחלטת הסובייט העליון של רוסיה, הרפובליקה צצ'נו-אינגושית חולקה ל-2 רפובליקות אך החלטה על הגבולות החדשים לא התקבלה.
2 באוקטובר – שיגור חללית מאוישת סויוז TM-13. החללית התחברה לתחנת החלל מיר וחזרה לכדור הארץ ב-25 במרץ 1992.
13 באוקטובר – לאור האינפלציה במדינה, הוצאו לשימוש שטרות של 200, 500 ו-1000 רובל.
18 באוקטובר – אזרבייג'ן הכריזה על עצמאותה.
18 באוקטובר – חידוש יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
22 באוקטובר – הק.ג.ב פוזר ובמקומו הוקמה "ועדת ביטחון בין-רפובליקנית" בראשות ואדים בקטין.
27 באוקטובר – טורקמניסטן הכריזה על עצמאותה.
27 באוקטובר – בבחירת שהתקיימו בצ'צ'ניה, ג'וחר דודייב נבחר לנשיא.
6 בנובמבר – בוריס ילצין הקים ממשלה חדשה ברוסיה, יגור גאידר מונה לסגנו.
6 בנובמבר – בוריס ילצין חתם על צו האוסר פעילות של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות והמפלגה הקומוניסטית של רוסיה.
7 בנובמבר – ביום מהפכת אוקטובר במוסקבה נערכות הפגנות של תומכי ומתנגדי הקומוניסטים.
9 בנובמבר – שלושה מחבלים (שאמיל בסאייב, סעיד עלי סאטוייב, לום עלי צ'צ'אייב) חטפו 178 איש כבני ערובה ממטוס נוסעים טופולב Tu-154 מנמל התעופה של עיירת הנופש מינרלני וודי, פעולה זו הובעה כמחאה נגד הטלת מצב החירום על השלטון הצ'צ'ני-אינגושטי. המטוס נחטף לטורקיה שם שוחררו בני הערובה, המחבלים כינסו מסיבת עיתונאים שבמהלכה דרשו מהכוחות הפדרליים הרוסיים, שלא לפלוש לצ'צ'ניה, לאחר מכן הרשויות הטורקיות הרשו למחבלים לשוב לצ'צ'ניה.
15 בנובמבר – בוריס ילצין חתם על מספר צווים בדרך לכלכלת שוק.
18 בנובמבר – הקמת תאגיד לוקאויל.
20 בנובמבר – במהלך קרבות בנגורנו קרבאך הופל מסוק עם 18 חברי משלחת בינלאומית.
27 בנובמבר – פרסום גרסה חמישית ואחרונה של הסכם בין הרפובליקות.
1 בדצמבר – רפרנדום באוקראינה בהקשר לעצמאות. רוב המצביעים הצביעו בעד עצמאות מברית המועצות.
8 בדצמבר – חתימת הסכם על הקמת חבר המדינות העצמאיות.
10 בדצמבר – במהלך הרפרנדום בנגורנו קרבאך 99% מהתושבים הצביעו בעד העצמאות.
10 בדצמבר – אוקראינה ובלארוס אישרו את חתימתן על הסכם חדש של ברית המדינות.
12 בדצמבר – הסובייט העליון של רוסיה ביטל הסכם ברית משנת 1922 ואישר הסכם ברית חדש.
14 בדצמבר – הקמת מפלגת הקומוניסטים הרוסית (על בסיס חברי המפלגה הסובייטית שפעילותה נאסר).
16 בדצמבר – קזחסטן הכריזה על עצמאותה.
17 בדצמבר – במפגש בין מיכאיל גורבצ'וב לבין בוריס ילצין סוכם על סיום קיום ברית המועצות עד סוף השנה.
21 בדצמבר – מפגש ראשי הרפובליקות באלמאטי וחתימה על הסכם חדש.
23 בדצמבר – נציג רוסיה קיבל מקום של נציג ברית המועצות במועצת הביטחון.
24 בדצמבר – מיכאיל גורבצ'וב העביר לבוריס ילצין שליטה על הנשק הגרעיני של ברית המועצות.
25 בדצמבר – מיכאיל גורבצ'וב הכריז על סיום תפקידו כנשיא המדינה. על ארמון הקרמלין הגדול הונף דגל רוסיה.
25 בדצמבר – הקמת חברה לשידורי רדיו וטלוויזיה הכלל רוסית "אוסטנקינו" על בסיס חברה סובייטית.
26 בדצמבר – המלחמה הקרה מסתיימת כאשר בישיבה אחרונה של הסובייט העליון הוכרז על סגירת המוסד ובכך למעשה ברית המועצות התפרקה באופן רשמי.
28 בדצמבר – בוריס ילצין הכריז על אפשרות לבעלות פרטית על הקרקע.
29 בדצמבר – בוריס ילצין הכריז על הצורך בצבא חזק למדינה ועל הצורך להימנע מהתדרדרות למצב ביוגוסלביה שהתדרדרה למלחמת אזרחים במהלך פירוקה.
30 בדצמבר – מפגש ראשי הרפובליקות שהכריזו על חברות בחבר המדינות העצמאיות במינסק.
30 בדצמבר – סוכם על הקמת פיקוד משותף על הנשק הגרעיני בין המדינות המרכיבות את הברית של מדינות עצמאיות.

ללא מועד

נפתח מוזיאון לזכר אנדריי סחרוב בדירה בה התגורר במהלך גירושו לניז'ני נובגורוד.
לאור החלשות השלטון המרכזי והופעת שכבה של המתעשרים ("הרוסים החדשים") עולה גל פשיעה שהמשטרה לא מסוגלת להתמודד איתו ברמה שהייתה בעבר.
במוסקבה נפתח תיאטרון של רומן וויקטיוק, אחד התיאטרונים המפורסמים בעיר.
הקמת חברת לוקאויל, יצרנית הנפט הגדולה ברוסיה

אירועי תרבות

החל משנת 1957 הירחון הפופולרי "האקרן הסובייטי" החל לערוך תחרות על בסיס סקרים להענקת תואר סרט השנה. בשנה זו הזוכים היו:
- סרט השנה: "נבסה אובטובניה" (של אלדר ריאזנוב)
- שחקן השנה: דמיטרי חרטיאן
- שחקנית השנה:ליה אחדז'קובה

החל משנת 1988 האקדמיה לאמנות הקולנוע מחלקת פרסי "ניקה" עבור הסרטים. עבור שנת 1991 הזוכים היו^[1]:

עבור הסרט: "נבסה אובטובניה" (של אלדר ריאזנוב)
עבור תפקיד גברי בסרט: אולג ינקובסקי
עבור תפקיד נשי בסרט: אינה צ'וריקובה

1991 בברית המועצות

הנהגה

אירועים בולטים

ללא מועד

אירועי תרבות

נולדו

נפטרו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on