Loading AI tools
רב אוקראיני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי נחמן גולדשטיין (ידוע בשם "ר' נחמן מטשערין", "בעל הפרפראות", "הרב מטשעהרין" או ביידיש "דער טשערינער רב"; ה'תקפ"ה 1825 – אור לי"ג באדר ב ה'תרנ"ד, 20 במרץ 1894), היה רבה של העיר צ'יהירין שבאוקראינה, מתלמידיו הקרובים של רבי נתן שטרנהרץ מברסלב. נמנה עם מנהיגי חסידות ברסלב בדור השלישי ונחשב לדמות מרכזית בהעברת המסורת הברסלבית לדורות הבאים.
לידה |
1825 ה'תקפ"ה |
---|---|
פטירה |
1894 (בגיל 69 בערך) ה'תרנ"ד צ'יהירין |
מקום קבורה | צ'יהירין |
מקום פעילות | טשערין |
תקופת הפעילות | ?–1894 |
השתייכות | חסידות ברסלב |
תחומי עיסוק | תורת רבי נחמן מברסלב |
רבותיו | רבי נתן מברסלב |
תלמידיו | רבי אברהם שטרנהרץ |
חיבוריו | פרפראות לחכמה, ועוד |
גולדשטיין נולד בעיירה ברסלב בשנת תקפ"ה (1825) לבנו של רב העיירה, ר' צבי אריה (1799–1868) ואשתו חיה לאה, לאחר עשור של ציפייה לילדים.[1]
בקרב חסידי ברסלב קיימת מסורת כי בילדותו, בסביבות גיל 11–13 מדי פעם נשלח על ידי אביו מהעיירה ברסלב לנמירוב (מרחב אווירי של כ-16 ק"מ) יחד עם אחיו הקטן חיים, כדי ללמוד אצל רבי נתן מברסלב ששהה שם באותה עת, בבית אחיו ר' יודל.[2] מאוחר יותר כשחזר רבי נתן לגור בברסלב, פעם הגיע גולדשטיין שהיה עדיין צעיר עם אביו וסבו לדרשת שבת חנוכה של רבי נתן. באותו אירוע, עודד אותו רבי נתן וסיפר כי שנים לפני כן רבי נחמן מברסלב אמר שהשתמש בזכות אבות כדי למנות את סבו ר' אהרן לרב העיירה, וייתכן כי דבריו כוונו בכלל לנכדו של הרב אהרון, נחמן.[3]
עד גיל 20, שמע גולדשטיין שיחות וסיפורים רבים בעל פה מרבי נתן, ובשלב מסוים גם קיבל את עזבונו עם כתביו. בשל כך היה לדמות מפתח בכל מה שקשור למסורות מר' נחמן מברסלב ותלמידו רבי נתן. בספרו "פרפראות לחכמה", הפירוש הראשון על ליקוטי מוהר"ן, מביא גולדשטיין הקשרים לדרשות רבות של רבי נחמן מברסלב בספר, כפי שקיבל מר' נתן בעל פה או בכתב, מתוך הכתבים שהופקדו בידיו. עם זאת, נראה שתחושת החמצה ליוותה אותו לאחר פטירת רבי נתן בשנת ה'תר"ה (1845), על שלא שימש אותו.[4] באותה שנה גם סבו ר' אהרון נפטר.
לאחר נישואיו הראשונים עבר לגור בעיירה שרביץ (Shchurivtsi, יידיש: שערוויץ) הסמוכה לברסלב, בבית חמיו ר' יצחק משרביץ.
לפני גיל 29, בין השנים ה'תר"ח-תרי"ג (1848-1853),[5] לאחר התלבטות, שכנע אותו ר' נפתלי ויינברג מנמירוב (מתלמידי רבי נחמן מברסלב) לקבל הצעה למשרת הרבנות ואב בית הדין בצ׳יהירין.[6] בכך החליף גולדשטיין בתפקיד את ר' שמואל אייזיק מצ'הירין, שהיה מתלמידי רבי נחמן מברסלב ונפטר באותה עת. במשרה זו החזיק למעלה מ-40 שנה, עד סוף ימיו.
בקיץ שנת ה'תרכ"ט (1869) לאחר מות אביו, נסע לארץ ישראל עם אחד מעשירי העיירה, ר' אבא מצ'הירין.[7] באותה שנה לאחר חזרתו, חיבר את הספר 'זמרת הארץ'. שם קישר עשרות דרשות שבספר ליקוטי מוהר"ן לערך קדושת ארץ ישראל.[8]
נפטר לאחר 3 שנות מחלה קשה[9] בי"ג אדר בשנת תרנ"ד בעיר צ'הירין ושם נקבר. ממשיך דרכו היה נכדו-תלמידו, ר' אברהם שטרנהרץ.
גולדשטיין נולד למשפחה שורשית של חסידי ברסלב, ולשושלת רבנים בת שלושה דורות לפחות. שני הוריו גדלו אצל תלמידי רבי נחמן מברסלב בעיירה ברסלב עצמה.
אביו ר' צבי אריה כיהן כדיין בעיירה והיה בנו של ר' אהרן (1775–1845), שקיבל את משרת אב בית הדין לפניו בשל קשריו עם רבי נחמן מברסלב.[10] ר' אהרון זה נחשב לאחד מבכירי תלמידי רבי נחמן מברסלב. הוא שימש כאחד משני העדים להבטחתו לגבי התיקון הכללי, ורבי נחמן התארח לעיתים בביתו.[11] אבי סבו היה ר' משה, שהיה אב בית הדין בקארסין.[12]
אמו חיה לאה הייתה בתו של הסוחר ר' חיים שרה'ס שגם הוא נמנה עם תלמידי רבי נחמן מברסלב, והתגורר בעיירה ברסלב.[13] במסורת הברסלבית נשמרו מספר התבטאויות הערכה עליו מפי רבו.[14]
אשתו בנישואיו הראשונים הייתה טשארנא, בת ר' יצחק משערוויץ, בנו של ר' אברהם מויניצה. אשתו בנישואין שניים הייתה פיגא ברגר מקרמנצ'וג.[15]
ידועים חמישה ילדים שנולדו לו: ר' חיים שכיהן אחריו ברבנות צ'יהירין (ונשא את בת ר' משה ברסלבער); ר' ישראל מצ'רקסי (טשעהרקאס ביידיש); בתו דבורה שנישאה לנכדו של רבי נתן מברסלב, נפתלי הירץ בן שכנא; בן שנפטר בגיל שנה[16] ובת נוספת ששמה לא ידוע.
אחיו היה הרב חיים גולדשטיין מברסלב, שכיהן כרב העיירה לאחר מות אביהם בשנת 1868.
היה הדמות התורנית הבכירה ביותר בחסידות ברסלב בדור שאחרי רבי נתן. הוא עמל על שיפור תדמיתה של חסידות ברסלב בעיני הציבור היהודי והחסידי הכללי, והשתמש לשם כך גם בסמכויותיו ויכולותיו כרב[17] וגם כעורך ומחבר ספרים.
הרחיב את קאנון הספרים הברסלבי בעריכה והדפסה תקדימית של ספרים כגון חיי מוהר"ן, ימי מוהרנ"ת ועלים לתרופה שהתבססו על כתבי רבי נתן שהגיעו לידו. בעריכתו צינזר קטעים רבים מתוך כתבי היד וגם הוסיף הקשרים והוספות רבות, לרוב תוך ציון "אמר המעתיק". כתב ספרי פירוש כגון "פרפראות לחכמה", על ליקוטי מוהר"ן, "רמזי המעשיות" על סיפורי מעשיות וכן "מראה מקומות" לספר המידות.
בספריו הדרשניים חתר להפיכת הספר 'ליקוטי מוהר"ן' לקאנוני וחובק כל, שניתן למצוא בכל דרשה שמופיעה בו משמעויות אין סופיות.[18] על ספרים אלו נמנו "יקרא דשבתא", "זמרת הארץ", "נחת השולחן" ו-"ירח האיתנים".
גולדשטיין היה סופר פורה ביותר וחיבר עשרות ספרים. במקביל גם פרסם והוציא לאור את כתביו של רבו ר' נתן מברסלב.
חלק ניכר מכתביו לא הספיק גולדשטיין להדפיס בחייו, והם נותרו בכתב יד. חלקם הודפסו לאחר פטירתו בידי תלמידיו, וחלקם אבדו במלחמת השחרור, בעת בריחת נכדו ר' אברהם שטרנהרץ מביתו שבעיר העתיקה בירושלים. ספר אחד שניצל בחלקו והודפס על ידי ר' אברהם שטרנהרץ, הוא הספר "ירח האיתנים".
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.