ג'ון ויליאם סטראט ריילי
פיזיקאי בריטי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ג'וֹן וִילִיאָם סְטְרָאט רֵיילִי, ידוע גם כלוֹרְד רֵיילִי (באנגלית: John William Strutt Rayleigh; 12 בנובמבר 1842 – 30 ביוני 1919) היה פיזיקאי בריטי שתרם רבות הן לפיזיקה תאורטית והן לפיזיקה ניסיונית. ריילי גילה את גז הארגון (ביחד עם ויליאם רמזי), הישג שבזכותו קיבל פרס נובל לפיזיקה בשנת 1904. נימוקי השופטים להענקת הפרס היו: "על הקביעה שלו את הצפיפויות של הגזים החשובים ביותר ועל הגילוי שלו את גז הארגון בהקשר של מחקרים אלו". כיהן כנשיא החברה המלכותית בשנים 1905–1908 וכדיקן אוניברסיטת קיימברידג' בשנים 1908–1919.
לידה |
12 בנובמבר 1842 מלדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
---|---|
פטירה |
30 ביוני 1919 (בגיל 76) בית טרלינג, הממלכה המאוחדת |
ענף מדעי | פיזיקה |
מקום מגורים | אנגליה |
מקום קבורה | Terling (All Saints) Churchyard |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | אדוארד רות', ג'ורג' סטוקס |
מוסדות | אוניברסיטת קיימברידג' (1879–1884) |
תלמידי דוקטורט | ג'יי ג'יי תומסון, ג'אגדיש צ'נדרה בוס |
פרסים והוקרה |
|
בן או בת זוג | אוולין סטראט, הברונית ריילי מבית טרלינג (19 ביולי 1871–?) |
צאצאים | רוברט סטראט, ברון ריילי הרביעי, ג'וליאן בלפור סטראט, ארתור סטראט, ויליאם מייטלנד סטראט |
תרומות עיקריות | |
גילוי ארגון, גילה את התופעה הנקראת כיום פיזור ריילי. | |
חתימה | |
ריילי סיפק את הטיפול התאורטי הראשון בפיזור אלסטי של אור על ידי חלקיקים קטנים בהרבה מאורך הגל של האור, תופעה הנקראת כיום פיזור ריילי, ומסבירה מדוע השמיים כחולים. הוא תיאר וחקר גלי שטח רוחביים במוצקים, הנוצרים בעת רעידות אדמה (סוג של גלים סיסמיים), גלים שמכונים כעת "גלי ריילי". הוא תרם רבות למכניקת הזורמים, והציג וחקר לעומק מושגים רבים כגון מספר ריילי (פרמטר חסר ממדים המקושר להסעה טבעית), זרימת ריילי, אי יציבות ריילי-טיילור, אי-יציבות פלטו-ריילי וקריטריון ריילי ליציבות של זרימת טיילור-קואט. הוא ניסח גם את תאוריית הסירקולציה המסבירה את היווצרותו של עילוי אווירודינמי על כנף מטוס. באופטיקה, ריילי הציע קריטריון לרזולוציה זוויתית. הגזירה שלו את חוק ריילי-ג'ינס לקרינת גוף שחור קלאסית שיחקה מאוחר יותר תפקיד חשוב בהולדת מכניקת הקוונטים (קטסטרופת העל-סגול). ספרו של ריילי "תורת הקול" (1877) נחשב לטקסט קלאסי, והוא עדיין משמש כיום אקוסטיקאים ומהנדסים.