יהונתן מלוניל

רבי יהונתן (בן רבי דוד הכהן) מלוניל (נולד במאה ה-12 (1135?)^[1] – 1211^[2], עכו) היה מהבולטים שבחכמי פרובנס, ראש חכמי לוניל, מחבר פירוש על התלמוד, המורכב מפירושו על המשנה ומפירושו סביב ספר ההלכות של הרי"ף. היה ראשון מפרשי המשנה בעברית, וראשון מפרשי הרי"ף. מובאות מפירושיו מצויות לרוב בספריהם של גדולי חכמי פרובנס שאחריו, ב"נמוקי יוסף" וב"שיטה מקובצת".

יהונתן מלוניל

לידה	1135
פטירה	1211 (בגיל 76 בערך) עכו, ממלכת ירושלים
מקום פעילות	לוניל
חיבוריו	פירוש על הלכות הרי"ף
השתייכות	חכמי פרובנס
בני דורו	רמב"ם

תולדותיו

גר בעיר לוניל, ונחשב שם לראש החכמים.

רבי יהונתן היה תלמידו של רבי משה מנרבונה, ויש אומרים שגם תלמידו של רבי אברהם אב"ד, וכן תלמידו או חברו של הראב"ד,^[3] והיה בקשרי ידידות עם רבי זרחיה הלוי. רבי יהונתן חיבר פירוש חשוב ומקיף על התלמוד סביב כל ספר ההלכות של הרי"ף, שמצוטט רבות בספרי הפוסקים (לעיתים בשם 'ר' יהונתן הכהן'), אך כיום נותר ממנו רק חלק קטן. חיבורו הפך את ספר ההלכות לספר הלימוד והפסיקה המרכזי בקרב חכמי פרובאנס.^[4] במשך דורות, היה מוכר בעיקר בזכות חיבורו על הלכות הרי"ף למסכת עירובין, אשר זכו לתפוצה מיוחדת, ונדפסו סביב הלכות הרי"ף מאז הדפסתן הראשוני בקושטא ה'רס"ט. לאחרונה הדפיסו את חיבורו ל-21 מסכתות.^[5]

לפי הכתוב בספר "שבט מיהודה" (שלמה אבן וירגה), רבי יהונתן עלה לארץ ישראל יחד עם ר' שמואל ב"ר שמשון קרוב לזמן עליית בעלי התוספות שהיו צרפתים, בעוד הוא בא מפרובאנס^[6]. אך לפי גרסת ספר יוחסין, הוא לא עלה לארץ ישראל, ונפטר בפרובאנס בשנת 1205^{[דרוש מקור: היכן כתוב כן בספר יוחסין?]}.

יהושע פראוור סבור כי רבי יהונתן נשאר בארץ ישראל ובכך אולי היה הראשון ל"עליית 300 הרבנים" מצרפת.^[7] בגניזת קהיר נתגלה קובץ קינות שחיבר ידותון הלוי החבר, המקונן על תלמיד חכם כהן בן ארץ ישראל ששמו יהונתן. בהתאם לנתונים אלה ולתקופת המחבר, הסיקו חוקרים רבים שהנפטר הוא רבי יהונתן מלוניל.^[8]

חברותו עם הרמב"ם

בעקבות עותק של איגרת תימן שהגיעה לידיו, עמד רבי יהונתן בקשר של מכתבים עם הרמב"ם, שהחל בשאלה אודות אמיתות האסטרולוגיה (שתשובת הרמב"ם עליה עוכבה כמה שנים). כפי הנראה הוא העריץ את הרמב"ם, ולפי עדות רבי יצחק די לאטיש בכרוניקה "שערי ציון",^[9] חיבר רבי יהונתן ספר תגובה לכל השגות הראב"ד, רבו, על הרמב"ם, וכן עמד לימין הרמב"ם בפולמוס שעורר נגדו רבי מאיר הלוי אבולעפיה.

המכתבים ההדדיים כתובים תוך כבוד הדדי רב, והם "מן המיטב שבספרות האגרות העברית".^[1] באחד מהמכתבים משנת 1199 כתב הרמב"ם: ”מודיע אני, משה, אליך הרב הכהן ר' יהונתן שצ"ו (שמרהו צורו ויוצרו), כי בעת שהגיעו אלי כתבי ושאלותיך שמחתי שמחה גדולה, ואמרתי לנפשי ברוך השם אשר לא השבית לך גואל, וידעתי שהגיע דברי למי שידע ענייניהם, ויבין מצפוניהם, וישא ויתן בהם כראוי... וכל אשר שאלת – יפה שאלת, וכל אשר הקשית – יפה הקשית...”.
בהמשך ההתכתבות שלח אליו הרמב"ם את ספרו "מורה נבוכים", ורבי יהונתן הוא שמסרו לרבי שמואל אבן תיבון על מנת שיתרגמו לעברית.

לקריאה נוספת

• שמואל קלמן מירסקי, פירוש ר' יהונתן הכהן מלוניל על המשנה והרי"ף מסכתות מגילה ומועד קטן, ירושלים: מכון סורא בירושלים וישיבה אוניברסיטה בניו-יורק, תשט"ז, עמ' 30-5, באתר אוצר החכמה
• שמא יהודה פרידמן, פירוש רבינו יהונתן הכהן מלוניל על המשנה והרי"ף מסכת בבא קמא, ירושלים - ניו יורק: פלדהיים, תשכ"ט, עמ' א-יח, באתר אוצר החכמה
• ישראל מ. תא-שמע, רבי זרחיה הלוי בעל המאור ובני חוגו, עמ' 150–162, הוצאת מוסד הרב קוק: ירושלים תשנ"ג.
• אביאל סליי, חידושי הר"י מלוניל למסכתות מגילה, יבמות, גיטין, ירושלים: הוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם - גנזי ראשונים, תשע"ג, עמ' 14-1, באתר אוצר החכמה
• יוסף מיכאל יוסקוביץ, פירוש רבינו יהונתן מלוניל על מסכת מכות, מבוא, מהדורת עוז והדר ירושלים 2000.

קישורים חיצוניים

• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "יהונתן מלוניל", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 697–699, באתר היברובוקס
• כרמיאל כהן, לא השבית לך גואל, מקור ראשון, מוסף "שבת", 5 ביוני 2011, גיליון 721
• דיון על שנת פטירתו של ר"י מלוניל, פורום אוצר החכמה
• יהונתן בן דוד הכהן, מלוניל, דף שער בספרייה הלאומית