Loading AI tools
רב גרמני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שלמה זלמן בּרוֹיֶאר (בכתיב יידי: ברייער; בכתב לטיני: Breuer; י"ז בתמוז ה'תר"י, 27 ביוני 1850, שנטו (Pilisvörösvar) – ו' באב תרפ"ו, 17 ביולי 1926, פרנקפורט) היה רב גרמני ממוצא הונגרי, רבה של פאפא ושל קהל עדת ישורון בפרנקפורט.
רבי שלמה זלמן ברויאר בביתו בפרנקפורט | |
לידה |
27 ביוני 1850 י"ז בתמוז ה'תר"י שנטו, ממלכת הונגריה |
---|---|
פטירה |
17 ביולי 1926 (בגיל 76) ו' באב תרפ"ו פרנקפורט, גרמניה |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי הישן בפרנקפורט |
מדינה | הונגריה |
מקום פעילות | פרנקפורט |
תקופת הפעילות | ? – 17 ביולי 1926 |
תחומי עיסוק | רבה של עדת ישורון, ראש ישיבה |
בת זוג | ציפורה (לבית הירש) |
אב | מרדכי ברויאר |
אם | שרה ברויאר (לבית וינר) |
צאצאים | הרב יוסף ברויאר, יצחק ברויאר, שמשון ברויאר |
ממנהיגי היהדות האורתודוקסית במערב אירופה,[1] חתנו וממלא-מקומו של רש"ר הירש ואבי משפחת ברויאר. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, בהרכבה הראשון.
נולד בעיירה שנטו בממלכת הונגריה, לרב מרדכי ברויאר, חניך ישיבות הונגריה ולשרה, בתו של הרב שמעון וינר, ראשון תלמידי החת"ם סופר בהונגריה, ותלמידו של מהר"ם בנט. כשנהיה בר מצווה, עבר לגור אצל סבו בלוולויריני ולמד אצלו את שיטתם הלמדנית של רבותיו, עד הגיעו לגיל שבע עשרה. סבו העניק לו היתר הוראה, והוא עבר ללמוד בישיבת פרשבורג אצל רבי אברהם שמואל בנימין סופר ה"כתב סופר", אצלו למד עד פטירתו של האחרון בינואר 1872, ואחר כך אצל בנו ה"שבט סופר", רבי שמחה בונם סופר.
הוא נקשר לאחד מרבני הישיבה הרב נטע וולף, שהעניק לו חסות כאשר החלה להתפרסם בישיבה השמועה כי בהשפעת כתביו של רש"ר הירש החליט לעמוד בבחינות הבגרות ולרכוש השכלה אקדמאית. כאקט הרתעתי הוא סולק מן הישיבה ונסע לווינה, אך חזר לאחר ימים ספורים מן הבירה האוסטרו-הונגרית מחשש לירידה ברמתו הרוחנית. בישיבת פרשבורג נחשב לאחד התלמידים החריפים ביותר שלו.[2]
שנים ספורות לאחר פטירת רבו ה"כתב סופר", והוא בן 26, עבר למיינץ לשמש כמורה פרטי לבניו של הרב שמואל בונדי, במקביל השלים את לימודיו לתואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת היידלברג, והדיסרטציה שלו הייתה חיבור פילוסופי-היסטורי על קאנט. אף שרכש השכלה כללית לשם קבלת התואר שנועד לסייע לו לקבל משרות רבניות בהמשך דרכו, טען בנו יצחק ברויאר שלא ייחס חשיבות לעצם ההשכלה.[3] גם לפי משה לוונטהל, לא ראה ברויאר בהשכלה האקדמית דבר נצרך וחיוני כחלק מתפיסת "תורה עם דרך ארץ", אלא טקטיקה בלבד.[4]
בתקופת היותו במיינץ הכיר את ציפורה (סופי) הירש, בתו של רש"ר הירש והם נישאו. לאחר נישואיו, בשנת תרל"ו-1876, בהיותו בן 26, הוצע לו כס הרבנות בפאפא, משרה שעמדה פנויה במשך 18 שנה עקב המתיחות בתוך קהילה שהייתה שייכת לוועד הארצי האורתודוקסי אך הייתה בה סיעה גדולה של נאולוגים שפרשו לזמן קצר והסתפחו אליה מחדש.[5] בתקופת כהונתו בפאפא (עד תחילת שנת 1890) היה נתון לעינם הבוחנת של רבנים שמרנים שחשדו מטבע הדברים בטוהר כוונותיו של "רב מן המערב" בעל השכלה, אך אף על פי שאיפשר לימודי חול לבחורי ישיבתו, מחוץ למסגרת הישיבה, זכה לאמון הציבור.
בעקבות פטירת חמיו בשנת 1888, החליט ועד הקהילה למנוע מגיסו הרב ד"ר מנדל הירש לשמש כרב תחת אביו. בפועל הוצעה המשרה לרב הירש הבן, אך הוא נתבע לוותר על משרתו כמנהל בית הספר הריאלי של "קהל עדת ישורון", בטענה שאביו התפטר ממשרה זו כדי למלא היטב את תפקיד הרב. הירש הציע כי ימלא את תפקיד המטיף, ולצדו יכהן "משנה לרב", לתפקיד זה הציע את הדיין רבי גרשון פוזן. ועד הקהילה סירב, והזמין את הרב ברויאר להתמודד על התפקיד. מולו הוזמן להתמודד על התפקיד בתמיכת הברון וילהלם פון רוטשילד, הרב ד"ר אביעזרי זליג אוירבך מהלברשטט. ברויאר זכה ב-200 קולות מול 85 ליריבו וקיבל את המשרה.[6]
עם כניסתו לתפקידו כרבה של פרנקפורט החרדית, הקים בה ישיבה שלימודי הקודש בה נערכו בסגנון הישיבות ההונגריות, עם שיעור מרכזי מפי ראש הישיבה שנמשך לעיתים שעות, לצד לימודי חול ומתן אפשרות ללמוד במקביל באוניברסיטה. לפי יעקב כ"ץ, עצם הקמת הישיבה הייתה סטייה ממורשת הרש"ר, שדגל במודרניות בחינוך, אך למרות זאת היא נהגה לפי שיטת "תורה עם דרך ארץ." עם זאת, ההתנגדות ב"עדת ישורון" לישיבה, מוסד שנחשב ארכאי, הייתה כה מרובה עד שכמעט לא היה לה ביקוש ורוב תלמידיה הגיעו עם הרב מהונגריה.[7] אולם לדברי יצחק ברויאר, בנו של רש"ז ונכדו של רש"ר, הקצה כבר רש"ר הירש עם הקמת בית הספר שלושה חדרים שבהם תכנן להקים ישיבה. טענה זו הוצגה בידי חוקר מאוחר כהמצאה.[8] לצד הישיבה הוקם גם מוסד שנועד לתלמידים בגילאי בית הספר היסודי והתיכוני. הוא עמד בראשות הישיבה במשך 36 שנים והעמיד אלפי תלמידים, עד פטירתו בו' באב תרפ"ו, 17 ביולי 1926, בפרנקפורט.
גיסו היה שלום גולדשמידט, יו"ר "ארגון אגודות ישראל המקומיות באשכנז".[9]
עץ משפחת ברויאר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.