שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אלדד קובלנץ
איש תקשורת וניהול בישראל, לשעבר מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
אלדד קובלנץ (נולד ב-24 במאי 1967) הוא איש תקשורת וניהול ישראלי, שהיה מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי, מנהל תחנת הרדיו גלגלצ ומנכ"ל הטלוויזיה החינוכית הישראלית.
ביוגרפיה
קובלנץ נולד בירושלים. אמו עלתה לארץ מפולין בשנת 1956 והייתה מהנדסת קול בוגרת המכון הפוליטכני בפולין שעבדה ברשות הדואר. אביו יליד תל אביב, מורה במקצועו[1].
סבו מצד אביו עלה ארצה מרוסיה ושם משפחתו יעקובס, השם קובלנץ ניתן בטעות על ידי שוטרי הגבול הרוסיים כנשאל הסבא לשם משפחתו והלה הבין ששאלו אותו מאיזו עיר הוא. סבו עלה לארץ טרם מלחמת העולם השנייה, עבד כשוטר במשטרת ישראל והחזיק בהשקפת עולם רוויזיוניסטית.
אלדד קובלנץ גדל והתחנך בירושלים, סובל מלקות ראייה קשה[2]. שירת בגלי צה"ל כעורך במסגרת שירות חובה ושירות קבע, עד לשנת 1991.
Remove ads
קריירה מקצועית
סכם
פרספקטיבה
ב-1994 סיים לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובשנת 2005 סיים לימודי תואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד (במסגרת תוכנית קרן וקסנר). בין השנים 1992–1995 עבד במרכז הארצי לבחינות והערכה כראש צוות; בין היתר היה אחראי על כתיבת השאלות בתחום המילולי לבחינה הפסיכומטרית.
משנת 1995 עד 2005 שימש כמנהל תחנת הרדיו גלגלצ. היה האחראי לשינוי במאפייני השידור בתחנה הצעירה, ליצירת המודל הראשון בישראל של תחנת רדיו ממוקדת קהל יעד, ולהבאת שיטת ה"פלייליסט" לישראל. שיטת הפלייליסט הפכה במרוצת השנים לשנויה במחלוקת, בין התומכים בשיטה שמאפשרת מיקוד מוזיקלי לקהל יעד, עבודה יעילה ואופטימיזציה של השידור המוזיקלי, לבין הטוענים כי היא מפלה לרעה אמנים בישראל עד כדי היותה חורצת גורלות ומכתיבה טעם מוזיקלי כרצונה. במסגרת השינוי שהנחיל קובלנץ בתחנה, הוא טבע את המושג "סופשבוע רגוע", והפך את התחנה לנושאת הדגל של הקמפיינים לבטיחות בדרכים בישראל. בשנים אלו שימש גם כמפתח ועורך תוכניות ופרויקטים טלוויזיוניים, ויועץ לחברות בתחום המדיה הדיגיטלית. דוגמה לטענות הנגד על שיטה זו שהציע קובלנץ היא בגל המחאה ששטף את הרשת עם שינוי אופייה של תחנת 88FM. שיטת הפלייליסט גררה שינויי אופייה של תחנה ייחודית זו כמתואר במספר מאמרים וסקרי דעת קהל. מחאה פרצה גם ברשת ג[3].
ביקורת נוספת הושמעה בעקבות הפסקת תוכנית "שישי אישי" של משה טימור המספרת על אירועים במדינת ישראל בפן האישי[4]
בין השנים 2005–2008 שימש כסמנכ"ל פרוגרמינג בערוץ 10 והיה אחראי לשיבוץ ובחירת שידורי התכנים בערוץ.[5]
בין השנים 2008–2009 שימש כסמנכ"ל לוח ותכנון בשידורי קשת (ערוץ 2) וחבר דירקטוריון חברת החדשות של ערוץ 2.
משנת 2009 עד 2011 ניהל חברה עצמאית שהקים למתן שירותי ייעוץ בתחום האופטימיזציה, שיווק ותוכן בתקשורת. במסגרת עבודתו כיועץ היה אחראי על בניית לוח השידורים החדש בטלוויזיה החינוכית, ובניית הקו המוזיקלי והאריזה הרדיופונית החדשנית של תחנת הרדיו אקו 99 FM. החל משנת 2009 הוא מרצה בחוג לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה.
ב-2011 נבחר פה אחד על ידי ועדת איתור למנכ"ל הטלוויזיה החינוכית[6] ובשנת 2014 התמנה ליו"ר הוועדה הישראלית למדרוג[7].
במרץ 2015 התמנה למנכ"ל הזמני של תאגיד השידור הישראלי "כאן".[8]
ב-10 בספטמבר 2017 עזב את תפקידו כמנכ"ל החינוכית[9][10]
ב-19 במרץ 2019, בחרה ועדת האיתור של תאגיד השידור בקובלנץ כמנכ"ל הקבוע של תאגיד השידור הישראלי.[11]
ב-2019 ניהל קובלנץ את הפקת אירוויזיון 2019. משדר גמר האירוויזיון ב"כאן" היה המשדר הנצפה ביותר בישראל באותה שנה, עם 2 מיליון צופים בטלוויזיה בישראל, 1.4 מיליון בדיגיטל וברדיו ו-182 מיליון צופים ברחבי העולם. המשדר זכה בפרס הטלוויזיה של ונציה בקטגוריית הטכנולוגיה והחדשנות הטובה ביותר למשדר טלוויזיוני[12].
באפריל 2021 זכה התאגיד בניהולו של קובלנץ ב-33 פרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה, יותר מכל גופי הטלוויזיה שהתמודדו, ושבר שיא של זכיות על מגוון רחב של תוכניות בהן "חזרות", "מנאייכ, "טהרן", "לבנון" ועוד.
ב-2020 נחשף באתר "העין השביעית"[13] כי יש ביקורת לאופן סגנון הניהולי של תאגיד השידור אשר הנה בניגוד לכוונת המחוקק, במאמר נוסף ב"מקור ראשון"[14] מוסבר כי קיימים חילוקי דעות בהקשר לסמכויות הניהול של חטיבת החדשות. בחודש מרץ 2020 פורסם דו"ח מבקר המדינה על התאגיד[15], בעקבות הדוח[16] מן התאגיד נמסר כי הופקו לקחים.
באפריל 2022 הודיעה מועצת התאגיד לקובלנץ על סיום העסקתו בתוך כחודש.[17] ב-28 במאי 2022 סיים קובלנץ את תפקידו בתאגיד.[18]
Remove ads
חיים אישיים
קובלנץ הוא גרוש ואב לשתי בנות.
פרסים והוקרה
- 1991-1994: פרסי הרקטור, הדיקאן ופרס יו"ר ועדת החינוך של הכנסת על הצטיינות יתרה בלימודים.
- 1997: פרס "הפרומו הטוב של השנה", גלי צה"ל.
- 2000: פרס "תוכנית השנה" ברדיו.
- 2002: פרס "קקטוס הזהב" בקטגוריית מדיה דיגיטלית[19].
- 2014: איש השיווק לחודש אוגוסט, מטעם איגוד השיווק הישראלי.[20]
- 2015: מגזין "פורבס" בחר בקובלנץ לאחד מ-20 המנהלים הטובים במשק – קובלנץ הוא המנהל היחיד ברשימה מהמגזר הציבורי.[21]
- 2016: אות הוקרה של נציבות שירות המדינה בתחום החדשנות - האות הוענק לקובלנץ בעקבות המהלך הדיגיטלי המקיף שהוביל בחינוכית, ולחינוכית בעקבות התייעלות החינוכית בתחומי התוכן, ההפצה והתפעול.[22]
- 2017: פרס 'פריצת הדרך בדיגיטל לשנת 2017' לתאגיד השידור מטעם ארגון הדיגיטל הישראלי.[23]
- 2018: איש השיווק לחודש יולי, מטעם איגוד השיווק הישראלי.[24]
Remove ads
קישורים חיצוניים
- רן בוקר, עושה כבוד: "טהרן" זכתה בפרס האמי הבינלאומי, באתר ynet, 23 בנובמבר 2021
- אלדד קובלנץ, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- חזרות וכאן 11 הם הזוכים הגדולים בפרסי הטלוויזיה לשנת 2021 https://e.walla.co.il/item/3428689 אתר וואלה 11 באפריל 2021
- אלכסנדר כץ, פרס כד החלב של פסטיבל שובר מסך הוענק לתאגיד השידור כאן, כסית 5 במאי 2021 https://kassit.co.il/kassit-tv/8457/
- "כאן" בהישג ענק: זה הפרס שקיבל התאגיד, מערכת אייס,אוקטובר 21 https://www.ice.co.il/media/news/article/832393
אלדד קובלנץ בסטודיו לרדיו של הרדיו במרכז הבינתחומי, סרטון באתר יוטיוב
- לילך סיגן, לי-אור אברבך, אלדד קובלנץ: "בתקשורת מתבלבלים בין כוח לכוחנות", באתר גלובס, 21 באפריל 2010
- יובל אביבי, מנכ"ל החינוכית: "בת"א מתלוננים יותר מדי - זו חוצפה", באתר גלובס, 19 בינואר 2013
- נעמה תורן, ראיון סופ"ש* רייטינג? "בחינוכית המשימה שונה וזה מה שמאתגר - הפרמטר הכמותי שולי", באתר אייס, 10 בינואר 2014
נתי טוקר, "החינוכית צריכה להישאר עצמאית - ולא כפופה לרשות השידור", באתר TheMarker, 24 בפברואר 2014
- דנה דירקטור, ה"אויבים" החדשים של נתניהו: מי אתם אלדד קובלנץ וגיל עומר?, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 7 בנובמבר 2016
- רז שכניק, הנני כאן, באתר ידיעות אחרונות, 23 במאי 2017
- עפרה לקס, דברים שרואים מ'כאן', באתר ערוץ 7, 28 בספטמבר 2017
- יונתן כיתאין, "הרמת גבה זה הדלק שלי, אני רגיל לפקפוק", באתר גלובס, 13 בפברואר 2018
- אריאל שנבל, מנכ"ל תאגיד השידור: "אני רוצה יותר ערכים ירושלמיים", בעיתון מקור ראשון, 13 באפריל 2018
- רז שכניק, ברשות עצמו, באתר ידיעות אחרונות, 4 בספטמבר 2018
- גלית עדות, "אני עיוור, קירח ומירושלים - שבמקרה נקלע לסיטואציה", באתר "פורבס ישראל", 28 בפברואר 2019
- איתי סגל, "המדינה נטשה את האירוויזיון, וזו שערורייה", באתר ידיעות אחרונות, 1 במאי 2019
- שגיא בן נון, "אחרי האירוויזיון ייתכנו קיצוצים, אין לי הסבר למה הממשלה נגדנו", באתר וואלה, 16 במאי 2019
איתי שטרן, אלדד קובלנץ: "אני רואה את עצמי בתפקיד שר התרבות", באתר הארץ, 28 באפריל 2020
- ענת ביין-לובוביץ', "החוק הגן על התאגיד מהפוליטיקאים, אבל לא מפני מגלומן", באתר גלובס, 18 ביוני 2020
- פיני אסקל,, באתר מגזין ליברל, 15 בספטמבר 2020
ענת ג'ורג'י, "גאולה אבן יכולה להמשיך להגיש תוכנית יומית. כולם יודעים מי בעלה", באתר TheMarker, 31 בדצמבר 2020
- דוד ורטהיים, אחרי הדו"ח הקשה - מנכ"ל תאגיד השידור לא מתכוון להתפטר ומסביר: "להצטיינות יש מחיר", באתר וואלה, 13 בינואר 2022
- רז שכניק, שעת נעילה, באתר ידיעות אחרונות, 1 באפריל 2022
1+1 אסף ליברמן מארח, פרק 120: 1+1 עם אלדד קובלנץ, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 באוקטובר 2024
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads