ריצה למרחקים ארוכים
ריצה רצופה למרחקים העולים על 3 ק"מ / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ריצה למרחקים ארוכים, או ריצת סיבולת, היא ריצה רצופה למרחקים העולים על 3 ק"מ. מבחינה פיזיולוגית, היא ברובה אירובית באופיה ודורשת כושר גופני וכן כוח רצון. ריצה ספורטיבית למרחקים ארוכים נחשבת לחלק מענף האתלטיקה.
הריצה כוללת שני סוגים של נשימה: נשימה אירובית המתרחשת בעת ריצה בקצב שאינו גבוה במיוחד כאשר קיים חמצן, והגוף מסוגל לנצל אותו כדי לסייע ליצירת אנרגיה ופעילות שרירים, ונשימה אנאירובית המתרחשת כאשר הגוף נטול חמצן, מצב זה נפוץ כאשר רצים בקצב גבוה במיוחד. בסך הכל, שני סוגי הנשימה משמשים את רצי הסיבולת לעיתים קרובות למדי, אך שונים מאוד זה מזה.
מקרב היונקים, בני האדם מותאמים היטב לריצה למרחקים משמעותיים, ובמיוחד בקרב פרימטים. השערת ריצת הסיבולת (אנ') מציעה שסיבולת ריצה אצל האדם נוצרה מכיוון שחלישה על שטחים נרחבים שיפרה את הזדמנויות הציד ואיפשרה ציד בהתשה. היכולת לריצת סיבולת מצויה גם בפרסתנים נודדים ובמספר מצומצם של טורפים יבשתיים, כגון דובים, כלבים, זאבים וצבועים.
בחברה האנושית המודרנית, לריצה למרחקים ארוכים יש מספר מטרות: כפעילות גופנית, למטרות פנאי, כאמצעי תנועה בין מקומות, מסיבות כלכליות או מסיבות תרבותיות. ריצה למרחקים ארוכים יכולה לשמש גם כאמצעי לשיפור בריאות הלב וכלי הדם. ריצה משפרת את הכושר האירובי על ידי הגברת הפעילות של אנזימים והורמונים הממריצים את השרירים והלב לעבוד בצורה יעילה יותר. לעיתים קרובות, משמשת ריצת סיבולת מרכיב באימונים צבאיים. ריצה מקצועית נמצאת לרוב בתחום הספורט, כשבתקופות טרום-תעשייתיות רצים היו מעבירים מידע למקומות מרוחקים. ריצה למרחקים ארוכים כסוג של מסורת או טקס ידועה בין השאר בקרב אנשי הופי וטאראהומרה. ריצה למרחקים יכולה לשמש גם כתרגיל חיבור למשפחה, חברים, עמיתים, ואף נקשרה לבניית אומה (אנ'). האלמנט החברתי של ריצה למרחקים נקשר לשיפור הביצועים.
בספורט האתלטיקה, מרוצים למרחקים ארוכים מוגדרים כמרוצים באורך 3 ק"מ ומעלה. שלושת הסוגים הנפוצים ביותר הם ריצת מסלול, ריצת כביש וריצת שדה, כולם מוגדרים על ידי השטח שלהם - מסלולים לכל מזג אוויר, כבישים ושטח טבעי, בהתאמה. ריצות מסלול למרחקים ארוכים נעות בין 3000 מטר ל-10,000 מטר, מרוצי שדה בדרך כלל באורך של 5 עד 12 ק"מ, מרוצי כביש יכולים להיות ארוכים משמעותית ולהגיע ל-100 ק"מ ומעלה. בריצות שדה תחרותיות במכללות בארצות הברית, רצים גברים למרחק של 8,000 (5 מייל) או 10,000 מטר, ונשים רצות ל-6,000 מטר. המשחקים האולימפיים כוללים ארבעה מרוצים למרחקים ארוכים: ריצת 3000 מטר מכשולים (שכולל גם קפיצה מעל מחסומים ומים), ריצת 5000 מטר, ריצת 10,000 מטר ומרתון (42.195 ק"מ). מאז סוף שנות ה-80 ניצחו הקנייתים, המרוקאים והאתיופיים בתחרויות בינלאומיות גדולות למרחקים ארוכים. הגובה הרב של מדינות אלו הוכח כמסייע לרצים אלו להגיע להצלחה רבה יותר. גובה רב, בשילוב עם אימוני סיבולת, יכולים להוביל לעלייה בכדוריות הדם האדומות, מה שמאפשר אספקת חמצן מוגברת דרך העורקים. רוב הרצים המצליחים במזרח אפריקה מגיעים משלושה מחוזות הרריים לאורך הבקע הסורי-אפריקני[1].