המלוכה הספרדית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המלוכה הספרדית (בספרדית: Monarquía Española), המכונה מבחינה חוקתית הכתר (בספרדית: La Corona), הוא מוסד חוקתי והמשרה הגבוהה ביותר בממלכת ספרד.[1] המלוכה כוללת את המונרך השולט, משפחתו וארגון משק בית המלוכה, התומך ומקל על המונרך במימוש תפקידיו וזכויותיו.[2][3] המלוכה הספרדית מיוצגת, נכון ל-2023, על ידי המלך פליפה השישי, רעייתו המלכה לטיסיה, ובנותיהם לאונור, נסיכת אסטוריאס וסופיה, נסיכת ספרד.
סמל הוד מלכותו מלך ספרד | |
דגל הוד מלכותו מלך ספרד | |
נוכחי: פליפה השישי, מלך ספרד | |
תואר | הוד מלכותו |
---|---|
השליט הראשון בבית זה | פרננדו השני, מלך אראגון ואיזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה (המלכים הקתוליים) |
תקופת המלוכה | 13 בדצמבר 1474 – הווה (549 שנים) |
מעון רשמי | הארמון המלכותי של מדריד |
שטח שיפוט | ממלכת ספרד |
www |
החוקה הספרדית מ-1978 ייסדה מחדש[1] את המונרכיה החוקתית כצורת הממשל של ספרד לאחר סיום המשטר הפרנקואיסטי ושיקום הדמוקרטיה ב-1977. חוקת 1978 אישרה את תפקידו של מלך ספרד כהאנשה חיה והתגלמותה של המדינה הספרדית, וסמל לאחדותה של ספרד.[2][4] מבחינה חוקתית, המלך הוא ראש המדינה והמפקד העליון של הכוחות המזוינים של ספרד.[2][4] החוקה קובעת את השימוש בתארים מלכותיים ובעוצרות, זכויות מלכותיות, ירושה תורשתית לכתר ודרכי מקרה של אפוטרופסות מלכותית במקרים של קטינות או חוסר כשרות משפטית של המלך.[2][4] על פי החוקה, המלך מסייע גם בקידום היחסים עם "אומות הקהילה ההיסטורית שלו".[2][4] מלך ספרד משמש כנשיא ארגון המדינות האיברו-אמריקניות, המייצג למעלה מ-200 מיליון אנשים בעשרים וארבע מדינות ברחבי העולם.[5][6] ספרד היא המונרכיה האחרונה שנותרה בחוף הים התיכון האירופי (למעט מונקו).
למלוכה הספרדית שורשים בממלכה הוויזיגתית של טולדו שנוסדה לאחר נפילת האימפריה הרומית. אז נלחמה ממלכת אסטוריאס ברקונקיסטה בעקבות הכיבוש המוסלמי של ספרד במאה ה-8. הנישואים בין איזבלה הראשונה מקסטיליה ופרננדו השני מאראגון ("המלכים הקתוליים") איחדו את ספרד במאה ה-15. האימפריה הספרדית הפכה לאחת המעצמות העולמיות הראשונות כאשר איזבלה ופרדיננד מימנו את מסע החקר של כריסטופר קולומבוס על פני האוקיינוס האטלנטי. הנתיב הימי שמצא סלל את הדרך לכיבוש הספרדי של רוב יבשת אמריקה.
נכון לשנת 2021, התקציב הרשמי של המלוכה הספרדית הוא 8.4 מיליון אירו, אחת ההוצאות הציבוריות הנמוכות ביותר למוסד מלוכה באירופה.[7] עם זאת, הוצאות אחרות של בית המלוכה נעשות דרך משרדי ממשלה שונים.