Don't Let the Sun Go Down on Me

"Don't Let the Sun Go Down on Me" הוא שיר שהולחן ובוצע על ידי הזמר האנגלי אלטון ג'ון למילותיו של הפזמונאי ברני טופין. השיר הוקלט לראשונה בשנת 1974 על ידי אלטון ג'ון לאלבום האולפן השמיני שלו, "Caribou". השיר יצא כסינגל מתוך האלבום והגיע למקום השני במצעד בילבורד הוט 100 ולמקום ה-16 במצעד הסינגלים הבריטי. השיר זכה לפרסום מחודש בשנת 1991 כשהוקלט כגרסה חיה בביצועם של אלטון ג'ון וג'ורג' מייקל.^[1] גרסה זו הגיעה לראש מצעדי הפזמונים בממלכה המאוחדת ובארצות הברית.

"Don't Let the Sun Go Down on Me"

עטיפת ה-B-side בו פורסם השיר לראשונה
סינגל בביצוע אלטון ג'ון
מתוך האלבום Caribou
יצא לאור	20 במאי 1974
פורמט	תקליט, תקליטור, קלטת שמע
תאריך הקלטה	ינואר 1974
סוגה	רוק קל
שפה	אנגלית
אורך	5:35
חברת תקליטים	MCA Records, DJM Records, The Rocket Record Company, Phonogram Inc.
כתיבה	ברני טופין
לחן	אלטון ג'ון
הפקה	גאס דאג'ן
כרונולוגיית סינגלים של אלטון ג'ון "Candle in the Wind" (1974) "Don't Let the Sun Go Down on Me" (1974) "The Bitch Is Back" (1974)

רקע והצלחה

השיר נכתב על ידי ג'ון וטופין יחד עם שאר שירי האלבום "Caribou", במהלך עשרה ימים בינואר 1974. השיר יצא לאור כסינגל ראשון מהאלבום ב-20 במאי 1974 בממלכה המאוחדת, וב-10 ביוני 1974 בארצות הברית. לאורך השיר מנגנים דל ניומן בכלי נשיפה, ריי קופר ונייג'ל אולסון בכלי הקשה, די מוריי בגיטרה בס, דייבי ג'ונסטון בגיטרה חשמלית ודייב הנטשל במלוטרון. בנוסף, שרים קולות רקע הזמרים קארל וילסון וברוס ג'ונסטון מ-The Beach Boys והזמרת טוני טניל. במקור, היו צריכים להשתתף בפזמון גם קט סטיבנס, דני היוטון, גרי בקלי, דאסטי ספרינגפילד ובריאן וילסון.^[2] בגרסאות שונות של הסינגל לעיתים הוצמדו לו גם השירים "Sick City", "Song for Guy" ו-"Sorry Seems to Be the Hardest Word".

השיר הגיע למקום השני במצעד בילבורד הוט 100 ולמקום ה-16 במצעד הסינגלים הבריטי. ב-6 בספטמבר השיר קיבל מעמד זהב על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי. בקנדה הגיע השיר לראש מצעד הפזמונים והיה שירו החמישי של ג'ון להגיע להישג זה.^[3]

השיר היה מועמד בשנת 1975 לשני פרסי גראמי - פרס גראמי להקלטת השנה ופרס גראמי לשיר השנה.^[4]

אלטון ג'ון הוציא שתי גרסאות נוספות לשיר במשך השנים – גרסת הופעה חיה שערך עם התזמורת הסימפונית של מלבורן ב-14 בדצמבר 1986 (גרסה זו נכללת באלבומו "Live in Australia with the Melbourne Symphony Orchestra"), וגרסה אקוסטית שהוקלטה ב-17 במאי 1990 במסגרת תוכנית הטלוויזיה MTV Unplugged.^[5]

מיקומי שיא

‏ ‏‏  מצעדים ודירוגים (1974)
מדינה	מצעד	מיקום שיא
אוסטרליה	מצעד הסינגלים האוסטרלי	13
אירלנד	מצעד הסינגלים האירי	17
ארצות הברית	בילבורד הוט 100	2
הולנד	מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים	30
הממלכה המאוחדת	מצעד הסינגלים הבריטי	16
קנדה	קנדה הוט 100	1

נתוני מכירות

מקום	תארים	מכירות
ארצות הברית (RIAA)	זהב	1,000,000

הגרסה של אלטון ג'ון וג'ורג' מייקל

עטיפת הסינגל

אלטון ג'ון וג'ורג' מייקל הופיעו לראשונה בביצוע השיר במופע הצדקה לייב אייד ב-1985. ב-1991 השיר נכנס לסט השירים של מייקל בסיבוב ההופעות שלו "Cover to Cover", ובמופע הסיום בארנה של ומבלי, ג'ון הגיע להופיע עמו בביצוע השיר. הקלטת ההופעה החיה, שיצאה לאור באותה השנה, הפכה להצלחה גדולה גם באירופה וגם בצפון אמריקה והייתה לגרסה המוצלחת ביותר מבחינה מסחרית של השיר. בדצמבר 1991 הסינגל הגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי ובפברואר 1992 הגיע למקום הראשון בבילבורד הוט 100 ובמצעד ה-Adult contemporary music של המגזין.^[6] הסינגל גם היה מועמד לפרס גראמי. הוא נכלל בהמשך בשלושה מאלבומיו של ג'ון: Duets (אנ') ‏(1993), Love Songs (אנ') ‏(1995) ו־Greatest Hits 1970–2002 (אנ') ‏(2002). הכנסותיו נתרמו לעשרה ארגוני צדקה שונים לטובת ילדים בסיכון, התמודדות עם מחלת האיידס וחינוך.

הקטעים המופיעים בוידאו קליפ של הסינגל צולמו בהופעה חיה של מייקל בשיתוף ג'ון בשיקגו בפני 70,000 צופים וכן בהאנגר ששימש אותו לחזרות בברבנק שבקליפורניה. אנדי מורהאן ביים את הקליפ.^[7]

יחד עם השיר, יצאו בגרסותיו השונות של הסינגל גם שירים נוספים של מייקל בהופעה חיה - "I Believe", "Last Christmas", "If I Were Your Woman", "Fantasy" ו-"Freedom! '90".

מיקומי שיא

‏ ‏‏  מצעדים ודירוגים (1911–1992)
מדינה	מצעד	מיקום שיא
אוסטריה	Ö3 אוסטריה טופ 40‏	2
אוסטרליה	מצעד הסינגלים האוסטרלי	3
אירופה	אירופה הוט 100	1
איטליה	מצעד הסינגלים האיטלקי	1
אירלנד	מצעד הסינגלים האירי	2
ארצות הברית	בילבורד הוט 100	1
גרמניה	GfK – טופ 100	4
דנמרק	היטליסטן	2
הולנד	מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים	1
הממלכה המאוחדת	מצעד הסינגלים הבריטי	1
נורווגיה	VG-lista	1
ניו זילנד	המצעד הניו זילנדי הרשמי	4
פולין	ZPAV	11
צרפת	SNEP	1
קנדה	קנדה הוט 100	1
שוודיה	סוורייטופליסטן	2
שווייץ	המצעד השווייצרי	1

נתוני מכירות

מקום	תארים	מכירות
אוסטרליה (ARIA)	זהב	35,000
צרפת (SNEP)	כסף	125,000
בריטניה (BPI)	כסף	200,000
ארצות הברית (RIAA)	זהב	500,000

גרסאות כיסוי נוספות

• סולן להקת המי, רוג'ר דלטרי, ביצע גרסת כיסוי לשיר כחלק מפסקול סרט הערפדים "הילדים האבודים" משנת 1987.^[8]
• זמרת הג'אז אולטה אדמס הקליטה גרסת כיסוי לשיר בשנת 1991, כחלק מאלבום ההוקרה לשיריהם של אלטון ג'ון וברני טופין "Two Rooms: Celebrating the Songs of Elton John & Bernie Taupin". השיר יצא לאור כסינגל והגיע למקום ה-33 במצעד הפזמונים הבריטי.^[9]
• הזמרת מיילי סיירוס הקליטה גרסת כיסוי לשיר בשנת 2018, כחלק מאלבום הוקרה לשיריהם של אלטון ג'ון וברני טופין בשם Revamp: Reimagining the Songs of Elton John & Bernie Taupin.^[10]
• גרסאות כיסוי נוספות בוצעו על ידי הזמרים ג'ו קוקר, גלוריה אסטפן, ונסה קרלטון וגארת' ברוקס.

קישורים חיצוניים

• מידע על היצירה "Don't Let the Sun Go Down on Me" באתר מיוזיק בריינז
• מידע על הסינגל "Don't Let the Sun Go Down on Me" באתר מיוזיק בריינז
• גרסאות נוספות ל"Don't Let the Sun Go Down on Me" באתר SecondHandSongs
• מילות השיר באתר MetroLyrics
• סרטון ביצוע חי עם התזמורת הסימפונית של מלבורן, 1986 באתר יוטיוב
• סרטון הביצוע החי עם ג'ורג' מייקל בארנה של ומבלי, 1991 באתר יוטיוב
• סרטון גרסת מיילי סיירוס (אודיו), באתר יוטיוב