תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.^[1] על פי המסורת, רבי חייא, מתלמידיו של רבי יהודה הנשיא, ערך את התוספתא יחד עם רבי אושעיא. הנחה מקובלת היא שהתוספתא משקפת מסורות ארץ-ישראליות, והיא קרובה יותר לעולמו של התלמוד הירושלמי מאשר לזה של הבבלי.

התוספתא מסודרת לפי סדר המסכתות במשנה, ולכן היא כוללת שישה סדרים המחולקים לכ-60 מסכתות. סדר הדברים ברוב המסכתות דומה במשנה ובתוספתא, אם כי הן מביאות לעיתים מסורות הפוכות והלכות שונות. כמו כן, במקרים רבים התוספתא מאריכה בענייני מוסר ואגדה. התוספתא מרבה גם להביא "מעשים" הנוגעים להלכות הנידונות במשנה.

היחס בין המשנה והתוספתא

לאור נקודות היחס המובאות להלן, אין חולק שישנו קשר ברור בין קובץ המשנה ובין קובץ התוספתא.

יחס תוכני

התוספתא מתייחסת למשנה. יש שהיא משמיטה ממנה או חולקת עליה, ויש שהיא מוסיפה עליה.

ישנם כמה מיני תוספות שלה על המשנה:

1. תוספת של ביאורים, ראיות, טעמים, מקורות, או דוגמאות, מקרים ומשלים.
2. תוספת של פרטים, כגון הבאת דעות חולקות, וצירוף הלכות הקשורות בעניין והן דומות או שונות.
3. תוספת של רקע היסטורי להלכות השנויות במשנה.
4. הרחבות של דיאלוגים ומחלוקות בין התנאים, שהובאו במשנה בקצרה.
5. קשירת דברי המשנה עם הלכות קרובות, או דיון בנושאים הקשורים לאלה שנידונו במשנה.
6. הבאת נוסח שונה מזה שבמשנה - נוסח חולק או בעל הקשר שונה.
7. לעיתים מביאה התוספתא את ההלכה המקורית ששימשה מקור לעריכתו של רבי יהודה הנשיא את משנתנו.

יחס מבני

בשתיהן אותם שישה סדרים, ואותן שישים מסכתות (למעט מסכתות אבות, מידות, קינים ותמיד שאין עליהן תוספתא אלא רק משנה). שתיהן מחולקות לפרקים. ישנם כמה הבדלים ביניהן:

1. אין הקבלה בחלוקת הפרקים.
2. סדר ההלכות אינו תמיד תואם.
3. יש שהמקבילה למשנה, נמצאת בתוספתא במסכת אחרת.
4. יש שהתוספתא מביאה מקבילות למשנה, המובאות במשנה במסכת אחרת.
5. יש משניות בעלות תוספות כפולות (כלומר בשני מקומות) בתוספתא.
6. יש משניות ללא מקבילות בתוספתא.
7. יש תוספות העומדות בפני עצמן בלי המאמר שעליו הן מוסבות.

עריכת התוספתא במחקר

*	יעקב נחום אפשטיין	חנוך אלבק	אברהם גולדברג	עזרא ציון מלמד
מקורותיו של עורך התוספתא	עורך התוספתא שלנו השתמש בתוספתא ישנה של רבי נחמיה למשנת רבי עקיבא (סדר הפרקים שבה תאם את סדר הפרקים במשנה הראשונה - משנת רבי עקיבא, שהיה שונה מסדר הפרקים במשנת רבי יהודה הנשיא).	מקורותיו של עורך התוספתא היו מבתי מדרש שונים.	תוספתא קדומה שכללה רבדים קדומים שלא נכללו במשנת רבי יהודה הנשיא, חידושי רבי יהודה הנשיא ודורו על המשנה שלא נכנסו למשנת רבי יהודה הנשיא, חידושי ר' חייא ובני דורו, מעט מחידושי דורו של ר' אושעיא.	כאפשטיין. נוסף לכך: בהלכות מקובצי משניות אחרים (משנת בר קפרא ותלמידיו, משנת ר' חייא ור' אושעיא, וכמובן משנתנו), והלכות של תנאים מדורות אחרונים.
שיטת עריכת התוספתא	שינויים בתוספתא הישנה, מתוך מטרה לקושרה ולהתאימה למשנת רבי. עם זאת בכמה מקומות הוא השאיר את ההלכות כמו שהיו מתאימות למשנה הקדומה, וכך נשארו בה שרידים של הסדר הישן בצד הסדר החדש. בצד התוספתא הישנה הכניס העורך חומר ממקורות אחרים שאותם סידר כרצונו, בהתאמה גמורה למשנתנו.	הסדר בהלכות שבמקורות לא תאם תמיד את הסדר במשנת רבי. בעריכתו נקט את דרכו של רבי בעריכת המשנה, והקפיד שלא לשנות את הלשון והסדר במקורותיו.	ר' חייא תלמידו של רבי - עורכה הראשון של התוספתא, הוסיף לשכבה הקודמת שנערכה - למשנת רבי - את חידושי רבי ובני דורו. כמו כן הוא הכניס מתוספתא קדומה שכבות מאוחרות יחסית של לימוד התנאים, שרבי לא הכניס למשנתו בשל ריבוי הלכות מדורות קודמים. ר' אושעיא הוסיף לה את חידושי ר' חייא, ומעט מדורו שלו.	עורך התוספתא שלנו הניח כיסוד חיבורו את התוספתא של רבי נחמיה למשנת רבי עקיבא, ועליה הוסיף את ההלכות האחרות שהיו לפניו.
הסיבה לאי ההתאמות בינה ובין משנתנו	המקור השונה שהונח ביסוד העריכה, הוא הגורם העיקרי לאי ההתאמות בין משנתנו ובין התוספתא.	שיטת העריכה הדומה, הביאה לכך שהשימוש במקורות שונים גרם לאי ההתאמות.	שיטת העריכה הדומה, הביאה לכך שההתחשבות ברובד נוסף של חידושים, כמו גם בתוספתא הקדומה, גרם לאי ההתאמות. מגמת התוספתא היא פירוש, וכל סטייה מן הסדר במשנה היא לצורך פירוש המשנה.	המקור השונה שהונח ליסוד העריכה, והשימוש בשאר המקורות הנוספים, הם הגורמים לאי ההתאמות בין משנתנו ובין התוספתא.(פעמים סדר ההלכות בתוספתא הגיוני יותר, אך נימוקי עריכה וחלופי מקורות, גרמו לשינוי סדר ההלכות במשנתנו.)

מהדורות התוספתא

כתבי היד ומהדורות מוקדמות

שני כתבי יד ידועים של התוספתא קיימים כיום, האחד הוא כתב יד אֶרפוּרט (ערפורט) – כתב יד חלקי על התוספתא מן המאה ה-12 המכיל את ארבעת הסדרים הראשונים (ומקצת ממסכת זבחים^[2]). וכתב יד וינה^[3], כתב יד המכיל את רוב נוסח התוספתא^[4], אולם הוא מאוחר יותר מארפורט, וזמנו הוא מראשית המאה ה-14 לספירה. כתב יד נוסף מאוחר יותר, הוא כתב יד לונדון מן המאה ה-15, המכיל את סדר מועד ומסכת חולין בלבד.

בנוסף קיימים עשרות קטעים מן הגניזה הקהירית ומגניזות אחרות.^[5]

מהדורות מודפסות

מהדורת הדפוס הראשונה לתוספתא נערכה בוונציה בשנת ה'רפ"א (1521–1522), על פי כתב יד שאינו מצוי כיום. במהדורה זו הודפסה התוספתא של כל מסכת ומסכת בסוף הספר, לאחר דפי הרי"ף, וסדר זה הושאר עד לימינו בכל מהדורות הדפוס.

בדפוס וילנא, שהודפס החל משנת 1860, נוספה השוואה חלקית עם נוסח התוספתא לפי כתב יד וינה, ובנוסף הודפסו מספר פירושים והערות לתוספתא.

בשנת 1876 הוציא לאור לראשונה משה שמואל צוקרמנדל מהדורה מדעית של התוספתא, בהתבסס על כתב יד אֶרפוּרט, מן המאה ה-12, אך מאחר שכתב יד זה מכיל רק את ארבעת הסדרים הראשונים (ומקצת ממסכת זבחים^[6]), הסתמך המהדיר בשני הסדרים הנותרים על כתב יד וינה.^[7] "מהדורת צוקרמאנדל" יצאה לאור שוב בשנת תרצ"ז ונוסף למהדורה זו "תשלום תוספתא" – ליקוט קטעי תוספתא שאינם קיימים בכתבי היד מתוך דברי הראשונים בעריכת הרב שאול ליברמן.

מהדורה מדעית אחרת יצאה לאור החל משנת 1955 על ידי הרב שאול ליברמן, לסדרים זרעים, מועד ונשים וכן למסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. התוספתא במהדורה זו מתבססת על כתב יד וינה מהמאה ה-14 (ושינויי נוסחאות מכתב יד ארפורט, קטעים מן הגניזה ודפוס ונציה רפ"א), בצירוף מסורת התוספתא ופרוש קצר.

משנת תשס"ט 2009 יצאו לאור על ידי הרב חיים פריימן, סדרי קדשים וטהרות, והחלק השני של סדר נזיקין, לפי כתב יד וינה ושינויי נוסחאות מדפוס ראשון וקטעי גניזה, עם פירוש הר"ש משאנץ מלוקט מתוך פירושו למשנה.

פירושים לתוספתא

לאורך הדורות התוספתא זכתה ליחס משני לעומת המשנה והתלמוד. אמנם רב שרירא גאון כתב באיגרתו וגם ליברמן טען שבישיבות בבל עסקו בתוספתא באופן סדיר במקביל ללימוד המשנה, אולם כבר בתקופת הראשונים הוזנח מעמדה ומעטים עסקו בה.

רבי שמשון משאנץ בפירושיו לסדר זרעים וסדר טהרות מרבה לצטט מן התוספתא ולפרש אותה, ופירושיו הם מאבני היסוד הן לפרשנות התוספתא והן לקביעת נוסחה. גם הרמב"ם מרבה להביא בספרו משנה תורה הלכות שמקורן בתוספתא, על אף שלא הוזכרו בתלמודים.

בדורות האחרונים חוברו מספר פירושים חשובים לתוספתא, בהם: "חסדי דוד" מאת רבי דוד פרדו (תקל"ו) - תקציר חלקי של הפירוש נדפס בתוספתא המצורפת לש"ס וילנה, "מנחת ביכורים" מאת רבי שמואל אביגדור תוספאה, "חזון יחזקאל" מאת הרב יחזקאל אברמסקי ועוד. כמו כן נתפרסמו "הגהות הגר"א" מאת הגאון מווילנה וכן הגהות של מחברים נוספים.

פירוש נוסף נעשה על ידי הרב פרופ' שאול ליברמן בסדרת ספריו "תוספתא כפשוטה", שיצא לאור יחד עם המהדורה הביקורתית שלו. הוא הספיק לחבר את פירושו על סדרי זרעים, מועד ונשים ועל שלוש הבבות מסדר נזיקין. פירוש זה של התוספתא נחשב נכס צאן ברזל של המחקר התלמודי. הוא גם חיבר כהכנה לפירושו את "תוספת ראשונים" על כל התוספתא, והיא עוסקת בעיקר בציטוט ראשונים שהזכירו את התוספתא.^[8]

ראו גם

• כתב יד ארפורט
• תנאים
• קאנוניזציה (של כתבים)
• כתבי יד אבודים בתולדות ישראל

לקריאה נוספת

• מבוא לתורה שבעל פה, יחידה 4. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. ISBN 965-302-667-4
• שאול ליברמן, הקדמה לתוספתא, בתוך: תוספתא כפשוטה, תשט"ו ניו-יורק. עמ' 7-12.(הספר בקטלוג ULI)
• פינחס מנדל, "תוספתא", בתוך: ספרות חז"ל הארץ־ישראלית: מבואות ומחקרים, הוצאת יד יצחק בן־צבי, 2018, כרך ראשון, עמ' 109–136. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
• R. Brody, Mishnah and Tosefta Studies, Jerusalem 2014

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: תוספתא
טקסט בוויקיטקסט: תוספתא
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תוספתא

• תוספתא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• תוספתא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

תוספתא מבוארת, מופעל ביוזמת ד"ר רונן אחיטוב, באתר ויקיטקסט

מהדורות התוספתא

• שישה סדרי תוספתא במאגר ספרות הקודש באתר סנונית.
• תוספתא יחד עם מקבילות מהמשנה ותוספתא כפשוטה, מאתר על-התורה
• תוספתא אונליין ToseftaOnline.org - תרגום של התוספתא לאנגלית ופירוש באנגלית על ידי אליהו גורביץ
• משה שמואל צוקרמנדל, תוספתא על פי כתבי יד ארפורט ווינה (מהדורה מדעית), גרסה סרוקה באתר Hebrew Books
• חיים פריימן, תוספתא: כתב יד וינה - קדשים, בני ברק: מישור, תשס"ט, באתר אוצר החכמה
• חיים פריימן, תוספתא: כתב יד וינה - טהרות א, בני ברק: מישור, תשע"א, באתר אוצר החכמה
• חיים פריימן, תוספתא: כתב יד וינה - טהרות ב, בני ברק: מישור, תשע"א, באתר אוצר החכמה
• תוספתא כתב יד וינה (ליברמן) - טקסט מוקלד באתר ספריא
  • תוספתא כפשוטה (ביאור התוספתא מאת שאול ליברמן) - טקסט מוקלד באתר ספריא

התוספתא - כתבי יד

• מאגר צילומים של כתבי-היד של התוספתא ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
• מאגר התוספתא, מהדורות מוקלדות של כל כתבי היד של התוספתא, והשוואת מקורות ומידע, ב"אוצר עדי הנוסח לספרות התנאית" של המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, (אורכב 25.01.2010 בארכיון Wayback Machine).
• כתב יד ארפורט להורדה וכתב יד וינה להורדה באתר ספרים-online
• כתב יד ארפורט של התוספתא להורדה – סריקה איכותית בצבע.
• תוספתא, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית

מידע

• "תּוֹסֶפְתָא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 236, באתר היברובוקס
• יוחאי עופרן, מתיה קם, תוספתא, באתר "תרבות•il"
• תוספתא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• פינחס מנדל, ‏תוספתא, תשע"ח/ 2018, באתר Academia.edu
• בנימין זאב בכר, יעקב בצלאל לויטרבך, ‏"תוספתא", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• שלמה טולידנו, מבוא לתוספתא, מכללת ליפשיץ
• מדף "תוספתא" בגוגל ספרים
• תוספתא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)