בעל (אל)
אל הסער ואל כנעני מרכזי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בעל (באמורית (משוחזר): baʿlu,[1] באלפבית אוגריתי: 𐎁𐎓𐎍, באלפבית כנעני: 𐤁𐤏𐤋) או בעל הַדֻּ הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה, במיתולוגיה הכנענית (והאמורית, הפיניקית והישראלית הקדומה). בעל מתואר כלוחם רב עוצמה הנאבק בכוחות הרעים שמנסים לכלות את העולם ולהשמידו. הוא בנו של אל ואחיהם של ים וענת, ובעלה של עשתרת. משמעות שמו אדון, והוא מתואר כאדון העולם.
מצבת אבן (Baal au foudre) מאוגרית המתארת את בעל חובש כובע גבוה, מקורנן, עם שיער וזקן ארוכים, חגור חרב, מניף בימינו אלה ובשמאלו אוחז חנית ברק | |
תפקיד | אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה |
---|---|
כינוי | זבול בעל ארץ, אלאין, רכב ערפת, אלאי קרדם |
תרבות | אמורים, כנענים, ישראלים, יהודאים, פיניקים (ובהשאלה גם למצרים ועמים אנטוליים קדומים) |
אלים מקבילים | זאוס, יופיטר, סת, תרחונזס |
אב | אל |
אם | אשרה |
אחים | ענת, ים, מות, שחר ושלם, ועוד |
בן או בת זוג | עשתרת |
בעל מתואר כלוחם גיבור, עשוי ללא חת, שאוחז בידו האחת אלה ובשנייה חזיז ברק, דורך על העננים, לראשו קרניים כאות לפריון, מרעים בקולו ברעם, ושוכן בהר צפון, שגשמי זעף כבדים יורדים בו מדי שנה. פולחן האל התקיים בצור, במיוחד תחת השם מלקרת (מלך הקרת – הקרת היא העיר צור), הוא "בעל צור". פולחן האל בעל חמן היה נהוג באימפריית קרתחדשת (קרתגו), שם שימש כאחד האלים הראשיים; הדבר מתבטא גם באונומסטיקון הפוני, למשל בשמות אישים מוכרים כגון המצביא המפורסם חניבעל ובשם אחיו עזרובעל.