שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
עבד אל-קאדר אל-חוסייני
מנהיג כוחות הערבים בירושלים במלחמת העצמאות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
עבד אל-קאדר אל-חוסייני (בערבית: عبد القادر الحسيني, 1907, 1908[1] או 1910[2] – 8 באפריל 1948) היה מפקד "צבא הג'יהאד הקדוש", מנהיג הכוחות הערבים באזור ירושלים במלחמת העצמאות. נהרג במהלך קרבות הקסטל.
Remove ads
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
משפחת חוסייני הייתה אחת המשפחות העשירות בירושלים, ורבים מבניה שימשו בתפקידי ציבור והנהגה במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. אביו, מוסא כאזם אל-חוסייני, היה מנהיג פוליטי בולט בציבור הערבי הפלסטיני, כיהן כראש עיריית ירושלים בראשית ימי המנדט הבריטי והיה מנהיג התנועה הלאומית הפלסטינית מ-1922 ועד מותו. בן דודו מדרגה שנייה היה המופתי של ירושלים, אמין אל-חוסייני.
עבד אל-קאדר נולד והתחנך בירושלים ולאחר מכן באוניברסיטה האמריקאית בקהיר. הוא שב לירושלים בתחילת שנות ה-30 והתמנה למודד קרקעות בשירות ממשלת המנדט,[1] תחילה בעזה ואחר כך ביפו.[4] במקביל הקים ארגון חשאי בשם "הג'יהאד הקדוש", שהתכונן למאבק מזוין נגד הבריטים והיישוב היהודי, ועבד אל-קאדר ניצל את עבודתו באזור הכפרי לגיוס תמיכה.[1] באוקטובר 1933 ליווה את אביו בהפגנה נגד השלטון הבריטי ביפו, במהלכה הוכה אביו הישיש באלות בידי השוטרים הבריטים.[5]
בנובמבר 1935 רצחה כנופייתו של עז א-דין אל-קסאם שוטרים יהודים באזור עין חרוד. פעולה זו עשתה על אל-חוסייני רושם עז, והוא מיד ארגן נערים מתנועת הצופים לארגון גרילה בשם "היד הירוקה".[6] עם תחילתו של המרד הערבי הגדול ב-1936 הוא עזב את משרתו.[4] ב-7 במאי 1936 הוא עזב את ירושלים בסתר,[7] והצטרף לאחת היחידות הראשונות, שפעלה בהרי חברון, ושימש בה סגן מפקד.[4] ממקום מסתורו בהרים שסביב לירושלים, החל לתקוף עם אנשיו בארגון "צבא הג'יהאד הקדוש" כלי רכב שנסעו בכביש ירושלים–יפו.[7] אנשיו כינו אותו "אבו מוסא".[8] למרות היותו בן למשפחה עשירה, הוא היה אחד המעטים מבני המשפחות המכובדות שהצטרפו לכנופיות.[9] בהיותו בן למשפחה מיוחסת, בלט במעורבותו האישית, זאת על רקע המצב שבו חלק גדול מהפעילים במרד היו כפריים או שכירי חרב מארצות זרות. עם זאת הכנופיה בראשותו לא הייתה מהבולטות במרד.[10] באוקטובר 1936 נפצע ברגלו ונשבה בידי הצבא הבריטי. הוא הובל לבית חולים בירושלים, שם הופקד עליו שומר, והוגש נגדו כתב אישום על החזקת נשק שלא כחוק. אחיו הוציאו אותו מבית החולים תמורת תשלום ערבות, אך לפני שנערך משפטו, ברח לסוריה.[4]
החל מסתיו 1937, לאחר פיזור הוועד הערבי העליון וגירוש חבריו, ועד סוף המרד, היה למורדים מטה עורפי בדמשק, שכונה "הוועדה המרכזית של הג'יהאד". בשלב מוקדם השתתף בה גם עבד אל-קאדר, עד ששב באביב 1938 אל המורדים.[11] הוא חזר לסביבת חברון, שם התאספו סביבו כ-50 איש מבית ג'אלה, עין כרם וחברון.[12] בנובמבר 1938 הושמדה חבורתו ליד חברון,[13] והוא נפצע קשה בבטנו. אנשיו לקחו אותו לבית החולים הבריטי בחברון, שם שהה שלושה שבועות ונותח. אנשי צוות בית החולים ידעו מי הפצוע, אך לא מסרו אותו למשטרה. לאחר שהחלים, פעל בקביעות בסביבות ירושלים ויחידתו גדלה.[12] כמו מפקדים חשובים אחרים במרד, גם עבד אל-קאדר לבש מדים וענד על עצמו דרגות, שלושה כוכבים, וזאת למרות שפעל במסגרת מחתרתית.[14] לאחר רצח ראש העירייה בבית ג'אלה, הסתתר זמן מה במנזר הצרפתי בעין כרם.[12]
המעורבות במרד חייבה את עבד אל-קאדר אל-חוסייני לעזוב את ארץ ישראל, והוא נמלט לעיראק,[15] שם היה בין הגולים הפלסטינים שסבבו את המופתי אמין אל-חוסייני, ואשתו וילדיו הצטרפו אליו. ב-1941 הוא נטל חלק במרד רשיד עאלי נגד הממשלה הפרו-בריטית.[8] לדברי אמין אל-חוסייני, בקרבות עם הבריטים בסוף מאי 1941, שבהם הובסו המורדים, לחמה גם יחידה פלסטינית בפיקודו של עבד אל-קאדר, במקום ששמו סדר אבו ג'ריב.[16] מאוחר יותר הוא נעצר והואשם באחריות לרצח יריבו פח'רי נשאשיבי (ב-9 בנובמבר 1941), מנהיג מתנגדי המופתי בארץ ישראל בעת שהגיע לביקור בבגדאד.[8] במהלך משפטו חזרו בהם העדים מעדותם.[דרוש מקור]
ב־1944 אפשרו לו שלטונות עיראק לצאת לערב הסעודית.[8] הוא יצא לריאד בהזמנת מלך סעודיה, שם הוקצבו לו דירה ותשלום חודשי. בינואר 1945 הצטרפו אליו אשתו וילדיו.[12] בשנת 1946,[15] עם הגעתו של המופתי מאירופה למצרים, שלח אליו עבד אל-קאדר מכתב, בו התחייב לשמור לו אמונים, ואז הצטרף אליו במצרים.[8] לדברי יואב גלבר, טענתם של ברוך קימרלינג ויואל מגדל כאילו רכש אל-חוסייני לאחר המרד הערבי ניסיון צבאי בצבא גרמניה הנאצית,[17] אינה נכונה.[10]
בשלהי דצמבר 1947 הגיע ממצרים לארץ ישראל,[18] כדי לעמוד בראש אל-ג'יהאד אל-מוקדס, מיליציה של תומכי המופתי. עיקר השפעתו הייתה באזורי ירושלים וחברון. את מפקדותיו ובסיסי האימונים שלו קבע בכפרים צוריף, ביר זית ועין סיניה. לרשותו עמדו כ-400 לוחמים.[19]
ב-25 במרץ 1948, בתגובה להצעה לשביתת נשק אמר: "רק בכוח החרב תיפתר שאלת ארץ ישראל. אנו דורשים שכל היהודים, עד האחרון שבהם, יצאו מארץ ישראל. ולאן ילכו? אין זה נוגע לנו. העולם גדול למדי לקלוט 600 אלף יהודים".[20]
באפריל 1948 נסע לדמשק ודרש מאסמאעיל ספואת, ראש הוועדה הצבאית של הליגה הערבית, תחמושת ונשק ארטילרי לצורך כיבוש הקסטל ושליטה על הכביש לירושלים. בקשתו נדחתה. באותו לילה כתב שיר לבנו, פייסל חוסייני, לימים שר לענייני ירושלים של אש"ף:
- "אדמת האמיצים הזאת היא אדמת אבותינו. על האדמה הזאת אין כל זכות ליהודים. איך אוכל לישון בעוד האויב עליה? דבר-מה בוער בלבבי. מולדתי קוראת".[21]
מותו
עבד אל-קאדר אל-חוסייני נהרג בקרב הקסטל, באזור מצודת הקסטל, בזמן ניסיון כיבוש המקום במסגרת הניסיונות להסרת המצור מעל ירושלים במבצע נחשון. בתום התקפת הכוחות הערביים, בלילה שבין 7 ל-8 באפריל 1948, עם שחר, התקרב עבד על-קאדר אל-חוסייני עם שניים מלוחמיו, שנשאו מטעני חבלה, לעבר עמדת הפיקוד של חטיבת עציוני. הרס"פ שהיה בעמדה הבחין בדמויות וירה לעברן. חיפוש בגופות, שערך סמג"ד הגדוד הרביעי של חטיבת עציוני עוזי נרקיס,[22] העלה כי אחת מהגופות היא של עבד אל-קאדר אל-חוסייני.[23]
את מקומו של חוסייני בראש אל-ג'יהאד אל מוקדס תפס אבראהים אבו דיה. מותו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני המריץ בתחילה את הכוחות הערביים, אשר כבשו במהירות את המצודה. אולם זו חזרה לידי הפלמ"ח כאשר יחידה שנשלחה לכבוש את המצודה מצאה אותה ריקה; הכוחות הערביים היו עסוקים באותה עת בהלווייתו של אל-חוסייני. גופתו הוצגה לראווה בארון מתים בבית אחיו בירושלים, כשהיא עטופה בפרחים ובדגל של התנועה הלאומית הפלסטינית. עם יציאת מסע הלוויה מבית אחיו, נורו ברחבי העיר הערבית מטחי יריות באוויר, שניתקו חוטי חשמל וטלפון והרגו שני אנשים מן הקהל. התהלוכה עברה בשער שכם והגיעה אל רחבת הר הבית.[24] בשל ההערצה הרבה שזכה לה, נקבר אל-חוסייני על הר הבית, באחוזת קבר בדאר אל-ח'טיב, מאחורי החומה המערבית של הר הבית (מצפון לרחבת התפילה של הכותל המערבי).[25] הלווייתו הייתה גדולה והשתתפו בה עשרות אלפי מתאבלים.[26] מותו נחשב מכה מוראלית קשה לכוחות הערביים הבלתי סדירים.
Remove ads
לקריאה נוספת
- איתמר רדאי, עבד אל־קאדר אל־חוסייני: מפקד פלסטיני במלחמת 1948, עלי זית וחרב י"ג, 2013, עמ' 213–254.
- דני רובינשטיין, "זה אנחנו או הם – הקסטל וירושלים, אפריל 1948: 24 השעות שהכריעו את המלחמה", הוצאת ידיעות ספרים, 2017.[27]
קישורים חיצוניים
עבד אל-קאדר אלחוסייני (1908-1948), דף שער בספרייה הלאומית- נפל בקסטל, סרט של מרדכי קירשנבאום העוסק בקרב על הקסטל, המכיל בין היתר ריאיון עם נכדו של עבד אל-קאדר. (הקישור אינו פעיל, 9.4.21)
- אורי מילשטיין, מה שעשינו ב–48: החיסול של המפקד הפלסטיני ששינה את מלחמת השחרור, באתר מעריב אונליין, 15 במאי 2016
- הקרב על הקסטל – מי הרג את עבד אל-קאדר?, פרק 5 (חלק א') (שיחה עם דני רובינשטיין), 2.12.2016; פרק 10 (חלק ב'), 3.2.2017. בבלוג "פרות קדושות - מיתוסים ישראליים עם יזהר באר"
- יגאל מוסקו, מי באמת הרג את אל חוסייני?, באתר מאקו, 24 בנובמבר 2018
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads