רב פפא
אמורא בבלי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370[1] או ד'קל"ו 376[2]) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4. למד תורה מפי אביי ורבא בישיבת פומבדיתא. כיהן כראש הישיבה בעיר נרש.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
מערת רב פפא | |
לידה | העשור הראשון של המאה ה־4 |
---|---|
פטירה | 375 |
תקופת הפעילות | חמישי לאמוראי בבל |
השתייכות | למד בפומבדיתא, לימד בנרש |
רבותיו | אביי ורבא, רב אידי בר אבין |
תלמידיו | רבינא ורב אשי, רב אידי בר אבין (השני) |
בני דורו | רב הונא בריה דרב יהושע, רב פפי, רב שישא בריה דרב אידי, רב זביד, יהודה בר מרימר |
צאצאים | אבא מרי בר פפא |
סגירה
לאחר פטירת רבא, הקים ישיבה בנרש הסמוכה לסורא. ישיבה זו התקיימה עד למותו[3]. לאחר מכן הועתקה על ידי רב אשי ל"מתא מחסיא", פרבר של העיר סורא. בשיעוריו של רב פפא בנרש השתתפו באופן קבוע מאתיים חכמים[4].