מחנה הפליטים אל-ירמוכ
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחנה הפליטים אל-יַרְמוּכּ (בערבית: مخيم اليرموك, תעתיק מדויק: מח'ים אלירמוכ) הוא מחנה פליטים פלסטינים בדמשק שבסוריה, והמרכז הגדול ביותר של פליטים פלסטינים בסוריה. המחנה שוכן בדרום-מזרח דמשק, בתוך גבולותיה המוניציפליים, כ-8 ק"מ ממרכזה. בסמוך לו נמצאים מחנה הפליטים פלסטין ושכונת א-תדאמון. בשנת 2002 היו רשומים במחנה 112,500 פליטים, ובשנת 2011 עמד המספר על מעל 144,000.
יש לעדכן ערך זה. | |
מדינה | סוריה |
---|---|
תאריך ייסוד | 1957 |
שטח | 2.11 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ במחנה הפליטים | 144,000 (2011) |
קואורדינטות | 33°28′27″N 36°18′11″E |
אזור זמן | UTC +2:00 |
אל-ירמוכ הוקם בשנת 1957 על שטח של 2.1 קמ"ר על מנת לשכן פליטים פולשים. המחנה לא הוגדר רשמית כמחנה פליטים, אף על פי שהפליטים הרשומים בו מקבלים סיוע מאונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם. הרחובות במחנה נקראו על שמות הערים והכפרים השונים מהם באו הפליטים: טבריה, חיפה, עכו, לובייה אל ג'אעורה ועוד.[1]
המחנה מאוכלס בצפיפות, רחובותיו צרים, והבתים בו עשויים בטון שאינו מחופה. עם זאת, תנאי המחיה במחנה טובים יותר מאשר במחנות פליטים פלסטיניים אחרים בסוריה. תושבי המחנה עוסקים בעבודות שונות, החל מרופאים, מהנדסים ופקידים וכלה בפועלים מזדמנים ורוכלים. בשני הרחובות הראשיים במחנה חנויות רבות, ויוצאים מהם מיניבוסים ומוניות לכל רחבי המחנה.
במחנה ארבעה בתי חולים ושני תיכונים ממשלתיים. אונר"א מפעילה במחנה 20 בתי ספר יסודיים ושמונה חטיבות ביניים, וכן מממנת שני מרכזים לנשים.[2] בנוסף, מפעילה אונר"א במחנה גם שלושה מרכזים רפואיים, אשר שניים מהם שודרגו ב-1996 בתרומת ממשלת קנדה. ב-1997 שודרגו שישה בתי ספר בתרומת ארצות הברית ונבנה גן ילדים בתרומת ממשלת אוסטרליה.
משנת 1999 פועלת ממחנה הפליטים הלשכה המדינית של החמאס.[3] כן פועלת במחנה החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית של אחמד ג'יבריל.[4]
במהלך מלחמת האזרחים בסוריה באזור המחנה התמקמו לראשונה כוחות מורדים שנלחמו בצבא הסורי בדצמבר 2012. בשאר אל-אסד הגיב בהפצצה על המחנה שהרגה 25 תושבים, אך כוחות המורדים לא נכנעו.[6] לאחר מספר ניסיונות כושלים של כניסה קרקעית עם כוחות חי"ר, הצבא הסורי הטיל מצור על המחנה החל מקיץ 2013 ובהמשך ניתק את אספקת המים.[7][8] רוב יושבי המחנה ברחו ללבנון, ואלפים נוספים מתו ברעב ובהפצצות. בתחילת אפריל 2015 כבש ארגון הטרור המדינה האסלאמית את רוב המחנה והוא הפך למוקד הלחימה בין הארגון למשטר אסד.[9] יומיים לאחר שדווח שארגון המדינה האיסלאמית כבש 90% משטחו, חיל האוויר הסורי הפציץ אותו,[10] ומזכ"ל האו"ם דיווח כי 3,500 ילדים הפכו למגן אנושי.[11]
בתחילת 2017, התחלקה השליטה במחנה, רובו נשלט על ידי ארגון המדינה האסלאמית ומיעוטו על ידי ג'בהת א-נוסרה. המחנה עדיין היה נתון במצור על ידי כוחות המשטר, ונותרו בו כ–6,000 תושבים. במשך שנות הלחימה במחנה נהרגו יותר מ–1,270 מתושביו, רבים מתו ממחסור בתרופות, אחרים מירי צלפים או מפציעות.[12]
ב-21 במאי 2018, כוחות צבא סוריה כבשו מחדש את המחנה במלואו, כאשר לוחמי המדינה האסלאמית ברחו למדבריות מזרחית לעיר, ובכך אפשרו לצבא לשלוט בכל רחבי דמשק לראשונה לאחר שש שנים. דובר אונר"א אמר כי לפי הערכות 100 עד 200 אזרחים נשארו במחנה. השייח' מוחמד אל-עומרי, איש דת נאמן לממשלה, גינה את כוחות הממשלה והמיליציות הקשורות אליהם בגין בזיזת בתים בשכונה לאחר שנלכדה. ועדה אירופית שבחנה את אירועי הכיבוש של המחנה על ידי המשטרה, אמרה כי יותר מ-80 אחוז מהבתים במחנה ומהתשתיות שהיו שם הושמדו במהלך מכוון של המשטר וכי אין כרגע אפשרות להחזיר את התושבים שגרו שם בעבר אל בתיהם. לפי האקונומיסט, פלסטינים רבים סבורים כי הממשלה מתכננת לפתח מחדש את ירמוכ לשימוש אזרחי סוריה ולא תאפשר לפלסטינים לחזור אליו.[13]
חלק מהתושבים שבו עם הזמן. בינואר 2023, תושבי המחנה התבקשו לפנות את ההריסות של בתיהם במהלך החודש הקרוב, ואם לא יצליחו לעמוד בכך – יצטרכו לשלם קנס גדול.[14]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.