נושאת על

נושאת על (באנגלית: Supercarrier) הוא כינוי לא רשמי לנושאות המטוסים הגדולות ביותר, בדרך כלל אוניות שההדחק שלהן הוא למעלה מ-64,000 טון (יותר מ-70,000 "טון קצר"). נושאות על הן אוניות המלחמה הגדולות ביותר שנבנו אי פעם, והן גדולות אף מאוניות המערכה הגדולות ביותר שנבנו על ידי מדינה כלשהי.

השוואה בין נושאות על ("נימיץ" ו"קווין אליזבת") לנושאות מטוסים בינונית ("שארל דה גול") ונושאת מטוסים קלה ("אינווינסיבל")

נושאת העל "אנטרפרייז", נושאת המטוסים הגרעינית הראשונה ולצידה נושאת המטוסים הבינונית "שארל דה גול"

נושאת העל "ג'ון ק. סטניס" ולצידה הנושאת הקלה אה"מ "אילסטריוס"

צי ארצות הברית מפעיל עשר נושאות על, נכון ל-2017. הצי המלכותי הבריטי צפוי לקלוט שתי נושאות על מסדרת קווין אליזבת ב-2018. נושאות מטוסים המופעלות על ידי ציים אחרים בעולם הן בדרך כלל קטנות יותר ולהן הדחק של כ-30,000 טון. ציים בודדים מפעילים נושאות מטוסים גדולות יותר שההדחק שלהן עומד על כ-40,000 טון, כדוגמת נושאת המטוסים שארל דה גול של הצי הצרפתי. ב-2015 רוסיה החלה לפתח סדרת נושאות על משלה הזכו לכינוי "שטורם".

היסטוריה

האונייה הראשונה שזכתה לתואר "נושאת על" הייתה נושאת המטוסים אה"מ ארק רויאל, שכונתה כך על ידי העיתון הניו יורק טיימס ב-1938. אונייה זו הייתה באורך 209 מטרים ובעלת הדחק של 22,000 טון, ונשאה 72 מטוסים. ב-1943 זכו נושאות המטוסים מסדרת מידוויי לתואר זה; הן היו בעלות הדחק של 45,000 טון, והיוו קפיצת מדרגה לעומת סדרת נושאות המטוסים שקדמה לה, סדרת אסקס, שהיו בעלות הדחק של 27,000 טון. נושאת המטוסים שינאנו של הצי הקיסרי היפני, שהושקה ב-1944, הייתה נושאת המטוסים הראשונה שהייתה בעלת הדחק של 65,000 טון.

נושאת המטוסים שקבעה את המדד לנושאת על הייתה נושאת המטוסים פורסטל (CV-59), שהייתה בעלת הדחק סטנדרטי של 60,000 טון והדחק מלא של 78,000 טון. אונייה זו, שנכנסה לשירות בצי ארצות הברית ב-1 באוקטובר 1955, נחשבת לנושאת העל הראשונה. נושאת המטוסים יונייטד סטייטס (CVA-58) שבבנייתה הוחל ב-18 באפריל 1949, הייתה אמורה להיות בעלת הדחק של יותר מ-68,000 טון, וככזו הייתה אמורה להיות נושאת העל הראשונה. האונייה לא זכתה בתואר זה לאחר שבנייתה בוטלה, ארבעה ימים לאחר שהחלה, בשל מאבקי כוח בין הזרועות השונות של הכוחות המזוינים של ארצות הברית. ביטולה הוביל להחרפת המאבקים, במה שכונה "מרד האדמירלים".

נושאת המטוסים אוליאנובסק של הצי הסובייטי הייתה אמורה להיות בעלת הדחק של קרוב ל-70,000 טון, כגודלן של נושאות העל של צי ארצות הברית בשנות ה-70 של המאה ה-20. עם התפרקות ברית המועצות בוטלה בנייתה של האונייה.

הצי המלכותי הבריטי נמצא באביב 2017 בשלבי קליטתה של נושאת העל הראשונה שלו, אה"מ קווין אליזבת. האונייה הושקה ביולי 2014, ואמורה לעבור את אימוני ההיבנות שלה בקיץ 2017. אונייה נוספת בסדרה, אה"מ פרינס אוף ויילס, נמצאת בשלבי בנייה מתקדמים ואמורה להיות מושקת במהלך 2017. שתי האוניות הללו הן בעלות הדחק של כ-70,000 טון, והן גדולות בהרבה מסדרת נושאות המטוסים הקודמת שהופעלה על ידי הצי הבריטי, סדרת אינווינסיבל.

צי ארצות הברית מתכנן להחליף את נושאות העל שלו מסדרת נימיץ בסדרה חדשה של נושאות מטוסים, סדרת ג'רלד פורד, שתהיינה בעלות הדחק של 100,000 טון, בדומה לאוניות בסדרת "נימיץ".

חלופות

נושאות העל הן, כאמור, אוניות ענק, וככאלה הן פגיעות מאוד לתקיפות של צוללות, מטוסים וטילים. כל נושאת מטוסים, ובמיוחד נושאת על, מהווה אוניית ראשה (Capital Ship) בכוח משימה הנבנה סביבה, הכולל אוניות ייעודיות ללוחמה נגד צוללות, הגנה מפני אוניות שטח והגנה מפני מטוסים וטילים. זאת, בנוסף לכוח האווירי של נושאת המטוסים עצמה המסוגל לפעול כנגד רוב האיומים הללו. עם זאת, מבקריהן של נושאות על טוענים כי הן עדיין פגיעות מאוד, במיוחד בעידן של לוחמה אסימטרית. המבקרים טוענים כי עדיף להפעיל נושאות מטוסים קטנות יותר, המפעילות כלי טיס בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית או קצרה. לעומתם טוענים מצדדי נושאות העל כי מבחינת יחסי עלות-תועלת נושאות העל יעילות יותר מנושאות מטוסים קטנות יותר.

רשימת נושאות על

תצורות נושאות המטוסים:

• CATOBAR - המראה בעזרת מעוט אך נחיתה בעזרת כבל עצירה (Catapult Assisted Take-Off But Arrested Recovery)
• CATOBAR EMALS - המראה בעזרת מעוט אך נחיתה בעזרת כבל עצירה, מערכת הזנקת מטוסים אלקטרומגנטית (Electromagnetic Aircraft Launch System)
• STOVL - המראה קצרה ונחיתה אנכית (Short Take-off and Vertical Landing)

נושאות על שיצאו משירות

ארצות הברית ארצות הברית

• נושאות המטוסים מסדרת פורסטל:

שם האונייה	אורך (סיפון טיסה)	הדחק (מעמס מלא)	שיטת הנעה	תצורה	כניסה לשירות	יציאה משירות
פורסטל (CV-59)‏	324 מטרים	81,101 טון	קונבנציונלית	CATOBAR‏	1 באוקטובר 1955	11 בספטמבר 1993
סרטוגה (CV-60)‏	324 מטרים	81,101 טון	קונבנציונלית	CATOBAR‏	14 באפריל 1956	20 באוגוסט 1994
ריינג'ר (CV-61)‏	325 מטרים[1]‏	82,402 טון	קונבנציונלית	CATOBAR‏	10 באוגוסט 1957	10 ביולי 1993
אינדפנדנס (CV-62)‏	326 מטרים	81,937 טון	קונבנציונלית	CATOBAR‏	10 בינואר 1959	8 במרץ 2004

ארצות הברית ארצות הברית

• נושאות המטוסים מסדרת קיטיהוק:

שם האונייה	אורך (סיפון טיסה)	הדחק (מעמס מלא)	שיטת הנעה	תצורה	כניסה לשירות	יציאה משירות
קיטיהוק (CV-63)‏	326 מטרים	83,301 טון	קונבנציונלית	CATOBAR‏	29 באפריל 1961	12 במאי 2009
קונסטליישן (CV-64)‏	332 מטרים	74,877 טון	קונבנציונלית	CATOBAR‏	27 באוקטובר 1961	6 באוגוסט 2003
אמריקה (CV-66)‏	319 מטרים	84,914 טון	קונבנציונלית	CATOBAR‏	23 בינואר 1965	9 באוגוסט 1996
ג'ון פ. קנדי (CV-67)‏	321 מטרים	82,655 טון	קונבנציונלית	CATOBAR‏	7 בספטמבר 1968	23 במרץ 2007

ארצות הברית ארצות הברית

• אנטרפרייז^[2]

שם האונייה	אורך (סיפון טיסה)	הדחק (מעמס מלא)	שיטת הנעה	תצורה	כניסה לשירות	יציאה משירות
אנטרפרייז‏ (CVN-65)‏	342 מטרים	94,781 טון	גרעינית	CATOBAR‏	25 בנובמבר 1961	3 בפברואר 2017

נושאות על בשירות פעיל

ארצות הברית ארצות הברית

• נושאות המטוסים מסדרת נימיץ:

שם האונייה	אורך (סיפון טיסה)	הדחק (מעמס מלא)	שיטת הנעה	תצורה	כניסה לשירות
נימיץ (CVN-68)‏	333 מטרים	100,020 טון	גרעינית	CATOBAR‏	3 במאי 1975
דוויט ד. אייזנהאור (CVN-69)‏	333 מטרים	101,600 טון	גרעינית	CATOBAR‏	18 באוקטובר 1977
קרל וינסון (CVN-70)‏	333 מטרים	101,300 טון	גרעינית	CATOBAR‏	13 במרץ 1982
תיאודור רוזוולט (CVN-71)‏	333 מטרים	104,600 טון	גרעינית	CATOBAR‏	25 באוקטובר 1986
אברהם לינקולן (CVN-72)‏	333 מטרים	104,112 טון	גרעינית	CATOBAR‏	11 בנובמבר 1989
ג'ורג' וושינגטון (CVN-73)‏	333 מטרים	104,200 טון	גרעינית	CATOBAR‏	4 ביולי 1992
ג'ון ק. סטניס (CVN-74)‏	333 מטרים	103,300 טון	גרעינית	CATOBAR‏	9 בדצמבר 1995
הארי ס. טרומן (CVN-75)‏	333 מטרים	103,900 טון	גרעינית	CATOBAR‏	25 ביולי 1998
רונלד רייגן (CVN-76)‏	333 מטרים	101,400 טון	גרעינית	CATOBAR‏	12 ביולי 2003
ג'ורג' ה. וו. בוש (CVN-77)‏	333 מטרים	102,000 טון	גרעינית	CATOBAR‏	10 בינואר 2009

• נושאות המטוסים מסדרת ג'רלד פורד:

שם האונייה	אורך (סיפון טיסה)	הדחק (מעמס מלא)	שיטת הנעה	תצורה	כניסה לשירות
ג'רלד ר. פורד (CVN-78)‏	337 מטר	102,000 טון	גרעינית	CATOBAR EMALS ‏	22 ביולי 2017

נושאות על בפיתוח, בשלבי בנייה או כניסה לשירות

מדינה	סדרה	שם	אורך (סיפון טיסה)	הדחק (מעמס מלא)	תצורה	הנעה	כניסה לשירות (משוער)	מצב
ארצות הברית ארצות הברית	ג'רלד ר. פורד	ג'ון פ. קנדי (CVN-79)‏	337 מטר	102,000 טון	CATOBAR EMALS	גרעינית	2020	בבנייה
בריטניה בריטניה	קווין אליזבת	קווין אליזבת (R08)‏	280 מטר	70,600 טון	STVOL	קונבנציונלית	2017	התאמות והשלמות אחרונות
בריטניה בריטניה	קווין אליזבת	פרינס אוף ויילס (R09)‏	280 מטר	70,600 מטר	STVOL	קונבנציונלית	2020	בבנייה
הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין	סוג 002	CV-18‏	320 מטר	85,000 טון	CATOBAR, קיטור	קונבנציונלית	2021	בבנייה
רוסיה רוסיה	שטורם	שטורם	300 מטר	90,000 טון	CATOBAR, קיטור	קונבנציונלית	2030	בפיתוח

נושאות על שבנייתן בוטלה

מדינה	שם סדרה/אונייה	אורך מתוכנן (סיפון טיסה)	הדחק מתוכנן	הנעה מתוכננת	מס' אוניות מתוכננות	שנת הזמנה	שנת ביטול
ארצות הברית ארצות הברית	יונייטד סטייטס	332 מטר	82,000 טון	קונבנציונלית	5	1948	1949
בריטניה בריטניה	CVA-01‏	282 מטר	63,000 טון	קונבנציונלית	2	תחילת שנות ה-60 של המאה ה-20	1963
ברית המועצות ברית המועצות	פרויקט 1153		72,000 טון	גרעינית	1	סוף שנות ה-70 של המאה ה-20	1978
ברית המועצות ברית המועצות	אוליאנובסק	321 מטר	75,000 טון	גרעינית	1	1986	1991
צרפת צרפת	פורט אוויו 2	283 מטר	75,000 טון	קונוונציונלית	1	העשור הראשון של המאה ה-21	2013
בריטניה	חבקוק	600 מטר	2,000,000 טון	קונוונציונלית	1		1943

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נושאות מטוסים בוויקישיתוף

• World Aircraft Carrier Lists, רשימה של כל נושאות המטוסים בעבר ובהווה