שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
משה ספדיה
אדריכל ומתכנן ערים ישראלי-קנדי-אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
משה סַפְדִּיֶה (Moshe Safdie; מבוטא "סַפְדִּי"; נולד ב-14 ביולי 1938) הוא אדריכל ומתכנן ערים ישראלי-קנדי-אמריקאי בעל שם עולמי. שמו קשור בתכנון מספר פרויקטים ציבוריים רחבי-היקף ובולטים בקנדה, ישראל ובמדינות נוספות.
Remove ads
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
ספדיה נולד בחיפה למשפחה ממוצא יהודי-חלבי, ולמד בבית הספר הריאלי בעיר. בגיל צעיר עברה משפחתו למונטריאול שבקנדה. הוא למד אדריכלות באוניברסיטת מקגיל במונטריאול ואת התמחותו עשה תוך עבודה אצל האדריכל הנודע לואי קאהן בפילדלפיה. בפרסומו הגדול הראשון זכה כאשר פרויקט "הביטאט 67'" (Habitat '67), אותו תכנן כעבודת המאסטר שלו, נבחר להיבנות במסגרת התערוכה העולמית "אקספו 67'" במונטריאול.
לאחר מלחמת ששת הימים משפחתו של ספדיה הייתה מהראשונות להתיישב ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים. הוא תכנן את הקומפלקס של ישיבת פורת יוסף ואת המרחב בין רחבת הכותל המערבי והרובע היהודי, הציע עיצוב מחדש של רחבת הכותל המערבי והשתתף בתחרות על עיצוב רחוב היהודים ברובע היהודי[1]. בשנת 1974 החליטה ועדת שרים למנות ועדה של אדריכלים לדון בתוכניתו לעיצוב מחדש של רחבת הכותל המערבי[2], אולם בסופו של דבר התוכנית נגנזה, בין השאר בגלל התנגדות של חוגים דתיים[3].
בשנת 1976 החל ספדיה ללמד אדריכלות באוניברסיטת הרווארד שבמסצ'וסטס, אשר בקרבתה הקים את משרדו הראשי. הוא מחזיק במשרדים בבוסטון, בטורונטו ובירושלים. ביולי 1978 התמנה לראש מחלקת בינוי ערים בהרווארד[4].
בשנות ה-70 נבחר ספדיה להיות חלק מן הצוות המתכנן של מתחם ממילא בירושלים, בפרויקט שיקום רחב היקף של שכונת הגבול המוזנחת, שלאחר איחוד ירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים מצאה עצמה בלב העיר ומקשרת בין העיר העתיקה לירושלים המערבית. תוכניתו של ספדיה הייתה שנויה במחלוקת, היות ששיקמה מעט מאוד מן המבנים המקוריים וכללה בעיקר את הריסת השכונה תוך פינוי תושביה, והקמת פרויקט נדל"ן יוקרתי על חורבותיה. ביצוע התוכנית התעכב והתארך שנים רבות מסיבות שאינן קשורות לספדיה, ורק בשנת 2011 הושלם.
בשנות ה-90 נבחר ספדיה לתכן את החלק האווירי של פרויקט נתב"ג 2000, שהושלם בשנת 2004. כמו כן תכנן את מבנה המוזיאון החדש ביד ושם, שנחנך בשנת 2005 והשתתף בתכנון העיר מודיעין. שמו של ספדיה נכרך גם בתוכנית ספדיה השנויה במחלוקת; תוכנית מתאר עירונית להרחבת העיר ירושלים מערבה. לתוכנית קמו מתנגדים רבים, בעיקר מצד גורמי שמירת הנוף והטבע, המתנגדים לכירסום בשטחים הפתוחים והירוקים שבמערב העיר. לבסוף בוטלה תוכניתו של ספדיה. בשנת 2024 נבחר לתכנן את בית הספר החדש לרפואה של אוניברסיטת חיפה.
עבודותיו האחרות של ספדיה פזורות ברחבי העולם, רבות מהן בקנדה, בארצות הברית וסינגפור וכוללות מבני ציבור, פרויקטים למגורים ומיזמי תיירות.
בשנת 2022 יצא ספרו באנגלית: If Walls Could Talk. הספר תורגם לעברית ויצא ב-2024 בהוצאת כנרת, זמורה, דביר[5]
בשנת 2015, הוא זכה במדליית זהב מהמכון האמריקאי לאדריכלים[6]. ב-2017 הוענק לו דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ב-2019 זכה בפרס וולף[7]. ב-2022 קיבל ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה[8].
Remove ads
פרויקטים בולטים
- הביטאט 67' - מונטריאול
- היברו יוניון קולג' - ירושלים
- מרכז שמשון-בית שמואל - ירושלים
- שכונת הנחלים בעיר מודיעין
- שכונת מגורים - מדרשת שדה בוקר
- נתב"ג 2000 - (טרמינל 3)
- טרמינל 1 בשדה התעופה פירסון בטורונטו, קנדה.
- מוזיאון יד ושם החדש - ירושלים
- מלון מצודת דוד - ירושלים
- מתחם ממילא - ירושלים
- כיכר צה"ל - ירושלים
- תוכנית ספדיה להרחבת העיר ירושלים מערבה
- קברם של לאה ויצחק רבין
- מרכז יצחק רבין לחקר ישראל
- הספרייה המרכזית של ונקובר
- הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל - ירושלים
- הגלריה הלאומית של קנדה - אוטווה
- מוזיאון קריסטל ברידג'ס לאמנות אמריקאית - ארקנסו[9]
- שדה התעופה צ'אנגי בסינגפור
- מרינה ביי סנדס, סינגפור[10]
- ראפלס סיטי צ'ונגצ'ינג
- שכונת מגורים - קיבוץ אדמית
- שכונת מגורים - קיבוץ שובל
- ישיבת פורת יוסף ברובע היהודי
Remove ads
ראו גם
לקריאה נוספת
- אילו קירות יכלו לדבר – חיי באדריכלות, מאת משה ספדיה, תרגום מאנגלית: שאול לוין, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2024
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של משה ספדיה ושות' (באנגלית)
משה ספדיה, ברשת החברתית אינסטגרם- צבי אלחייני, לילד ביד ושם(הקישור אינו פעיל), באתר הוצאת בבל
- אריה לרנר, יוצרו של "האביטאט", דבר, 18 באוקטובר 1971
- אביבה לורי, כעס של ארכיטקט, באתר הארץ, 11 בינואר 2007
- מיכאל יעקובסון, סקירת פרויקט המגורים של משה ספדיה בשדה בוקר, באתר 'חלון אחורי', אוגוסט 2010
- נועם דביר, האדריכל משה ספדי מסביר איך תרם לאיכות החיים של הישראלים, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2010
- שירלי ששון-עזר, סינגפור היא מופת תכנוני. ישראל היא ההיפך, באתר כלכליסט, 14 באפריל 2011
- מאיה הורודניצ'אנו, האדריכל משה ספדיה דורש לסגור בית-ספר חרדי סמוך לדירתו, באתר nrg, 22 במאי 2011
- נועם דביר, האדריכל הישראלי הבולט בעולם עוזב את ישראל, באתר הארץ, 13 בינואר 2012
- יעל חסיד, איי לאב יו טרמינל: כך ייראה נמל התעופה המטריף של סינגפור, באתר וואלה, 10 בדצמבר 2014
- מדליית הזהב לארכיטקטורה למשה ספדיה, באתר ישראל היום, 19 בדצמבר 2014
- קרן צוריאל הררי, "הקנאים הורסים את ירושלים. ואין תכנון שיציל אותה", באתר כלכליסט, 26 בנובמבר 2015
- יואב שורק, אדריכל העל ספדי קורא לירושלמים: "צאו להפגין", באתר nrg, 27 בנובמבר 2015
- צופית הרלינג, "יש רק ירושלים אחת, וכרגע אנחנו לא שומרים עליה", באתר "פורבס ישראל", 8 בפברואר 2016
- נעמה ריבה, "סלחי לי", אמר האדריכל משה ספדיה לכתבת "הארץ", "אבל זה שטויות מה שאת אומרת", באתר הארץ, 20 ביוני 2016
- מיכאל יעקובסון, האדריכל משה ספדיה גר מול הנוף הכי יפה בעולם, ומבכה את עתידו, באתר Xnet, 18 ביולי 2016
- יעקב בר-און, גם אחרי שזכה בפרס הנובל של האדריכלות, משה ספדיה רוצה עוד, באתר מעריב אונליין, 23 במרץ 2019
נעמה ריבה, משה ספדיה: "המצב בעולם כולו לא מרנין, אבל אני הכי מודאג מישראל", באתר הארץ, 30 בינואר 2025- משה ספדיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads