באר שבע היא עיר מחוז בדרום ישראל, מהערים הגדולות בישראל באוכלוסייתה, והשנייה בישראל בגודל שטחה.
שכונות העיר שונות זו מזו בשל גורמים מגוונים, כגון תקופת הקמתן, האוכלוסייה שעבורה הן הוקמו וטופוגרפיית השטח עליו הן הוקמו. השכונות נבנו במרחק גדול מאוד זו מזו, ונפרשו על פי שטח נרחב. הדבר איפשר בהמשך את התרחבותן, ומאפשר בנייה אף כיום בשכונות הוותיקות.
חלק מהשכונות בבאר שבע מסודרות לפי הא"ב כסדר הקמתן, ואלו הן: שכונה א', שכונה ב', ועד שכונה י"א (לא כולל ז', ח', י'). השכונה הוותיקה ביותר היא העיר העתיקה של באר שבע, אשר הוקמה בתחילת המאה העשרים. מעט שכונות בעיר נקראות בשם. שכונות אלה הן חדשות יחסית, פרט לשכונת נווה נוי, שהייתה מעברה נפרדת בעת הקמתה. שכונת רמות היא השכונה הגדולה ביותר בשטחה בבאר שבע, ומהווה כ-30% משטחה של העיר.
(ניתן להקיש על אתרים שונים כדי להגיע לערכים מורחבים המפרטים אודותם)
האזור של באר שבע העות'מאנית והמנדטורית מכונה כיום "העיר העתיקה" (על אף שהיא הוקמה בראשית המאה העשרים וביחס לערים עתיקות אחרות בישראל, היא אינה כה עתיקה). מבין כ-350 המבנים שנותרו מהתקופה העות'מאנית והמנדטורית, בולטים המסגד הגדול של באר שבע, שאחרי קום המדינה הפך למוזיאון באר שבע, ננטש בשל מצבו הרעוע בשנות ה-90 וכיום נמצא במרכזה של מחלוקת ציבורית ומשפטית; בית המושל הסמוך לו, שאחרי קום המדינה ועד לשנות ה-70 שימש כבית העירייה וכיום משמש כמוזיאון הנגב לאמנות; בית הסראייה, שמשמש כיום את המשטרה; ביתו של קצין המחוז בשנות ה-30, עארף אל-עארף; ו"בית הספר לילדי הבדואים" ששימש אחר קום המדינה כ"בית החייל" ו"בית קצין העיר", ומשמש את פארק קרסו למדע כיום.
אחרי קום המדינה, והקמת שכונות המגורים מצפון לעיר העתיקה הפך האזור למרכז המסחר והעסקים של העיר. בתים רבים נהרסו ובמקומם הוקמו פסאז'ים ומבני חנויות מודרניים. בשנות ה-80 הפך רחוב קק"ל, במרכז האזור למדרחוב, פעולה שזכתה להצלחה רבה בתחילת דרכה.
עם הקמת קניון הנגב בשנות ה-90, ומרכזי הקניות הפתוחים הגדולים בשנות ה-2000 ירד קרנה של העיר העתיקה כאזור מסחרי.
בשנות ה-60 וה-70 נעשה ניסיון ראשון, על ידי זכריה לירז להפוך חלק מהעיר העתיקה לאזור של תרבות ובילויים, במיוחד סביב רחוב סמילנסקי, שרוב הבתים בו מלפני קום המדינה נשתמרו. בעשורים שאחר כך פעילות זאת דעכה. מאז תחילת שנות ה-2000 נעשה ניסיון מחודש להפוך את האזור למוקד תרבותי. רחוב סמילנסקי חודש והפך למרכז של פסטיבל סמילנסקי, בסמוך לו נבנה מרכז הצעירים, ובית המושל שופץ והפך למוזיאון לאמנות.
משנת 2000 נמצא בשכונה סניף באר שבע והדרום של "האגודה", מרכז קהילת הלהט"ב.
בית עארף אל-עארף
מוזיאון הנגב לאמנות, ב"בית המושל" בעיר העתיקה
המסגד הגדול בעיר
באר אברהם, אתר תיירותי, מהבארות הקדומות במרחב באר שבע, מיוחסת לאברהם אבינו
"שכונת דרום", או "שיכון דרום" הוא השכונה הראשונה שהוקמה אחרי מלחמת העצמאות, בשנת 1950, כהמשך לעיר העתיקה, ומדרומה, כדי לספק מגורים לעולים חדשים שהוסיפו עוד 6500 נפש לאוכלוסיית העיר שהייתה 8300 תושבים [1]. בעת הקמת השכונה הוקמה גם המעברה הראשונה, במזרח העיר, בין בית הקברות המוסלמי לדרך חברון.
תושבי שכונת דרום הוותיקים היו בעיקר יוצאי מרוקו ותוניס שקיבלו דירות במקום מעמידר לאחר פינוי המעברות בהם התגוררו עם עלייתם ארצה[דרוש מקור]. עם השנים ובמיוחד בעשור האחרון קבלה השכונה תפנית לטובה כאשר בתי השכונה שופצו ושוקמו, חלקם במסגרת פרויקט שיקום שכונות, חלקם מתקציבי התיירות של העירייה וחלקם באופן פרטי על ידי התושבים. בשנים האחרונות הופכת שכונת דרום משכונת דירות עמידר לשכונת וילות, תהליך שעדיין לא הושלם[דרוש מקור].
אוכלוסיית השכונה כיום מורכבת בעיקר מקשישים שגרו בשכונה עוד מהיווסדה, אך בניגוד לעבר מתגוררים בה כיום גם זוגות צעירים שבנו ושיפצו דירות, וכן סטודנטים ששוכרים בתים ודירות באזור[דרוש מקור].
בשכונת דרום פועל מתנ"ס מרגליות אשר מקיים חוגים ופעילויות שונות לכלל תושבי השכונה. המתנ"ס הוא מהפעילים בעיר ונותן מענה אף לתושבים משכונות אחרות בעיר[דרוש מקור].
שלט כניסה לשכונה
שכונת נווה עופר ע"ש בן השכונה עופר צידון, שנהרג בגיחת צילום לאחר מלחמת יום הכיפורים. נקראה בעבר גם "שיכון הארבעים" - כמספר הבתים צמודי הקרקע[2] שהוקמו מערבית לשכונת דרום, מדרום לרח'
העצמאות - כביש הכניסה המערבי באר שבע, מדרום בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע. השכונה נקראת גם "שיכון רסקו" - ע"ש החברה הבונה את השכונה.
השכונה תוכננה על ידי האדריכלים אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני (שתכננו גם את מרכז הקליטה לאקדמאים "אלטשול" שנבנה בחלק הצפוני של השכונה). השכונה הוקמה בסוף שנות ה-50, תחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 . הקמת השכונה הייתה חלק מתהליך ביסוס כלכלי של העיר באר שבע שהתחיל עם העברת משרדי הנהלת מפעלי ים המלח לבאר שבע בקיץ 1955 "ויצרה שכבה של פרופסיונלים בתחומי הניהול, ההנדסה והמחקר הקשורים למוסדות אחרים שהוקמו ובראשם בית החולים 'סורוקה' בשנת 1959, הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג), ומאוחר יותר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב".[3]
לשכונה ערך אורבני ואדריכלי מיוחד: בניה אחידה, קומה אחת, צפיפות נמוכה, שילוב של בטון חשוף טייח ובניה מותאמת אקלימית. על כך, הוצאו בשנת 2018 הנחיות בינוי ושימור מיוחדות לשכונה[4]
מבני ציבור במרכז האזרחי, באר שבע. במרכז התמונה המשכן לאמנויות הבמה ומשמאל, עיריית באר שבע.
שכונה א' היא השכונה הראשונה שפרצה את גבולות העיר העתיקה. השכונה נמצאת צפונית לעיר העתיקה, דרומית לשכונה ב', מזרחית לשכונה ה' ומערבית למרכז האזרחי. בניית השכונה החלה בסוף שנת 1950 והסתיימה ב-1953. הבתים היו בני שתי קומות, 4 דירות בשטח 26-32 מ"ר בבינין. חלק מהשכונה נבנה בשיטת "בניית תותח" היצק קירות מוכנים[5]. השכונה הוקמה כשיכון בשנות החמישים לעולים חדשים, בעיקר מרומניה, מרוקו, מעיראק, מתימן ומהודו[דרוש מקור]. בתחילת שנות התשעים קלטה עולים רבים מברית המועצות לשעבר. הרחובות המרכזיים בשכונה הם המשחררים, ביאליק, סוקולוב, ויצמן ובלפור.
שכונה ב' ממוקמת במרכזה של העיר באר שבע נחשבת לליבה של העיר, נמצאת מצפון לשכונה א', מדרום לשכונה ד', ממזרח לשכונה ה', וממערב לשכונה ג'. נמצאים בה שלושה מסמלי העיר, הקונסרבטוריון העירוני, הספרייה העירונית ומועדון השחמט העירוני (שזכה לשם עולמי). בנוסף נמצאים בשכונה מרכזי בילוי, פאבים, מסעדות ופארק הסופרים הגדול, שלוחה של הספרייה העירונית שמאפשר למבקרים לקרוא ספרים מהספרייה בפארק. בשכונה היה ממוקם משנות החמישים אצטדיון וסרמיל שכיום נהרס ועל שיטחו נבנים מרכז מגורים גדול בן 2300 יחידות דיור חדשות שנוספו לבניה מתחדשת נוספת במקום. השכונה הוקמה כשיכון בשנות החמישים. השיכון יושב בתחילתו על ידי עולים בעיקר מתוניס, ממרוקו, מפולין, ומצרים. בשנות השישים קלט השיכון גם עלייה מלוב. בשנות השבעים נקלטו עולים מרוסיה ומגאורגיה. בשנות התשעים מעט עולים מחבר המדינות עברו לשכונה. השכונה מתאפיינת כיום בעיקר באוכלוסייה צעירה מקומית, מתבגרת וסטודנטים רבים הלומדים באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון. בשכונה קיים מתנ"ס, בית ספר יסודי ובית ספר על יסודי. הרחובות המרכזיים בשכונה הם ביאליק, המשחררים, בצלאל, חז"ל ודרך מצדה. מאפיינה הייחודי:הספרייה העירונית והימצאות בליבה של העיר באר שבע.
אוכלוסייה לשנת 2018: 6,672
מעונות הסטודנטים ובניינים נוספים בשכונה ג'
שכונה ג' נמצאת ממזרח לשכונות א' ו-ב' ומצפון למרכז האזרחי. השכונה הוקמה כשיכון בשנות החמישים, בתחילתה קלטה השכונה עולים מרומניה, מעיראק, ממרוקו, מלוב ומתוניס. בשנות השמונים קלטה השכונה כמות גדולה של עולים מאתיופיה ובשנות התשעים גם עולים מחבר המדינות. סטודנטים רבים מתגוררים בשכונה ג' (עקב קרבתה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב).
בשכונה מרכז קליטה, קופת חולים מחוזית, בנייני משרדים גבוהים, בית מדעים לנוער, שלושה בתי ספר יסודיים (שניים ממלכתיים ואחד ממלכתי דתי) ושני בתי ספר על יסודיים.
ב-1960 נפתח במרכז השכונה קולנוע אורות שפעל במשך 30 שנה ותפקד כמרכז תרבותי וחברתי בבאר שבע בכלל ובשכונה ג' בפרט.
בשכונה ממוקמים מועדוני ספורט רבים, כגון מועדון קריקט באר שבע ומרכזי אמנויות לחימה רבים.
בשכונה נמצא תיכון עירוני מקיף א' על שם פועה מנצ'ל, המקיף הראשון במדינה ובת דור באר שבע. תחנת הרכבת באר שבע צפון ממוקמת אף היא בשכונה ג' - בצמוד לאוניברסיטת בן-גוריון ולמעונות הסטודנטים. מרבית בתי השכונה הם יחידות צמודות קרקע עם גינות בחצרות הבתים, או בניינים בעלי שתיים עד שלוש קומות. קבוצת בניינים גבוהים יותר (עד 8 קומות) שנבנו סביב 1980 מצויים בקצה השכונה, ברחוב וינגייט, סמוך לבית החולים סורוקה. בשנים האחרונות יש מגמה פרטית של פינוי-בינוי בלתי מתוכנן ובשכונה החלו להופיע גם בניינים בני למעלה מ-10 קומות.
בין השנים 1978 ו-2007, השכונה קיבלה סיוע לשיקום פיזי וחברתי מפרויקט שיקום השכונות.[6] הרחובות המרכזיים בשכונה הם השלום, ארלוזורוב ווינגייט.
בניין הפירמידה ברחוב אברהם אבינובלוק מגורים ומסעדות ברחוב רינגלבלום, שבשכונה ד' מזרח (ו' הישנה).
שכונה ד' היא שכונה בבאר שבע, הנמצאת מצפון לשכונות ג' וב' מזרחית לשכונה ו' ודרום-מערבית לשכונת רמות. בהיותה שכונה גדולה מאוד, שכונה ד' מתחלקת לשלושה אזורים: ד' דרום, ד' צפון, וד' מזרח (ו' הישנה).
השכונה הוקמה בשנות החמישים כשיכון שיושב על ידי עולים חדשים, בעיקר מצפון אפריקה וניצולי שואה. עם השנים נוצרה לשכונה הוותיקה תדמית שלילית, ושם השכונה הפך לשם נרדף לעוני ולפשע. הסיבה המרכזית היא העובדה שבמשך השנים קלטה השכונה עולים רבים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, שחלקם הידרדרו לפשיעה ולהתמכרות לסמים. עד שנות ה-70, כשנסללה הכניסה החדשה לבאר שבע מכיוון צפון, השכונה הייתה בשולי העיר.
בשכונה נמצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מאז הקמתה בשנות ה-70, החלו לדור בשכונה סטודנטים, המהווים אוכלוסייה חזקה ומושכים עסקים ואירועי תרבות. נכון לשנת 2012, מחצית מהדירות בשכונה שייכות למשקיעים ומושכרות לסטודנטים.[7] בשכונה צצו גם בתי קפה ומסעדות לשירות הסטודנטים, הבולטים שבהם ברחוב רינגלבלום. עם זאת חלקים אחרים של השכונה (בעיקר בד׳ צפון, המרוחקת יחסית מן האוניברסיטה) המשיכו להוות מוקדי עוני ופשיעה, וחלק גדול מבתי צפון השכונה הם מושכרים בדמי מפתח.
בשכונה נמצאים כמה מהבניינים המזוהים ביותר עם הסגנון הברוטליסטי באדריכלות: בניין הפירמידה ברחוב אברהם אבינו, בניין מרכז הנגב על דרך מצדה, וכן רבים מהבניינים בקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון (ידוע במיוחד בניין הספרייה) ובבית החולים סורוקה.
מאז שנת 1978, השכונה מקבלת סיוע לשיקום פיזי וחברתי מפרויקט שיקום השכונות.[6] הרחובות המרכזיים בשכונה הם אברהם אבינו, סנהדרין, דוד המלך, רינגלבלום ודרך מצדה.
בשכונה שניים מסמלי העיר, "מרכז קליטה יעלים" ("בית רמט") שלצידו "שיכון רבע הקילומטר" ו-"שיכון השטיח"—מארג צפוף של בתים צמודי קרקע עם משעולים מקורים למעבר הולכי רגל ביניהם. בסמוך, בשטח המפריד בין שכונה ה' לבין שכונה ב', היה האצטדיון העירוני על שם וסרמיל. סמוך למרכז הקליטה יעלים נמצא המרכז המסחרי, המכונה "הגשר" על שם הגשר העובר מעליו. גשר זה, המתוח על פני רחובה הראשי של השכונה ומחבר בין שני חלקיה, נחשב גם הוא לאחד מסמליה הבולטים. בשכונה מצוי גם בית כנסת הכיפה, אשר מהווה מוקד מרכזי לציבור הדתי בשכונה בנוסף, פועלת בשכונה חצרו של הרב אלעזר אבוחצירה המונהגת כיום על ידי בנו הרב פנחס אבוחצירה.
במרכז השכונה, משתרע פארק ה' ובשמו הרשמי פארק גדולי ישראל. בחודשי הקיץ נערכים בו מופעים. הרחובות המרכזיים בשכונה הם דרך המשחררים, שדרות יעלים, הצבי, העלייה וטבנקין.
אוכלוסייה לשנת 2018: 12,276
בשכונה ו' (המכונה ו׳ החדשה) ממוקם קמפוס מכללת קיי, וכן מספר בתי ספר ("אוצר החיים", "מאיר", "בנות חיל", "מצפה", "תומר", "רעים", "נווה במדבר", "שובו"), קניון אביה, בית הכנסת שובו-בנים של יוצאי אתיופיה. עד שנות ה-90 נמצאו בשכונה גם בית-ספר עממי "עמית" ותיכון מקיף ד' (במקומו עומד היום "מקיף אמי"ת"). בשכונה נמצא בנין יד שרה המשרת את כל העיר והאזור.
בשכונה נמצאת הקריה החרדית של באר שבע. נכון לשנת 2019 היא מנתה כ-500 משפחות. נכון ל-2019, במרכז הקריה החרדית עומד שלד של בניין בית כנסת מונומנטלי, שקרוי ״הכותל הדרומי״, שבנייתו נעצרה. אם וכאשר יושלם הבניין, הוא יכיל שבעה חדרי תפילה קטנים, חדר תפילה נוסף, גדול, חדרי לימוד תורה, מקווה טהרה וחנות תשמישי קדושה.[8]
שכונה ו' הוקמה כשכונת רווחה מודרנית, אך בשל הריחוק היחסי שלה מהמרכזים הכלכליים והארגוניים של העיר וממוקדי משיכה אחרים, הדירות בה הפכו לזולות ומשכו אוכלוסייה ענייה. חלקים משכונה ו' הפכו לשכונת מצוקה. כך רק אזור הקוטג'ים שלה, אזור ״וילות מצדה״, נשאר יוקרתי.
הרחובות המרכזיים בשכונה הם דרך מצדה, שאול המלך, דוד אלעזר, מבצע נחשון, מבצע עובדה ומבצע יואב.
מרכז הקניות הגדול שנבנה בה, קניון אביה, נתון מזה שנים בהפסדים כספיים[דרוש מקור].
אוכלוסייה לשנת 2018: 22,379.
שכונה ט' (שמכונה רשמית גם "שכונת אשכול", אם כי כינוי זה אינו נמצא בשימוש בין תושבי העיר) נמצאת מדרום לשכונה ה', מצפון לשכונות נווה זאב ושיכון דרום, וממזרח לנאות לון. השכונה הוקמה בשנות ה-70, יושבה תחילה בעיקר על ידי עובדי קמ"ג, עולים דרום אמריקאים, תושבים שפונו משכונה ד', וחלק מתושבי העיר המבוססים שיצאו מהשכונות הוותיקות האחרות. פרק זמן קצר לאחר הקמתה החלה להתפתח בשכונה קהילה של המגזר הדתי לאומי בשיטת ה"חבר מביא חבר", קהילת "מולדת" בנוסח ספרד (של יהודי אשכנז) ו"אריאל" בנוסח עדות המזרח. בשכונה פועל בית הכנסת "אשל אברהם" של התנועה המסורתית בישראל. בתחילת המילניום הנוכחי הוקם במרכז השכונה בית כנסת ספרדי נוסף, "עוז ותעצומות". בשבתות ובחגים פועל בבית ספר "נתיבי עם" מניין תימני.
השכונה נחשבת לאחת השכונות היוקרתיות בעיר. בשכונה פועל מתנ"ס, שבט של תנועת הצופים, בית ספר על יסודי ממלכתי (מקיף ו' על שם "קוהל") וארבעה בתי ספר יסודיים ("יובלים" ו-"אשכול" - ממלכתיים רגילים, "נתיבי עם" שהוא ממלכתי-דתי ו"מולדת" שרוב כיתותיו ממלכתיות רגילות ואחדות מהן כיתות חינוך מיוחד לתלמידים לקויי שמיעה).
בשנת 2013 נפתח בצמוד לדרך דוד טוביהו, על מתחם מלון נאות מדבר שנהרס, קניון "גרנד קניון" - הגדול בישראל. כמו כן, אושרו בה תוכניות להקמת מגדלי מגורים.[9] הרחובות המרכזיים בשכונה הם שדרות ירושלים, עין גדי רחבת צפת ומגידו.
האנדרטה לזכר החיילים האוסטרליים מקרב באר שבע בפארק החייל האוסטרלי בשכונה י"א
השכונה נמצאת דרום-מזרחית לנחל עשן (נוה-מנחם), מדרום-מערב לשכונה ו' החדשה ומצפון לנאות לון.
השכונה נקראת לעיתים רחוקות רמות (פנחס) ספיר, אך רק במפות ובשלטים לצד השם י"א ששגור בפי תושבי באר שבע. שמה של השכונה נועד על מנת להנציח את 11 (י"א) הספורטאים שנרצחו באולימפיאדת מינכן.
השכונה הוקמה בשנות ה-80 וה - 90 על רקע מספר עליות משמעותיות שפקדו את ישראל בשנים אלה, והצורך בתוספת יחידות דיור בכל הארץ. במהלך שנות ה-90 קלטה השכונה גם עולים מחבר המדינות, ועברו אליה תושבים מהשכונות הוותיקות יותר של העיר. בשטח השכונה מצוי גם מתחם מגורים קטן שהוקם בשנות ה-80 המוקדמות על ידי אנשי צבא מחיל האוויר, באותו זמן כשכונה נפרדת משאר העיר באר שבע.
בשנת 2013 הוקם בשכונה לאורך שדרות טוביהו המרכזיים בעיר הגרנד קניון באר שבע - הקניון המרכזי בעיר והגדול בישראל, המשתרע על כ-50,000 מ"ר שטחי מסחר וכולל 250 חנויות, מתחמי בילוי, מסעדות, חדרי כושר ועוד. אורכו של הקניון נמדד בכ-273 מ' (כאורכה של אוניית הנוסעים טיטניק). כמו כן, בשכונה קיימים קניון שאול המלך, חמישה בתי ספר יסודיים, בית ספר על יסודי, מקיף ע"ש יצחק רבין, קופת חולים, קן (סניף) של הנוער העובד והלומד ומתנ"ס.
בשנת 2008 נחנך בשכונה פארק החייל האוסטרלי, אחד הפארקים העירוניים המרכזיים בעיר. הפארק מנציח את החיילים האוסטרלים אשר כבשו את העיר במלחמת העולם הראשונה. הרחובות המרכזיים בשכונה הם שדרות טוביהו, דרך מצדה, שאול המלך, אברבנאל, אלפסי, וגולדה מאיר.
בסמוך לשכונה עובר נחל סוללים אשר עתיד לעבור פיתוח עירוני סביבתי הכולל שבילי הליכה ורכיבה, עצים ומדשאות עד לשכונה ה' ופארק החייל האוסטרלי.
תכנון מוצע:
בהתאם לתוכנית המתאר בש/2030 המקודמת לכלל העיר נכון לשנת 2022, תבנית הבניה וגובה השכונה תהיה תואמת לאופי הבנייה הקיימת. תתאפשר עיבוי הבניה. לאורך שדרות טוביהו תותר בנייה מרקמית משולבת בבנייה גבוהה עד 18 קומות.
שדרות טוביהו יפותחו כשדרה עירונית ראשית (בשנת 2021 החלו דיונים תכנוניים להקמת רכבת קלה בבאר שבע שעתידה לעבור גם לאורך שדרות טוביהו).
לאורך הכניסה המערבית לעיר (צומת טוביהו ואילן רמון) יותר שילוב בניה בגובה של עד 24 קומות.
אוכלוסייה: 17,700 תושבים.
מצבת זיכרון להקמת יער לאון. בהתאם להיגוי האנגלי של השם התקבע השם יער לון וממנו נגזר שם השכונה, נאות לון.
שכונת בתים פרטיים (קוטג'ים, ווילות ובתים דו משפחתיים) במערב באר שבע. גבולות: ממזרח: שכונה ט', ממערב: הקאנטרי קלאב, מדרום: שכונות נווה זאב - חצרים, מצפון: שכונה י"א. בשכונה מספר בתי כנסת, בית חב"ד, בית ספר יסודי, ובמרכזה מרכז מסחרי, פארק ומגרשי כדורסל, טניס וכדורגל. "חורשת לון", שעל שמה נקראת השכונה (או "יער לון", כפי שכונתה בפי תושבי העיר הוותיקים), צמודה לה וגולשת לתוכה.[10]
במקור, השכונה הייתה אמורה להיבנות סמוך יותר לכביש המוביל למוזיאון חיל האוויר (דרך ג'ו אלון), אך ההחלטה שונתה והוחלט להעתיק את מיקומה לתוך תחומי העיר ובסמוך לשכונות אחרות, כנראה עקב בעלות נתיבי ישראל על הכביש המוביל למוזיאון ולבסיס חצרים, והימצאותה של מזבלה עירונית גדולה באזור המתוכנן. בשכונה נמצא בית ספר "נאות לון". תושבי השכונה נמצאים במעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה.
בנובמבר 2015 הוקם בשכונה שבט הצופים "רמון" בהובלת קומונה של שנת שירות (ש"ש). החל משנת 2016, פועל השבט בחצר בית הספר "נאות לון" ומופעל על ידי מדריכים בשכבות י'-יב' משבט "במדבר" בעומר.
אוכלוסייה לשנת 2018: 5,560.
נווה זאב היא אחת מהשכונות החדשות והגדולות בבאר שבע, נכון ל-2021 התגוררו בה כ-32,000 תושבים והיא השכונה המאוכלסת בעיר.[11] תכנון השכונה המקורי כלל כ־8,000 יחידות דיור.[12] רוב הבנייה בשכונה היא של בניינים בני חמש עד שמונה עשרה קומות,[13] קוטג'ים ודופלקסים.
חלק נכבד מחלקה הישן יותר של השכונה (ששמה הוא "נאות חצרים", ששימש בעבר כאתר חירום לעליות הגדולות שהגיעו לישראל בתחילת שנות ה-90; עוד לפני-כן נמצאה בשטח השכונה מעברת חצרים) מורכב מבתים המנוהלים על ידי חברת "עמידר" והוא אוכלס בעיקר בעולים מחבר המדינות. חלקה החדש יותר של השכונה (סוף שנות ה-90 ושנות ה-2000) מאוכלס על ידי אוכלוסייה מבוססת יותר. בשכונה בית ספר תיכון (ע"ש יצחק רגר) ושני בתי ספר יסודיים ("יחדיו" ו"נווה-שלום"), בית חב"ד[14], מתנ"ס חדש וכן מרכזים של הנוער העובד והלומד ובני עקיבא. הרחוב המרכזי בשכונה הוא רחוב יוהנה ז'בוטינסקי שבו נמצא קניון שנחנך בשנת 2010, וממוקמות עשרות חנויות לאורכו. הרחובות המרכזיים בשכונה הם יוהנה ז'בוטינסקי, נפתלי הרץ אימבר, וחטיבה 8.
בשטח השכונה היה מצוי גם אחד האתרים הארכאולוגיים החשובים בבאר שבע, ביר אבו מטר, על גבי חלק ממנו עובר רחוב נפתלי הרץ אימבר ועל חלקו קיים היום גן ציבורי (ממערב לכיכר עם הטנק).
נווה נוי ממוקמת מדרום לעיר העתיקה, מעברו הדרומי של נחל באר שבע. במזרח סמוכה השכונה לכביש 25 וממוקמת צפונית מזרחית לשכונת נחל בקע.
השכונה הוקמה בתחילת שנות ה-50, על פי גישת עיר גנים בתכנון העיר באר שבע, כשכונת גנים נוספת לאלו שקדמו לה (שכונות א' עד ה').[15] המיוחד בשכונה זו היה בנייה חד קומתית עם חלקות של חצי דונם (דו משפחתיים על דונם אחד) ששימשו כמשקי עזר. תחילה יושב המקום כמעברה על ידי עולים ממרוקו ומתוניס ונקראה בכינוי "מעברת משקי עזר" או "מעברת משק עזר" במשך הזמן וביוזמה מקומית עם תום תקופת המעברות נשאר השם "משק עזר" ואחר כך גם "נווה נוי" שזה שמה של השכונה היום.
בשכונה מתקיימת קהילה קראית גדולה, בי"ס יסודי ממלכתי "מענית", פנימיית "אשלים" לנוער חוסה, מרכז דואר שכונתי, קופת חולים, בית חב"ד, מתנ"ס ושלושה מרכזי קניות זעירים. בית ספר של האגודה למען ילדים עיוורים, קן (סניף) של תנועת הנוער העובד והלומד. עד שנת 2007 היה קיים בתוך שכונת נווה נוי בסיס חיל האוויר ובו השלוחה הבאר שבעית של הטכני בחיפה, בסוף שנת 2007 בית הספר הטכני הועבר למתחם חדש בגבול היציאה המערבית של העיר. במקום נערכו גם חפירות ארכאולוגיות ונמצא יישוב בשם "באר צפד", מן התקופה הכלקוליתית – האלף ה-5 לפנה"ס בתחום השכונה.[16]
בכניסה לשכונה מכיוון העיר העתיקה, מעבר לנחל באר שבע, נמצא פארק פעמון החירות, שהוא חלק מפארק נחל באר שבע. בשכונה פועלות מסעדות ומקומות בילוי. בנוסף, בקרבת קריית יהודית - אתר גדול ובו בתי מלאכה, מוסכים, אולמי אירועים, בי"ס יסודי ממלכתי "מענית" ומרכז מסחרי גדול.
שכונת נחל בקע נמצאת דרומית לנווה נוי ונקראת על שם הנחל הסמוך נחל בקע. השכונה הוקמה בתחילת שנות התשעים כאתר מגורים זמני, הגדול בישראל (2308 יחידות דיור).
אתר המגורים יושב בתחילתו על ידי עולים מברית המועצות שעלו כחלק מהעלייה מחבר המדינות בשנות התשעים וכן על ידי עולים מאתיופיה, לאחר מכן הוכר האתר כשכונה ונבנו בסמוך לו יחידות דיור קבועות צמודות קרקע (בעוד המבנים הזמניים של אתר הקרוונים פונו). באמצע שנות התשעים עברו לשכונה עולים מבוססים מחבר המדינות (בעיקר מאזור הקווקז) ושיפרו את מצבה. בעקבות העלייה ברמה הסוציו-אקונומית בשכונה והרחוב הדובר רוסית שבה עברו אליה הן עולים והן משפחות ותיקות והיום היא מגוונת מבחינה דמוגרפית, אם כי עדיין בולט חלקם של היהודים הקווקזים. בשכונה קיימים בית חב"ד, "מועדון נוער" של תנועת הנוער "המכבי הצעיר", מתנ"ס, מרכז ליהדות הקווקז.
רחוב בשכונת נחל עשן. מימין קוטג'ים דו משפחתיים, במרכז בתים משותפים ומשמאל קוטג'ים טוריים.
השכונה ממוקמת בקצה המערבי של העיר, וגובלת במזרחה ובדרומה בשכונה י"א. השכונה הוקמה בשנות ה-90, כחלק מפרויקטי קליטה של עולים חדשים. בתי השכונה ברובם הם בתים פרטיים. בשכונה בית ספר תיכון (מקיף טוביהו), כמה בתי ספר יסודיים, הלונדע - מוזיאון הילדים של באר שבע ע״ש ג׳ק, ג׳וזף ומורטון מנדל ופארק הילדים החדש של באר שבע המשתרע על פני כ-60 דונם.
שביל ברמות א'. מימין קוטג' דו-משפחתי, דו-קומתי טרומי ומשמאל קוטג' דו-קומתי, דו-משפחתי מטיפוס אחרקוטג'ים דו משפחתיים ברמות ד'תצלום אווירי של רמות הישנה וחצי מרמות ג'. ראו מקרא בוויקישיתוף.
שכונת רמות היא אוסף של ארבע שכונות (רמות הישנה, רמות הרכס, פסגת רמות ורמות האנדרטה) המהווה את רצף הבניה הצפוני ביותר בבאר שבע. השכונה היא מהגדולות והיוקרתיות שבעיר. בניגוד לשאר באר שבע, המצויות בתוך בקעת באר שבע, שכונה זו ממוקמת על כמה מהגבעות הסמוכות ומכאן שמה.[17]
מלכתחילה השכונה נבנתה כדי למנוע את עזיבתה של האוכלוסייה העשירה אל הפרוורים. לכן נבנו בה בתים צמודי קרקע רבים, אותם יכלו לרכוש בעיקר אלה המשתייכים למעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה. בשכונה גם בנייני דירות שנבנו מאוחר יותר, הכוללים דירות בנות ארבעה חדרים ומעלה.[18]
בשכונה פועל החל משנת 2009 שבט הצופים "יואב". תחילה פעל בחצר של מקיף ז', אך החל משנת 2014 פועל השבט במבנה שהוקצה לו על ידי העירייה ברחוב גד טדסקי (רמות הרכס).
מתחם של בניינים צמודי קרקע שנבנו בשנות ה-2000 ושווקו כמיועדים לאוכלוסייה ציונית-דתית. השכונה נמצאת בקצה המערבי של שכונת נווה זאב, ולרוב רואים בה חלק מנווה זאב, ולא שכונה עצמאית. כיום גרים במתחם זה אשר נקרא בפי כל 'השכונה הדתית' או 'פלח 6' כ-170 משפחות. מתחם זה כולל בית כנסת של תושבי השכונה אשר נקרא 'זכור לאברהם' ונבנה בעזרתו האדיבה של תורם מחוץ לארץ. בית הכנסת פעיל בכל ימות השבוע לרבות שבתות ומועדים.
בשכונה הקיימת שווקו מגרשים לבניה עצמית באמצעות מינהל מקרקעי ישראל ובנוסף נבנו פרויקטים על ידי חברות הבניה השונות כמו י.ח דמרי, יהלומית פרץ, אחים אוזן, אחים אום ליקויי בניה בע"מ ועוד. כמו כן העמותה הצבאית בנתה בשכונה 61 יחידות צמודות קרקע במסגרת פרויקט עמותת ענבלים.[19]
כיום בשכונה ישנם גני ילדים, מגרש ספורט, מרכז קניות ושני בתי ספר, אחד מתוך השניים הוא בית ספר מיוחד לילדים עם מוגבלויות.
שכונה של בניינים צמודי קרקע מדרום-מערב לשכונת נווה זאב וממערב לשכונת רמות שנבנתה ברובה בסביבות שנת 2010. בנייני מגורים גבוהים יותר נבנים בשטח השכונה (באזור הצמוד לשכונת נווה זאב) בשנים 2014–2015. השכונה קרויה על שם אילן רמון. לעיתים רואים בה חלק משכונת נווה זאב הסמוכה ולא שכונה עצמאית.
רובע החדשנות הראשון והיחיד בישראל, הושק בינואר 2019 בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון, המרכז הרפואי סורוקה ומשרדי הממשלה. הרובע פרוש על פני שטח של למעלה מ-2600 דונם. את המיזם מלווים ברוס כץ וג'ולי ווגנר ממכון ברוקינגס בוושינגטון.[20]
הרובע הוא מודל אורבני בסמיכות גאוגרפית למוסדות, חברות טכנולוגיות ומיזמי סטארט-אפ. המפגש ביניהם מייצר קישור בין אקדמיה, רפואה, חברות טכנולוגיות, רשות מקומית, משרדי הממשלה ותושבי העיר ומוביל לחדשנות, במרקם עירוני.[21]
רובע החדשנות יתמקד בשלושה תחומי מחקר: טכנולוגיית מדבר, בריאות דיגיטלית ואבטחת סייבר.[22]
שכונת קריית גנים היא שכונה שנבנית על חורבות האצטדיון וסרמיל על ידי החברות י.ח דמרי ואזורים השכונה תכלול 17 מגדלים בני 26–30 קומות הכוללים פנטהאוזים, בית ספר, גנים, אזורי מסחר, פארק מרכזי רחב ידיים, קאנטרי קלאב ועוד כמו כן תהליך הבנייה יכלול גם יישור קרקע.[23][24]
נכון ל-2022 השכונה המערבית ביותר בבאר שבע, משתרעת בין רח' מוטה גור ממזרח ונחל סוללים מדרום, ומאופיינת בבנייה צמודת קרקע. רחובות השכונה כולם נקראים על שמות נשים.[25]
השכונה נבנתה כחלק מהסכמי גג שנחתמו בין מדינת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל ועיריית באר שבע. שיווק דירות בשכונה החל בשנת 2015 והדירות הראשונות אוכלסו בשנת 2020. חלק מהדירות שווקו במסגרת תוכנית מחיר למשתכן.[26]
ערך מורחב – העיר העתיקה (באר שבע)
באר אברהם, אתר תיירותי, מהבארות הקדומות במרחב באר שבע, מיוחסת לאברהם אבינו
קניון קריית הממשלה במרכז התמונה ומשמאל, בית המשפט המחוזי
קונסרבטוריון עירוני_in_beer_sheva.jpg)
