בוטרינט

בוטרינט
Butrint
	התיאטרון היווני בבוטרינט
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1992, לפי קריטריונים 3
שטח האתר	3,980 הקטאר
הערות	אתר מורשת עולמית בסיכון 1997-2005
מידות
שטח	3,980 הקטאר
היסטוריה
תרבויות	יוון העתיקה
מאורעות	אתרי מורשת עולמית בסיכון (1997–2005); שינוי הגדרת אתר מורשת ;
אתר ארכאולוגי
אתר אינטרנט	https://butrint.al
מיקום
מדינה	אלבניה
קואורדינטות	39°44′46″N 20°01′14″E
	(למפת אלבניה רגילה) טירנה בראט שקודרה דורס הים היוני הים האדריאטי יוון מקדוניה; הצפונית; קוסובו מונטנגרו בוטרינט;

בוטרינט (באלבנית: Butrint או Butrinti; ביוונית: Βουθρωτό; בלטינית: Buthrotum) היא עיר עתיקה ואתר ארכאולוגי בדרום אלבניה. המקום היה מיושב מאז התקופה הפרהיסטורית והיה עיר יוונית, רומית ומושב בישוף עד שנזנח. ב-1992 הכריז ארגון אונסק"ו על המקום כאתר מורשת עולמית.

עובדות מהירות אתר מורשת עולמית, שטח האתר ...

סגירה

בוטרינט יושבת על גבעה מיוערת על חצי אי קטן שצורתו כשל עיגול בקוטר של חצי קילומטר, ומשקיפה אל תעלת ויוארי. תעלה זו שאורכה כ-5 ק"מ, מובילה ממצר קורפו החוצץ בין האי היווני קורפו לבין קו החוף של אפירוס, ומסתיימת בלגונה קטנה המכונה "אגם בוטרינט". שרידי העיר בוטרינט שוכנים על חופה הצפוני של התעלה ומוקפים על ידה מכל הכיוונים. מעבורת קטנה חוצה את התעלה מרציף השוכן בסמוך ממערב לאתר.

האתר היה מיושב כבר במהלך התקופה הפלאוליתית התיכונה והעליונה, היינו לפני 50,000 עד 10,000 שנה, ונשמרו בו שרידים גם מתקופת הברונזה (משנת 2000 עד 500 לפנה"ס). מסוף המאה ה-7 לפנה"ס ועד הכרזתה כקולוניה רומית בשנת 44 לפנה"ס התגוררו בעיר יוונים חאונים. החאונים עמדו בקשר עם האילירים מצפון ועם המושבה הקורינתית בקורפו, והעיר הייתה בנויה בצורת פוליס יווני ובה תיאטרון, אגורה ומקדש חשוב לאסקלפיוס.

בשנת 228 לפנה"ס היה האזור לשטח חסות רומי, ושלטונם בו התחזק לאחר המלחמה האילירית השנייה בשנת 219 לפנה"ס. בוטרינט הייתה לקולוניה רומית בפרובינקיה איליריקום בשנת 44 לפנה"ס, והתפשטה באופן ניכר בתקופת אוגוסטוס על אדמות שיובשו מביצות. בין היתר נבנו בה אמת מים, מרחצאות רומים, פורום ונימפאום.

במאה ה-3 חרב חלק גדול מבוטרינט ברעידת אדמה, אך הממצאים הארכאולגים מגלים כי בשלב זה כבר הייתה העיר בנסיגה. במאה ה-6 הייתה בוטרינט למקום מושבו של בישוף וניבנו בה מספר מבנים נוצרים מוקדמים, ביניהם בזיליקות ובפטיסטריום. יוסטיניאנוס הראשון חיזק את חומותיה של העיר אך הדבר לא מנע מהאוסטרוגותים להחריבה בשנת 550. כאשר פלשו הסלאבים לאזור במאה ה-7 חדל היישוב האנושי במקום לזמן מה, אך הוא התחדש עם הכיבוש הביזנטי במאה ה-9. לאחר מסע הצלב הרביעי ב-1204 הייתה העיר לחלק מדספוטט אפירוס.

במאה ה-14 באה בוטרינט תחת שלטונם של בית אנז'ו ולאחר מכן של ונציה. התקפות נמשכות מצד דספוטט אפירוס והאימפריה העות'מאנית הביאו לביצורה האינטנסיבי של העיר, ובין היתר הוקמו בתקופה זו הטירה, המצודה המשולשת על הגדה הדרומית של תעלת ויוארי וחומות העיר החדשות. בסוף המאה ה-15 השתלטו העות'מאנים על המקום, לאחר שהכריעו את ההתנגדות שהונהגה על ידי הגיבור הלאומי האלבני סקנדרבג, אך העיר הלכה וננטשה.

עם עצמאות אלבניה ב-1912, הייתה בוטרינט לחלק ממנה, והיא שוכנת 5.5 ק"מ בלבד מצפון לגבול היווני.

ב-1928 נערכו חפירות ארכאולוגיות ראשונות בעיר ואלה בוצעו על ידי ממשלת איטליה הפשיסטית ונמשכו עד 1943. לאחר מכן חקרו ארכאולוגים אלבנים את האתר, ועם נפילת השלטון הקומוניסטי במדינה ב-1992 הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית. בשל תחזוקה לקויה, ביזה והזנחה הכליל אונסק"ו את האתר ברשימת האתרים הנמאים בסיכון ב-1997, אך במקביל ב-1999 הורחב השטח המוכרז כאתר מורשת. בשנת 2000 הכריזה ממשלת אלבניה על האזור כפארק לאומי וב-2005 הוסרה הכרזתה של בוטרינט מרשימת האתרים בסיכון. באתר מתקיים פסטיבל תיאטרון מדי שנה.