Loading AI tools
היסטוריון אוסטרי-ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הוגו גולד (בגרמנית: Hugo Gold; 14 באוקטובר 1895, וינה – 20 בנובמבר 1974, תל אביב) היה היסטוריון יהודי, חוקר תולדות עם ישראל, מסאי, עורך ומו"ל, בעלי הוצאת הספרים "עולמנו" (Olamenu). זוכה פרס תאודור קרנר לספרות (1967).
לידה |
14 באוקטובר 1895 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
20 בנובמבר 1974 (בגיל 79) תל אביב-יפו, ישראל |
ענף מדעי | היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל, הוצאה לאור |
פרסים והוקרה | פרס תאודור קרנר (1967) |
הוגו גולד נולד ב-1895 בווינה, בירת האימפריה האוסטרו הונגרית. גויס לצבא האוסטרו-הונגרי לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נפל בשבי הרוסים ונכלא במחנה בסיביר. לאחר שחזר מרוסיה, סיים את לימודיו באוניברסיטה הגרמנית בברנו במוראביה שם הגן, ב-1928, על עבודת הדוקטור שלו על Die Einwanderung der Juden in Mähren ("הגירת היהודים במוראביה"). ב-1924, לאחר מות דודו מקס היקל (היקל היה חברו של הרצל ונציג בקונגרס הציוני השני ב 1898)[1] קיבל את ניהול ההוצאה הציונית שהקים דודו בברנו Jüdischer Buch- und Kunstverlag. בהוצאה זאת המשיך את עריכת והוצאת השבועון הציוני הוותיק Jüdische Volksstimme ("קול העם היהודי") והמגזין השנתי Hickls Jüdischer Volkskalender ("לוח העם היהודי של היקל"). בנוסף הוציא את כתב העת להיסטוריה של יהודי צ'כוסלובקיה Zeitschrift für die Geschichte der Juden in der Tschechoslowakei
גולד הוציא גם יצירות של סופרים יהודיים, ביניהם הרמן אונגר, מקס צווייג ועוד.
כאשר גולד ראה את מאבקן של קהילות יהודיות קטנות רבות בסלובקיה, הציב כשאיפתו העיקרית לפרסם את ההיסטוריה שלהן. הספר הראשון בנושא זה שערך והוציא לאור היה הכרך הענק Die Juden und Judengemeinden Mährens in Vergangenheit und Gegenwart (היהודים והקהילות היהודיות של מורביה בעבר ובהווה; 1929). כרכים נוספים הגיעו בעקבותיו על ברטיסלבה (1932) ובוהמיה (1934), האחרונה עם כמה מאמרים בצ'כית.[2]
לאחר הקמת הפרוטוקטורט של בוהמיה ומוראביה עבר גולד ב-1940 לתל אביב, שם הצליח להקים הוצאת ספרים חדשה, "עולמנו". הוא המשיך לפרסם בגרמנית את מה שהפך לכרכי זיכרון, תוך הרחבת פרסומיו לקהילות יהודיות ב-ממלכה ההבסבורגית לשעבר בכללותה. גולד עצמו כתב היסטוריה קצרה של היהודים בווינה, Geschichte der Juden in Wien (1966), וערך עבודות על בוקובינה (שני כרכים, 1958–1962), בורגנלנד (1970) ואוסטריה, תוך שימת דגש על קהילות כפריות (1971). ספרו האחרון של גולד מסוג זה, שאותו חיבר בעצמו, היה, בדומה לראשון שהוציא, על מוראביה (1974). הוא גם פרסם וערך כתב עת היסטורי חדש, Zeitschrift für die Geschichte der Juden (כתב העת לתולדות היהודים; 1964–1974). בין שאר פרסומיו היו כרכי זיכרון להיסטוריון נתן מיכאל גלבר (1963; בעיקר בעברית) ולסופר מקס ברוד (1969).[2]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.