ביוקו
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ביוקו (באנגלית: Bioko) הוא אי המרוחק כ-32 קילומטרים מחופי מערב אפריקה והוא חלקה הצפוני ביותר של גינאה המשוונית. אוכלוסיית האי מונה כ-334,463 תושבים (נכון לשנת 2015) ושטחו כ-2,017 קמ"ר. האי ממוקם לחופיה של קמרון במפרץ ביאפרה - חלק של מפרץ גינאה. ביוקו הוא אי גבוה והררי שמקורו געשי - פסגתו הגבוהה ביותר היא פיקו באסילה המיתמר לגובה של 3,012 מטרים. האי דומה במאפייניו לאיים השכנים סאו טומה ופרינסיפה, אך בניגוד להם, היה בעבר ביוקו מחובר ליבשת אפריקה - עם עליית גובה פני הים בתום עידן הקרח האחרון, לפני 10,000 שנים לערך, הוא הופרד ממנה.[1] האי מכוסה ברובו ביער גשם טרופי. מלאבו, בירת גינאה המשוונית, ממוקמת על האי.
נתונים גאוגרפיים | |
---|---|
מיקום | מפרץ גינאה |
קואורדינטות | 3°30′N 8°42′E |
שטח | 1,935 קילומטר רבוע |
אורך | 70 קילומטר |
רוחב | 32 קילומטר |
גובה מרבי | Pico Basilé |
נתונים מדיניים | |
מדינה | גינאה המשוונית גינאה המשוונית |
אוכלוסייה | 334,463 (2015) |
אזור זמן | UTC+1 |
(למפת גינאה המשוונית מוגדלת) (למפת גינאה המשוונית רגילה) | |
תושביה הילידים המקוריים של ביוקו נקראים בובי, עם בנטו, המהווה כ-58% מאוכלוסיית האי. קבוצות אתניות נוספות כוללות את הפאנג, פרננדינו ואיגבו, כמו גם מהגרים אפריקאים ואירופאיים. בשפת הבובי, שמו של האי הוא "אטולה". בין 1973 ל-1979, שמו של האי שונה ל"מסיאס נגוומה" על שמו של פרנסיסקו מסיאס נגוומה, נשיא גינאה המשוונית באותה התקופה. בשנת 1979, שמו שונה ל"ביוקו", על שם הפוליטיקאי כריסטינו סריצ'ה ביוקו.[2]