שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

ECI Telecom

חברת היי טק ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ECI Telecom
Remove ads

ECI Telecom הייתה חברת היי טק ישראלית בתחום התקשורת, שמרכזה בישראל היה בפתח תקווה. בשיאה בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, העסיקה החברה כ-6,000 עובדים והיו לה הכנסות שנתיות של מעל למיליארד דולר[1]. בשנת 2019 נמכרה החברה לחברת Ribbon Communications האמריקאית[2].

עובדות מהירות נתונים כלליים, תקופת הפעילות ...
Remove ads

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

שורשי החברה באיחוד ב-1961 בין החברות רדיו קליפר שייצרה מקלטי רדיו "שניידר" וחברת אלקטרוניקה לישראל שייצרה מכשירים אלקטרוניים[3]. חברת אלקטרוניקה לישראל (באנגלית Electronics Corporation of Israel) נוסדה ב-1959 בראשון לציון על ידי דב פלג ושלמה גולדמן עולים חדשים מארצות הברית, שגייסו השקעה וידע מחברת אלקטרוניקה צרפתית[4].

ב-1970 נרכשה על ידי אלקטרה, מוזגה לתוך חברת אלקטרה-אלקטרוניקה ופנתה לעסוק במערכות אלקטרוניקה למערכת הביטחון ולתעשייה. חיים הרצוג (לימים נשיאהּ השישי של מדינת ישראל), כיהן כיושב הראש החברה באותה העת[5]. הרצוג שגייס את המהנדס דוד רובנר לחברה אלקטרה-אלקטרוניקה, מינה אותו למהנדס הראשי של הקבוצה הממוזגת[6]. באותם ימים עסקה החברה בעיקר באלקטרוניקה צבאית, מערכות שליטה ובקרה למגדלי פיקוח ומערכות תקשורת צבאיות. כמו כן קיבלה החברה זכויות ייצור של מוצרים שפותחו בארצות הברית. ב-1975 החלה אי.סי. איי בפיתוח מערכת כפל הדיבור האנלוגית, המאפשרת העברת שתי שיחות טלפון על אותו קו טלפון. המערכת פותחה במקור לחיל הקשר במטרה לערבל שיחות טלפון. הפיתוח אִפשר להכפיל את מספר השיחות על הקווים האנלוגיים, תוך ניצול הקיבולת הקולית שעמדה אז על 37% בלבד, באמצעות זיהוי רגעי השקט בשיחות (בתדר) והעברתם לשיחות נוספות. המערכת הוצגה לראשונה בשוק ב-1979 ונמכרה לראשונה ב-1983 למשרד התקשורת הגרמני[7].

ב-1977 מונה מאיר לייזר למנכ"ל ודוד רובנר למשנה למנכ"ל ובהמשך למנהל חטיבת התקשורת[8].

באוקטובר 1982, השלימה החברה הנפקה ראשונה לציבור של מניותיה בבורסת הנאסד"ק, באותה שנה גם שינתה את שמה ל"ECI Telecom"[9].

בנובמבר 1989, רכשה קרן ההשקעות "קלארידג'" של משפחת ברונפמן 25% ממניות החברה[10], ב-1997 רכשה "קלארידג'" גם את השליטה בכור תעשיות[11], שהפכה בהמשך לבעלות המניות הגדולה ב-ECI[12].

ב-1991 מונה דוד רובנר למנכ"ל ולנשיא החברה, במקום מאיר לייזר, שהתמנה למנכ"ל כלל תעשיות. באותה תקופה היה מחזור המכירות של ECI כ-70 מיליון דולר. רובנר החליט למקד את פעילות החברה בתחום האזרחי, ואת הפעילות הצבאית ריכז תחת חברת בת חדשה, ECI טלסיסטמס. תחת ניהולו של רובנר פעלה ECI בשלושה תחומים עיקריים: SDH - ציוד תקשורת על גבי סיבים אופטיים, DCME - מוצר הדגל של החברה שאיפשר דחיסת קול בקווי הטלפון ו-ACCESS - פתרונות לחוג המנוי. באותן שנים קו מוצרי ה-DCME נחל הצלחה רבה. הוא סיפק לחברות טלקומוניקציה פתרונות לייעול התעבורה ברשת הטלפון על ידי צמצום וכיווץ המידע המועבר ושימוש במרבבים להעברת מספר שיחות באמצעות שימוש במקטעי השקט שבשיחה, המאפשרים דחיסת קול בקווי תקשורת בינלאומית ביחס של 1 ל-10[13].

ב-1999, בשיאה של "בועת הדוט-קום", מוזגה ECI עם חברת תדיראן תקשורת שבשליטת קונצרן כור תעשיות. החברה הממוזגת העסיקה כ-6,000 עובדים ומחזור המכירות השנתי שלה היה כ-1.2 מיליארד דולר[14]. באותה שנה גם הונפקה בהצלחה בנאסד"ק חברת הבת ECtel, וגייסה 42 מיליון דולר לפי שווי שוק של 182 מיליון דולר[15].

התנפצות "בועת הדוט-קום" הביאה לקשיים גם ב-ECI. היא נאלצה לפטר במחצית הראשונה של 2001 כ-1,500 עובדים[16], ולמכור חטיבות מהחברה בתקווה לצמצם את הפסדיה[17]. בסוף שנת 2001 רכשו שלמה דוברת, אביו אהרן דוברת והאחים עופר 12.5% ממניות ECI תמורת 50 מיליון דולר[18]. שלמה דוברת לקח חלק פעיל בפעילות החברה כיו"ר מועצת המנהלים שלה, ביצע בה שינויים מבניים יסודיים, מכר חלקים ממנה וארגן אותה מחדש בשתי חטיבות עסקיות. החברה התמקדה במוצרי גישה רחבי סרט (כדוגמת DSLAM) ובפתרונות אופטיים לרשתות מטרו. בשנת 2004 חזרה החברה לרווחיות וב-2005 הכפילה את ערכה[19]. שווי החברה הוערך בסוף שנת 2006 בכמיליארד דולר[20].

בשנת 2007 העסיקה החברה כ-3000 עובדים בישראל ובעולם. בנובמבר 2008 זכתה החברה בפרס המדען הראשי במסגרת "מו"פ 2009", על פיתוח מערכות כפל הדיבור (DCME) בשנות ה-90[21]. המערכת מאפשרת ניצול קיבולת של קווי התקשורת בממוצע פי שניים.

ביולי 2007 הפכה ECI לחברה פרטית ונמחקה מהמסחר בנאסד"ק, בעקבות מכירתה לקרן ההשקעות הבריטית אשמור (Ashmore) ולאיש העסקים שאול שני תמורת 1.2 מיליארד דולר[22].

בעשור השני של המאה ה-21 התמקדה החברה באספקת פתרונות תקשורת ליישומים בפס רחב, תקשורת באמצעות סיבים אופטיים ושירותי VoIP, אך סבלה באופן משמעותי מהתחרות מול יצרנים סינים (בעיקר וואווי), שהביאו לירידת מחירים חדה במוצרים לתשתיות תקשורת. החברה נאלצה להתמודד גם עם המשבר בכלכלת רוסיה, שהייתה אחד משוקי היעד העיקריים שלה. כמו כן, ייסוף השקל וקיצוץ מענקי המדען הראשי פגעו בה והובילו אותה להפסד של כ-50 מיליון דולר בשנת 2014. שאול שני רכש את מלוא הבעלות בחברה לפי שווי של 200 מיליון דולר בלבד[23]. בתחילת שנת 2018, לאחר משא ומתן מול ועד העובדים, החלו בצעדי התייעלות כולל פיטורים של כ-80 עובדים בישראל, זאת לאחר שבמשך השנים הצטמצם מספר העובדים בישראל לכ-850 עובדים, מהם כ-150 במרכז הפיתוח בעומר והשאר במרכז הפיתוח בפתח תקווה. והיצור עבר למיקור חוץ[24]. החברה מעסיקה כ-800 עובדים נוספים מחוץ לישראל, בהם כ-150 במרכז פיתוח בבנגלורו שבהודו, ו-150 במרכז פיתוח בסין[25].

בנובמבר 2019 נמכרה החברה לחברת Ribbon Communications (אנ') האמריקאית, תמורת 486 מיליון דולר[26]. העסקה הושלמה במרץ 2020[27].

Remove ads

חברות שבהן החזיקה

סכם
פרספקטיבה

בקיץ 2000 הודיעה החברה על תוכנית ארגון מחדש לפיצול לחמש חברות בת שכולן יונפקו בבורסה[28], זאת בעקבות לחץ של בעלי המניות ושל עובדים למימוש ערך והנפקת אופציות בשיא תקופת בועת הדוט-קום[29]. עוד קודם להשקת תוכנית זו החזיקה במספר חברות בת.

אי.סי.טל

אי.סי.טל (ECTel) - חברה שהוקמה במקור כחטיבה פנימית בשנת 1990, ועסקה בפיתוח מוצרים לניהול, ניטור איכות ומניעת הונאות ברשתות תקשורת. מוצריה יועדו בראשית הדרך בעיקר לשוק הצבאי, אך בהמשך התמקדה בשוק האזרחי[30]. בשנת 1999 הונפקה בהצלחה בנאסד"ק וגייסה 42 מיליון דולר לפי שווי שוק של 182 מיליון דולר, אך ECI Telecom המשיכה להחזיק 75% ממניות החברה[31]. ב-2001 רכשה את חברת Neteye, חברת בת של טלרד שפיתחה פתרונות למניעת הונאות ברשתות IP[32]. לקוחות החברה כללו 150 חברות טלקומוניקציה ברחבי העולם[30].

ב-2003 מכרה את החטיבה הביטחונית שלה לחברת ורינט מערכות[33]. ב-2006 החליטה ECI Telecom לחלק את כל יתרת המניות שעוד החזיקה באי.סי.טל כדיבידנד בעין לבעלי המניות שלה[34]. ב-2009 נרכשה על ידי המתחרה הישראלית שלה, חברת "סיבידיה" (cVidya)[35], שבעצמה נרכשה על ידי חברת אמדוקס ב-2016[36].

לייטסקייפ נטוורקס

לייטסקייפ נטוורקס (Lightscape Networks) - חברה שהוקמה ב-2001 על בסיס החטיבה לרשתות אופטיות של החברה[37]. החברה לא נמכרה או הונפקה[38], אלא הפכה לפעילות המרכזית של החברה באותה עת[39].

בנובמבר 2002 אחודה עם חברת האחות אנאוויס (Enavis), שעסקה בפיתוח ושיווק פתרונות גישה בפס רחב, כולל מערכות ADSL ו-VSDL שהיו מיועדות לתקשורת אינטרנט ביתית רחבת פס על כבלי הנחושת (טלפוניה)[40].

וראז נטוורקס

וראז נטוורקס (Veraz Networks) - חברה שהוקמה בשנת 2003 ממיזוג של חטיבת NGTS של ECI, החטיבה הוותיקה של החברה שעסקה בפיתוח מערכות לדחיסת קול, יחד עם חברת נקסוורס (NexVerse) האמריקאית[41]. החברה הממוזגת, בה החזיקה ECI‏ 40%, התמקדה בפיתוח מערכות להעברת קול ברשתות פרוטוקול אינטרנט (VoIP), אך במקביל המשיכה לשווק גם את פתרונות ה-DCME לדחיסת קול של ECI[42]. באפריל 2007 הונפקה בנאסד"ק לפי שווי שוק של 316 מיליון דולר[43], אם כי באותה עת נסגרה רוב הפעילות במרכז הפיתוח והייצור שלה בישראל[44], שעבר להודו[45]. ב-2010 נרכשה על ידי חברת דיאלוג'יק הקנדית, בעסקת חילופי מניות[46].

אלקטו-גליל

אלקטו-גליל היה מפעל שהוקם בשנת 1983 בקריית שמונה, על-ידי החברה לפיתוח הגליל ובתמיכה של רפא"ל[47]. המפעל נרכש בשנת 1989 על ידי ECI Telecom וסיפק שרותי יצור בקבלנות משנה ללקוחות שונים בשוק הצבאי והאזרחי וגם סיפק שרותי יצור לקו מוצרי ה-TDAX של ECI. כספין-אוף של המפעל קמה חברת און טרק אינובישנס, שהייתה חלוצה בפיתוח טכנולוגיית כרטיסים חכמים[48]. המפעל נמכר על ידי ECI, תמורת 8 מיליון שקל, ב-2008[49].

אינוויב

אינוויב (InnoWave) - חברה שהוקמה בשנת 2000 על בסיס מוצרי התקשורת האלחוטית של החברה[50]. החברה פיתה פתרונות בתחום מערכות גישה נייחות אלחוטיות (Fixed Wireless Access). מערכות המתבססות על קשר רדיו, כתחליף לקווי נחושת, על מנת לחבר מנויי טלפון לחברות המספקות שירותי טלפוניה ותקשורת[51]. בשנת 2003 נרכשה על ידי חברת אלווריון[52].

סלטרו

סלטרו (Celtro) - חברה שהחלה את דרכה ב-2001 כסטארט אפ פנימי במסגרת חטיבת ה-NGTS של ECI בתחום תשתיות הסלולר[53]. החברה פיתחה פתרון לאופטימיזציה של הרשת הסלולרית, שאפשר לשלש את כמות התעבורה שעוברת בקישור הנייח של הרשת בין אתרי האנטנות למרכזייה של ספק הסלולר[54]. בספטמבר 2003 בוצע ספין-אוף של החברה כחברה פרטית נפרדת שגייסה כספים מקרנות הון הסיכון מומנטום וג'נסיס ומחברת דיסקונט שוקי הון[55]. בספטמבר 2006 גייסה סלטרו 7 מיליון דולר[56], ובמאי 2008 השלימה גיוס נוסף של 20 מיליון דולר[57]. אולם בתחילת 2012 נכנסה להליכי פירוק[58], נמכרה תמורת 5 מיליון דולר, ונסגרה זמן קצר אחר כך[59].

תדיראן טלקום

תדיראן טלקום - חברה לשיווק וייצור מערכות תקשורת לעסקים, נמכרה בשנת 2001[60].

Remove ads

הנהלה

מנכ"לים

לקריאה נוספת

  • אמיר בראון, בניין של לבבות, הוצאת דרור לנפש 2021[68]

קישורים חיצוניים

Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads