לימפוציט
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לימפוציט הוא אחד מתאי הדם הלבנים. במשטח הדם, הוא נראה כתא עגול, כשבמרכזו גרעין גדול התופס את רוב נפח התא. בצביעות הסטנדרטיות, הגרעין בעל צבע סגול כהה, כשרצועת הציטופלסמה הצרה נצבעת סגול בהיר עד תכלת. הלימפוציטים שוכנים בקשרי הלימפה, ומכאן שמם תאי לימפה (lymphocytes). מדי פעם, הם יוצאים מקשרי הלימפה ונודדים בין קשרי לימפה אחרים; הנדידה נעשית דרך מערכת הדם ודרך מערכת הלימפה.
שיוך | מערכת הלימפה |
---|---|
תיאור ב | האנציקלופדיה הסובייטית הגדולה (1926–1947) |
מזהים | |
טרמינולוגיה היסטולוגיקה | H2.00.04.1.02002 |
FMA | 62863 |
קוד MeSH | A11.118.637.555.567 |
מזהה MeSH | D008214 |
הלימפוציטים, כשאר תאי הדם נוצרים במח העצם. ההתפתחות של תאי הדם נעשית באופן הררכי, מתא אב קדמון (תא גזע), דרך תאי אב מתקדמים, ומהם מתפתחים קווי התאים השונים. במקרה של הלימפוציטים, תאי אב לימפואידיים מתפתחים מתאי גזע, ומהם מתפתחים שני קווים - לימפוציטים ותאי הרג טבעיים. הלימפוציטים מתפצלים לשני סוגים: לימפוציטים B המשלימים את התפתחותם במח העצם, ולימפוציטים מסוג T העוברים עוד תהליך של הבשלה בתימוס. הלימפוציטים משתייכים למערכת החיסון הנרכשת ולהם תפקיד מרכזי בתגובה החיסונית.[1] תאי ההרג הטבעיים (natural killer - NK - cells) מוגדרים כלימפוציטים גדולים ומגורגרים (large granular lymphocyte - LGL) הפועלים במסגרת מערכת החיסונית המולדת.