שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
קרימינולוגיה
תורת חקר הפשע והפושע, סיבת ביצוע הפשע - ודרכי ההתמודדות עם פושעים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
במדעי החברה, קְרִימִינוֹלוֹגְיָה (בעברית: חֵקֶר פְּשִׁיעָה;[1] באנגלית: Criminology; מלטינית: crīmen – האשמה; מיוונית: λογία – תורה) הוא תחום ידע תאורטי, מחקרי ובין תחומי, שעניינו חקר הסטייה החברתית וההתנהגות הפלילית, סיבותיהן ומאפייניהן, ויחסי הגומלין ביניהן ובין שורת משתנים, המשפיעים על הקרימינולוגיה כתחום דעת, בהם משתנים ביולוגיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים ומשפטיים. האדם העוסק בקרימינולוגיה נקרא קרימינולוג, אם כי חקר הסטייה והעיסוק בה נעשה במשך השנים גם על ידי סוציולוגים, משפטנים ופסיכולוגים.
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
באופן טבעי, חקר הסטייה, הגדרותיה ומאפייניה הם יחסיים לחברה ולתרבות. כך, בעוד כי בחברות מערביות (ואף בינן ובין עצמן) מוגדרות ומוסכמות נורמות מסוימות כ"נורמליות" לעומת אחרות "אבנורמליות", הרי שההגדרה בחברות שבטיות להתנהגויות אלה היא שונה בתכלית.
Remove ads
שיטות מחקר
 |
ראו גם – סטטיסטיקה פלילית |
מחקר קרימינולוגי יכול להסתמך על שיטת מחקר אחת או יותר:[2]
- סטטיסטיקה תיאורית: תיאור נתוני פשיעה כמו שיעורי פשיעה או דפוסי קורבנות, על סמך סקרים או מקורות רשמיים (משטרה, בתי כלא).
- מחקר איכותני: ראיונות עומק, תצפיות משתתפות וניתוח טקסטים שמטרתם להבין את המשמעויות, המניעים והחוויות של עבריינים, קורבנות וגורמים במערכת המשפט.
- מחקר כמותני: ניתוח סטטיסטי (למשל, רגרסיה) לזיהוי קשרים מתאמיים בין מנבאים לבין מנובאים
- מחקר אורך(אנ'): מעקב אחר דפוסי התנהגות לאורך זמן לבדיקת שינויים בהתנהגות פלילית.
- מחקר השוואתי: השוואת דפוסי פשיעה או מערכות משפט.
- מחקר ניסויי: עריכת ניסויים מבוקרים (למשל, בדיקת יעילותן של תוכניות מניעה).
Remove ads
תאוריות קרימינולוגיות מרכזיות
סכם
פרספקטיבה
אסכולות תאורטיות
בין האסכולות ותחומי הדעת המרכזיים, בתאוריה ובמחקר, אשר אפיינו את הקרימינולוגיה לאורך השנים, ניתן למנות מספר תאוריות מרכזיות:
- האסכולה הקלאסית והנאו-קלאסית – גישה זו עוסקת בעיקר בתגובה לפשע ובשאלות של ענישה, כיצד להרתיע עבריינים, איזה עונש הוא היעיל והצודק ביותר. לפי התאוריה הזו, אדם עובר עבירה משום שהחליט שהוא מבצע את העבירה. כל התנהגות של אדם היא רציונלית ונעשית מתוך בחירה.
- האסכולה הפוזיטיבית – לא הסכימה לתפיסת האדם כפי שהוגדרה בגישה הקלאסית ולכן הפוזיטיביסטיים טענו שהתנהגות אנושית אינה נובעת מבחירה חופשית אלא נגרמת מתוך גורמים ביולוגיים, פיזיולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים וגורמים נוספים; הדגש צריך להיות בגורם לפשע ויש לפתור את הבעיה לא בענישה אלא בהעלאת רמת החיים או שיפור מערכת החינוך. בגישה זו מתמקדים במבצע העבירה ופחות במעשה, יש חשיבות לנסיבות שהביאו אותו לביצוע העבירה.
- האסכולה הרדיקלית – תאוריה חדשה יחסית, מתמקדת בעיקר בהגדרות החוקים הפליליים, ובשאלה מדוע נחקקו חוקים פליליים כאלה ולא אחרים. הרדיקלים קראו תיגר על ההגדרות הבסיסיות של הפשע ושאלו מדוע התנהגויות מסוימות נחשבות לפשע, והתנהגויות אחרות שהן די דומות, ולעיתים אף גורמות לאותו נזק או גדול יותר, לא מוגדרות כפשע.
- תאוריות התיוג.
- תאוריות הקונפליקט.
- תאוריות העוסקות בפשיעה מצבית, ניהולה ומניעתה.
- תאוריית השיקום של קרייסי.
תאוריות ביולוגיות
תאוריות ביולוגיות בוחנות את ההשפעה של גורמים ביולוגיים כמו תורשה ונוירולוגיה על התנהגות עבריינית.[3]
תאוריות פסיכולוגיות
- פסיכואנליזה: תאוריות פרוידיאניות ואחרות בוחנות את תפקידם של קונפליקטים לא מודעים, חוויות ילדות והתפתחות אישיותית בפשיעה.[4]
- תאוריות למידה חברתית: תאוריות המתמקדות בלמידה של התנהגות עבריינית באמצעות חיקוי, תגמולים ועונשים בסביבה החברתית.[5]
- תאוריות התפתחותיות: גישות הבוחנות את הקשר בין שלבי התפתחות (ילדות, התבגרות, בגרות) לבין נטייה לפשיעה.[6]
תאוריות סוציולוגיות
- תאוריות מתח: גישות הטוענות שפשיעה נובעת ממתח בחברה כתוצאה מפערים בין מטרות חברתיות (כמו הצלחה כלכלית) לבין היכולת הלגיטימית להשיג אותן.[7]
- תאוריות שליטה חברתית: תאוריות המניחות שאנשים מטבעם נוטים לבצע עבירות, וכי מה שמונע זאת הוא קשרים חברתיים חזקים, מחויבות למוסכמות, מעורבות בפעילויות קונפורמיות ואמונות מוסריות.[8]
- תאוריות סיווג: מודלים המתמקדים באופן שבו תיוג אדם כ"עבריין" על ידי החברה או המערכת המשפטית יכול להוביל להתחזקות ההתנהגות העבריינית (נבואה שמגשימה את עצמה).[9]
- תאוריות קונפליקט: תאוריות הרואות בפשיעה ובמערכת המשפט הפלילי ביטוי למאבקי כוח ואי-שוויון חברתי, כאשר החוק משמש לכאורה להגנה על האינטרסים של הקבוצות החזקות.[10]
תאוריות נוספות
Remove ads
תחומי משנה בקרימינולוגיה
- קרימינולוגיה שימושית/קלינית: עוסקת ביישום ידע קרימינולוגי לצורך אבחון, טיפול ושיקום עבריינים.[13]
- קרימינולוגיה ירוקה: חוקרת פשיעה נגד הסביבה, כמו זיהום, ציד בלתי חוקי וסחר בחיות בר.[14]
- קרימינולוגיה בינלאומית וטרנס-לאומית: בוחנת פשיעה חוצת גבולות, כגון סחר בבני אדם, סמים, טרור ופשעי מלחמה.[15]
- קרימינולוגיה של סייבר: מתמקדת בפשיעה דיגיטלית, כולל הונאות מקוונות, פריצות מחשבים ופדופיליה ברשת.[16]
- קרימינולוגיה של צווארון לבן: חוקרת פשעים המבוצעים על ידי בעלי מקצועות מכובדים במסגרת עבודתם, כמו הונאות פיננסיות, מעילה ושחיתות.
- ויקטימולוגיה: עוסקת בחקר קורבנות הפשיעה, השפעות הפשיעה עליהם, והתגובה החברתית והמשפטית כלפיהם.[17]
- צדק פלילי: עוסק במערכת המשפט הפלילי על כל מרכיביה (אכיפת חוק, בתי משפט, בתי כלא) ובמדיניות הענישה.[18]
ראו גם
לקריאה נוספת
- חגית לרנאו, עבריינות ואכיפת חוק: תיאוריה, מדיניות וביקורת, הוצאת פרדס, 2023.
- אברהם נ. טננבוים, על שוטרים וגנבים: סוגיות בקרימינולוגיה סדרת האוניברסיטה המשודרת - משרד הביטחון, 2003
- שהם, א', החצר הסגורה, הוצאת הספרים של יד-טבנקין והמכללה האקדמית אשקלון, 2006
- אדלשטיין, א', קריירה פלילית ועבריינות סדרתית, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, 2005
- גוד, א', על הסטייה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2002
- שוהם, ש"ג, רהב, ג' ואדד, מ', קרימינולוגיה, הוצאת שוקן, 2017
- שוהם, ש' ושביט, ג', עבירות ועונשים, הוצאת עם עובד, 1990
Remove ads
קישורים חיצוניים
- ד"ר ענת אשד, בערב אני עם הילדים, בבוקר עם פדופילים, באתר וואלה, 8 במרץ 2017
- קרימינולוגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קרימינולוגיה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads