רצח העם הבנגלי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רצח העם הבנגלי היה רצח עם שבוצע נגד בנגלים, ובעיקר בנגלים הינדים, במזרח פקיסטן (כיום בנגלדש), במהלך מלחמת העצמאות של בנגלדש ב-1971. הרצח בוצע בידי הכוחות המזוינים של פקיסטן וכוחות הראזארקאר (אנ'), שנשלחו למזרח פקיסטן על ידי ממשלת מערב פקיסטן, במטרה להכניע את האוכלוסייה הבנגלית של מזרח פקיסטן ולדכא את שאיפות העצמאות שלה. על פי גרסתה הרשמית של הודו, שהייתה צד לסכסוך ופלשה לשטח פקיסטן המזרחית כדי להגן על אוכלוסייתה, מספר הקורבנות ברצח העם עומד על 3 מיליון נפש. עם זאת, פקידים הודים שהיו מעורבים בסכסוך, נקבו ב-1991 במספר של 300–500 אלף קורבנות.[1] קיימת גם טענה כי חלק גדול מהקורבנות נרצחו על ידי הכוחות והמיליציות שנלחמו לשחרור בנגלדש; אם בשל התנגדותם לפרישה מפקיסטן ואם בשל השתייכותם למיעוטים אתניים שונים.[2]