מנהגי שבת בתנועת החסידות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בתנועת החסידות יש מנהגים רבים הסובבים את יום השבת. חלק ממנהגי השבת בתנועת החסידות הם חידוש של מנהגים עתיקים שנרמזו בזוהר או בהנהגות האר"י, כמו טבילה במקווה בערב שבת ובבוקר השבת, לבישת בגדי לבן וריקוד בשבת (שהיה מקובל גם ביהדות אשכנז בימי הביניים)[1]. חלק אחר הם מנהגים יהודיים עתיקים שנשמרים רק או בייחוד אצל החסידים. הטעמים המרכזיים לנוהגה הייחודי של החסידות בשבת הם הדגשת יתר של חשיבותה, כבודה וקדושתה של השבת עבור האדם ועבור הבריאה כולה, של מצוות השמחה וההתעלות בשבת, וכן של ההתמסרות לקליטת השפע האלוהי וטעם הגאולה הניתנים על יד האל ביתר שאת בשבת[2], כמבואר במחשבת הקבלה, ובאגדה[3].