שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

משה ספדיה

אדריכל ומתכנן ערים ישראלי-קנדי-אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משה ספדיה
Remove ads

משה סַפְדִּיֶה (Moshe Safdie; מבוטא "סַפְדִּי"; נולד ב-14 ביולי 1938) הוא אדריכל ומתכנן ערים ישראלי-קנדי-אמריקאי בעל שם עולמי. שמו קשור בתכנון מספר פרויקטים ציבוריים רחבי-היקף ובולטים בקנדה, ישראל ובמדינות נוספות.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...
Thumb
ספדיה באפריל 2004
Remove ads

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה
Thumb
פרויקט האביטאט, מונטריאול, 1967
Thumb
כפר דוד בממילא ובנייני מרכז שמשון-בית שמואל, בתכנונו של משה ספדיה
Thumb
שכונת מגורים במדרשת שדה בוקר, 1978

ספדיה נולד בחיפה למשפחה ממוצא יהודי-חלבי, ולמד בבית הספר הריאלי בעיר. בגיל צעיר עברה משפחתו למונטריאול שבקנדה. הוא למד אדריכלות באוניברסיטת מקגיל במונטריאול ואת התמחותו עשה תוך עבודה אצל האדריכל הנודע לואי קאהן בפילדלפיה. בפרסומו הגדול הראשון זכה כאשר פרויקט "הביטאט 67'" (Habitat '67), אותו תכנן כעבודת המאסטר שלו, נבחר להיבנות במסגרת התערוכה העולמית "אקספו 67'" במונטריאול.

לאחר מלחמת ששת הימים משפחתו של ספדיה הייתה מהראשונות להתיישב ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים. הוא תכנן את הקומפלקס של ישיבת פורת יוסף ואת המרחב בין רחבת הכותל המערבי והרובע היהודי, הציע עיצוב מחדש של רחבת הכותל המערבי והשתתף בתחרות על עיצוב רחוב היהודים ברובע היהודי[1]. בשנת 1974 החליטה ועדת שרים למנות ועדה של אדריכלים לדון בתוכניתו לעיצוב מחדש של רחבת הכותל המערבי[2], אולם בסופו של דבר התוכנית נגנזה, בין השאר בגלל התנגדות של חוגים דתיים[3].

בשנת 1976 החל ספדיה ללמד אדריכלות באוניברסיטת הרווארד שבמסצ'וסטס, אשר בקרבתה הקים את משרדו הראשי. הוא מחזיק במשרדים בבוסטון, בטורונטו ובירושלים. ביולי 1978 התמנה לראש מחלקת בינוי ערים בהרווארד[4].

בשנות ה-70 נבחר ספדיה להיות חלק מן הצוות המתכנן של מתחם ממילא בירושלים, בפרויקט שיקום רחב היקף של שכונת הגבול המוזנחת, שלאחר איחוד ירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים מצאה עצמה בלב העיר ומקשרת בין העיר העתיקה לירושלים המערבית. תוכניתו של ספדיה הייתה שנויה במחלוקת, היות ששיקמה מעט מאוד מן המבנים המקוריים וכללה בעיקר את הריסת השכונה תוך פינוי תושביה, והקמת פרויקט נדל"ן יוקרתי על חורבותיה. ביצוע התוכנית התעכב והתארך שנים רבות מסיבות שאינן קשורות לספדיה, ורק בשנת 2011 הושלם.

בשנות ה-90 נבחר ספדיה לתכן את החלק האווירי של פרויקט נתב"ג 2000, שהושלם בשנת 2004. כמו כן תכנן את מבנה המוזיאון החדש ביד ושם, שנחנך בשנת 2005 והשתתף בתכנון העיר מודיעין. שמו של ספדיה נכרך גם בתוכנית ספדיה השנויה במחלוקת; תוכנית מתאר עירונית להרחבת העיר ירושלים מערבה. לתוכנית קמו מתנגדים רבים, בעיקר מצד גורמי שמירת הנוף והטבע, המתנגדים לכירסום בשטחים הפתוחים והירוקים שבמערב העיר. לבסוף בוטלה תוכניתו של ספדיה. בשנת 2024 נבחר לתכנן את בית הספר החדש לרפואה של אוניברסיטת חיפה.

עבודותיו האחרות של ספדיה פזורות ברחבי העולם, רבות מהן בקנדה, בארצות הברית וסינגפור וכוללות מבני ציבור, פרויקטים למגורים ומיזמי תיירות.

בשנת 2022 יצא ספרו באנגלית: If Walls Could Talk. הספר תורגם לעברית ויצא ב-2024 בהוצאת כנרת, זמורה, דביר[5]

בשנת 2015, הוא זכה במדליית זהב מהמכון האמריקאי לאדריכלים[6]. ב-2017 הוענק לו דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ב-2019 זכה בפרס וולף[7]. ב-2022 קיבל ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה[8].

Remove ads

פרויקטים בולטים

Thumb
בניין המחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן
Thumb
קומפלקס המלונאות מרינה ביי סנדס, סינגפור
Thumb
המוזיאון לתולדות השואה, יד ושם
Remove ads

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
  • אתר האינטרנט הרשמי של משה ספדיה ושות' (באנגלית)
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads