MOP

פצצת MOP (ראשי תיבות של: Massive Ordnance Penetrator), או בתיוג המקצועי GBU-57A/B, היא מפצחת בונקרים חכמה, עצומת ממדים, המיוצרת על ידי "בואינג" עבור חיל האוויר של ארצות הברית. מדובר בפצצה הקונבנציונלית החזקה ביותר בארסנל האמריקאי, שפותחה לחדור ביצורים תת-קרקעיים כבדים ובונקרים תת-קרקעיים מבוצרים במיוחד. הפצצה שוקלת למעלה מ־13.5 טון, אורכה 6.2 מטרים וקוטרה 80 סנטימטרים, והיא מסוגלת לחדור לעומק של עד 60 מטרים מתחת לפני הקרקע. לשם השוואה, קודמותיה בסדרה, GBU-28 ו־GBU-37, שוקלות כ־2.27 טון בלבד. המטוס היחיד שמיועד כיום לשאתה הוא המפציץ הכבד B-2 ספיריט.

MOP

מידע בסיסי
ייעוד	פצצה מפצחת בונקרים
מדינת מקור	ארצות הברית ארצות הברית
יצרן	בואינג
שימוש ראשון	המתקפה האמריקאית על מתקני הגרעין באיראן במסגרת מבצע עם כלביא
תקופת השירות	2011–הווה (כ־14 שנים)
מפעילים	חיל האוויר של ארצות הברית
פלטפורמת שיגור	B-2 ספיריט
מאפיינים כלליים
משקל	13.6 טון
ממדים
אורך	6.2 מטר
קוטר	0.8 מטר
ראש קרב והנחיה
הנחיה	GPS

מפציץ מסוג B-52^[1] מטיל פצצת MOP במהלך ניסוי במטווח הטילים וייט סנדס, 2009.

היסטוריה ופיתוח

פיתוח ה-MOP החל בתחילת המאה ה-21, בעיקר עקב הצורך של ארצות הברית ביכולת לפגוע במתקנים תת-קרקעיים מבוצרים היטב, כגון מתקני גרעין תת-קרקעיים, שאינם נגישים לכלי נשק קונבנציונליים קיימים. הפיתוח בוצע על ידי מעבדת המחקר של חיל האוויר (Air Force Research Laboratory Munitions Directorate) בבסיס חיל האוויר אגין (אנ') שבצפון-מערב פלורידה, עם עבודות תכנון ובדיקה שבוצעו על ידי בואינג. החל משנת 2008, ה-MOP נבחנה בהצלחה בתנאי בדיקה שונים, כולל בניסויי מזחלת רקטית ובבדיקות הטלה ממטוסי B-52 סטרטופורטרס ו-B-2 ספיריט. הפצצה הוכרזה כמבצעית (Initial Operational Capability - IOC) בשנת 2011.

שימוש מבצעי

ה-MOP מיועדת בעיקר לתקיפת מטרות מבוצרות ועמוקות שפצצות פיצוח בונקרים קודמות, כמו ה-GBU-28 וה-GBU-37 (שמשקלן כ-2.27 טון), אינן מסוגלות להשמיד. רק המפציץ B-2 ספיריט מיועד כיום לשאת ולהטיל את פצצות ה-MOP, ועד שתי פצצות בכל יעף. על פי התכנון, גם מפציץ נורת'רופ-גראמן B-21 ריידר העתידי יוכל לשאת אותה.

ב-22 ביוני 2025, במסגרת תקיפת ארצות הברית את מתקני הגרעין באיראן, חיל האוויר האמריקני הטיל 12 פצצות מסוג MOP על המתקן הגרעיני בפורדו, ושתיים על המתקן הגרעיני בנתנז.^[2] זהו השימוש המבצעי הראשון בפצצות אלו.

ביקורת ומגבלות

• פלטפורמת נשיאה מוגבלת: גודלה ומשקלה העצומים של הפצצה מגבילים את פריסתה למפציצים אסטרטגיים בלבד, כאשר B-2 ספיריט הוא המטוס היחיד המבצעי כעת שמסוגל לשאת אותה.
• עלות: עלות פיתוח ה-MOP נאמדת בכ-400–500 מיליון דולר, ועלות יחידה עומדת על כ-3.5 מיליון דולר, מה שהופך אותה לפצצה יקרה במיוחד.
• דרישות מודיעיניות: יעילותה המרבית תלויה במידע מודיעיני מדויק על מבנה הבונקר ומיקום המטרות בתוכו.

מפרט טכני

• משקל: כ־13.6 טונות.
• אורך: 6.2 מטרים
• קוטר: 80 סנטימטרים.
• ראש קרב: כ-2,423 ק"ג חומר נפץ רב עוצמה מסוג BLU-127/B.
• מבנה: מעטפת הפצצה עשויה מסגסוגת פלדה בצפיפות גבוהה, שתוכננה לשרוד את הלחצים הקיצוניים של חדירה עמוקה לפני הפיצוץ.
• הנחיה: הפצצה מונחית באמצעות שילוב של מערכת מערכת מיקום גלובלית (GPS) ומערכת ניווט אינרציאלית (INS), המאפשרת לה פגיעה מדויקת בטווח של מטרים ספורים מהמטרה.
• מנגנון פיצוץ: מצוידת בנפץ חכם בשם Large Penetrator Smart Fuze (LPSF), אשר מסוגל לכוונן את עיתוי הפיצוץ בהתאם לעומק החדירה ולמאפייני המבנה התת-קרקעי. הנפץ כולל גם יכולת חישה חללים (void-sensing fuze) המאפשרת פיצוץ אופטימלי בתוך חללים כמו חדרים או קומות בתוך הבונקר.
• עומק חדירה: מסוגלת לחדור לבונקרים תת-קרקעיים לעומק של עד 60 מטרים בבטון מזוין או קרקע סלעית.

ראו גם

• GBU-43/B MOAB – פצצה קונבנציונלית גדולה אחרת של ארצות הברית, המיועדת להשמדת שטח נרחב מעל פני הקרקע.
• מפצחת בונקרים
• B-2 ספיריט

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא MOP בוויקישיתוף

• מפצחת הבונקרים, באתר מאקו
• "אם כל מפצחות הבונקרים": הפצצה שנגד הצנטריפוגות, באתר ynet, 7 בספטמבר 2019
• B-2 dropping two MOPs, סרטון בערוץ "The Aviationist", באתר יוטיוב (אורך: 00:56)
• Massive Ordnance Penetrator (MOP) – דו"ח של משרד ההגנה האמריקאי (PDF).