חיים ברוידא

קריירה צבאית

לצה"ל התגייס במסגרת גרעין נח"ל. שירת כצנחן בגדוד 50 של חטיבת הצנחנים. הוא בוגר קורס קציני חי"ר, השתחרר מהצבא כמפקד פלוגה. בין השאר היה מעורב בפרויקט הצבאי מקא"ם, שכונה "נערי רפול" (על שם הרמטכ"ל רפאל איתן). במלחמת לבנון הראשונה, בגזרה המרכזית, נפצע ברוידא. לאחר תקופת שיקום חזר לשרת במילואים. סיים בהצטיינות את קורס פו"ם של פיקוד העורף והגיע לדרגת סגן-אלוף בתפקיד ראש מטה אוכלוסייה. בגיל 58 פרש משירות מילואים.

Remove ads

קריירה תקשורתית

לאחר שחרורו משירות סדיר בצה"ל, נמנה ברוידא על צעירי העיתונאים בעיתון "ידיעות אחרונות". שימש ככתב באזור השרון. כתב לענייני משטרה. כתב ביהודה ושומרון שסיקר את אירועי האינתיפאדה הראשונה. ב-1996 מונה לראש הכתבים ב"ידיעות אחרונות". שימש כיו"ר ועד עיתונאי ידיעות אחרונות^[4]. במסגרת עבודתו העיתונאית היה חבר בהנהלת האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל וסגן יו"ר איגוד העיתונאים בתל אביב. ב-1992 זכה ברוידא בפרס איגוד העיתונאים וארגון רוטרי ישראל, שימש כראש מערכת החדשות ברדיו ושידר בו משך שלוש שנים מבזקי חדשות, תוכניות אקטואליה ומוזיקה.

בין השאר שימש כיועץ לרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו בבחירת המתמודדים לקדנציה שנייה של זיכיון לרדיו האזורי וכדירקטור ברדיו לב המדינה. היה כתב במקומון "על השרון" ובעל טור אישי במשך 14 שנה.

קריירה פוליטית

סכם

פרספקטיבה

ב-2003 התמודד ברוידא לראשונה בבחירות למועצת העיר ולראשות העיר רעננה, וזכה בבחירות בהישג מפתיע עם שני מושבים במועצה. לאחר הבחירות הייתה סיעתו באופוזיציה והוא שימש כיו"ר ועדת הספורט, יו"ר ועדת הביקורת ויו"ר הוועדה להנצחת חללי הטרור. כמו כן היה חבר בוועדת בנין עיר, בוועדת מכרזים ועדת כספים והוועדה לאיכות הסביבה.^[5]

ב-2005 התמודד שוב בבחירות מיוחדות לראשות העיר (בעקבות פרישתו של זאב בילסקי ובחירתו להתמנות לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית), והפסיד לנחום חופרי בהפרש של כ-7%^[6]. בבחירות המקומיות שנערכו ב-2008 לא התמודד.

בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 חבר לנחום חופרי והיה מספר שתיים בסיעתו. חופרי נוצח בבחירות על ידי זאב בילסקי, וברוידא כיהן כחבר מועצת העיר באופוזיציה^[7].

בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2018 התמודד בשלישית לראשות עיריית רעננה מול ראש העיר בפועל איתן גינזבורג שלא נבחר על ידי הציבור ומונה כממלא מקום זמני למספר חודשים על ידי מועצת העיר רעננה^[8]. בבחירות אלו זכה ברוידא בסיבוב הראשון ב-33.59% מן הקולות. ובסיבוב שני זכה ב-58% תמיכה וניצח את יריבו איתן גינזבורג שזכה ב-42% בלבד מהקולות^[9].

ברוידא תומך בפתרונות למערכות היסעי המונים וקידם את הרפורמה בתחבורה הציבורית בעיר,^[10] הוא התנגד לתוואי התוכנית של משרד התחבורה להקצאת נתיב תחבורה ציבורית ברחוב אחוזה,^[11] מחשש שהדבר יפגע בתנועת הרכב הפרטי ובמסחר. התוכנית להקמת נת"צ אושרה על ידי קודמו בתפקיד, זאב בילסקי, אך ברוידא ביקש שהתוכנית תיתן מענה לצרכי העיר רעננה תוך אפיון ומיפוי צרכי העיר.

ברוידא התנגד לפרויקט המטרו בגוש דן ובפעולתו הוביל את גורמי התכנון לחלק את התוואי למקטע צפוני ודרומי לגלילות ולהשהות את ההתקדמות הסטטוטורית של המקטע הצפוני.

משנת 2022 משמש ברוידא כיו"ר ועדת רמ"י במרכז השלטון המקומי בישראל ומכהן מטעם השלטון המקומי כחבר ועדה לניגוד עניינים.^[12]

בשנת 2023, בעת ההפגנות הארציות והעירוניות בנושא המחאה נגד הרפורמה המשפטית נמנע ברוידא מלהביע דעה או עמדה והקפיד שלא להיות נוכח בהפגנות שהתקיימו ברעננה^[13], כאשר מוקדי ההפגנות היו ברחבת חניון היובל ברעננה, צומת רעננה, גשר הכניסה לעיר (מעל כביש 531) וכן אל מול ביתו של חבר הכנסת דני דנון, תושב העיר.

בפברואר 2024, התמודד ברוידא ברביעית לבחירות לרשויות המקומיות, לראשות עיריית רעננה והפעם מתוך תפקיד ראש עיר, כאשר מולו התמודדו המועמדים ענבר הוכברג, ניר קריסטל ואבי יוסף. ברוידא זכה בסיבוב הראשון ונבחר לקדנציה נוספת לאחר שקיבל 44.2% מקולות הבוחרים^[14].

Remove ads

חיים ברוידא

ביוגרפיה

קריירה צבאית

קריירה תקשורתית

קריירה פוליטית

חיים אישיים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on