רבא
אמורא בבלי, דור רביעי, חברו של אביי, ראש ישיבת פומבדיתא במחוזא. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רָבָא[1] (280 בקירוב - 352[2]), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית. מפורסם במחלוקות הרבות שלו עם אביי, שבהן נפסקה ההלכה על פיו כמעט בכל מחלוקת. דיוניהם בגמרא ידועים בשם "הוויות אביי ורבא", ו"הם שיא בדרכי העיון של ההלכה והמשפט התלמודי".[3] אביו היה רב יוסף בר חמא, ורבו המובהק היה רב נחמן. לאחר פטירתו של אביי עברה ישיבת פומבדיתא, שהייתה המרכז לפעילות ההלכתית באותה העת, למחוזא, עירו של רבא, והוא כיהן בה 14 שנה כראש הישיבה.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
מערת אביי ורבא ליד צפת | |
לידה |
שנות ה־80 של המאה ה־3 מחוזא, האימפריה הפרתית |
---|---|
פטירה | 352 |
תקופת הפעילות | דור רביעי לאמוראי בבל |
השתייכות | ישיבת פומבדיתא, שעברה בתקופת כהונתו כראש הישיבה למחוזא |
רבותיו | רב נחמן, רב חסדא, רב יוסף (בר חייא) |
תלמידיו | רב פפא, רב הונא בריה דרב יהושע, רב נחמן בר יצחק, רבינא הראשון, אמימר, מר זוטרא, רב אשי (לפי הרמב"ם) ועוד |
בני דורו | אביי |
סגירה