עדנאן (אפונים)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עדנאן (בערבית: عدنان) היא דמות מיתולוגית ערבית (בהמשך מוסלמית) שהוא אב קדמון-אֶפּוֹנִים לכל ערביי צפון, מרכז ומערב חצי האי ערב[1][2][3][4]. בכך הם נבדלים משאר ערביי דרום חצי האי צאצאי קחטאן (כנראה שמו של יקטן במסורת הערבית). המסורת המוסלמית מציגה את ישמעאל כאביו הקדמון[5] ומוחמד כצאצאו בדור ה-21[6].
פרט לכך שעדנאן הוא צאצא של ישמעאל אין אחדות דעים אודות אבותיו הקדמונים ומספר הדורות ביניהם, אך השתמרו מסורות יוחסין שמראות שמוחמד הוא מצאצאיו[7][8]. רוב ההיסטוריונים המוסלמים טענו שהוא צאצא של קדר, בנו של ישמעאל[4][9][10][11] ורובם גם מתנגדים לבחינה מחדש של אילן היוחסין. אבן אסחאק הניח כי אביו הקדמון דווקא היה נביות בנו האחר[12]. במסורת האסלאמית נטען שבקרב בני עדנאן נשתמרה אמונה במונותאיזם עד מספר דורות לפני מוחמד, כשעמרו בן לחי, אחד מנכבדי העיר מכה הביא את פולחן האל בעל מאזור א-שאם.
לפי מסורות ערביות ואסלאמיות, עדנאן נולד לאדד, אחד מאצילי שבט קֵדָר שישבו באזור המדבר הסורי. לאחר שאדמתם נכבשה על ידי צבאות נבוכדנצר השני ונחרבה ממלכתם, עדנאן ואביו נדדו דרומה והתיישבו בחג'אז, בעיר מכה, בעוד שאר אחיהם נפוצו והוגלו למסופוטמיה. לעדנאן נולדו שני בנים: מעד ועכ. מעד ירש את אביו והוליד בנים שלימים יקומו מהם מרבית שבטי צפון ערב ועכ התיישב בתימן בעקבות נישואיו עם בת לשבט כהלאן בן שבא שגרו באזור ועבר לדבר בשפתם.