תנועת אומ"ץ היא עמותה ישראלית שמטרתה לפעול למען מנהל תקין, צדק חברתי ומשפטי, כנגד הקשר ההדדי בין הון לשלטון, נגד השחיתות ולמען שוויון הכול בפני החוק.
העמותה הוקמה במאי 2003 כשדרוג לעמותת אמיתי, שהפסיקה לפעול.[1] בהודעת ההקמה נאמר שהעמותה הוקמה עקב מה שחבריה רואים כשימוש ציני בנושאים ביטחוניים ומדיניים לעסקיהם הפרטיים של כמה מבכירי הממשל ומקורביהם, וחדירת גורמים פליליים למערכת הפוליטית הממלכתית והמקומית. זוהי עמותה א-פוליטית, המתקיימת מתרומות ומדמי חבר, ללא תקצוב מהמדינה, וחבריה פועלים בהתנדבות. בראשה עמד העיתונאי אריה אבנרי עד לפטירתו. מאפריל 2016 עומד בראש העמותה פליצ'ה פלד.
- בעקבות תלונת עמותת אומ"ץ נזפה ועדת האתיקה של הכנסת בארבעה מבכירי מפלגת העבודה, חברי הכנסת שמעון פרס, דליה איציק, בנימין בן-אליעזר וחיים רמון, בשל קבלת טובת הנאה. עם זאת, ועדת האתיקה ביטלה את הנזיפה בחברת הכנסת איציק בעקבות ערעורה, ובג"ץ הפך, למעשה, את החלטת ועדת האתיקה לגבי רמון, ודחה את עתירת אומ"ץ שדרשה לחייב את רמון בהחזר כספי ולקיים חקירה פלילית נגד ארבעת חברי הכנסת (בג"ץ 10339/05; 15 בפברואר 2006).
- הרב הראשי לישראל יונה מצגר השעה עצמו זמנית מבית הדין הרבני הגדול ומהוועדה לבחירת דיינים, עד שהיועץ המשפטי לממשלה יחליט אם להגיש נגדו כתב אישום בפרשת קבלת טובות הנאה מבית מלון בירושלים. בעקבות הודעה זו ובהמלצת בית המשפט משכה אומ"ץ את עתירתה (בג"ץ 4983/05) נגד מינויו של הרב יונה מצגר. בפברואר 2009 דחו שופטי בג"ץ את עתירתה החוזרת של העמותה, בה דרשה למנוע מהרב מצגר מלשמש כדיין בבית הדין הרבני הגדול.[2] ב-26 בספטמבר 2006 הגישה שוב עתירה (בג"ץ 7802/06) נגד שר המשפטים, בדרישה להדחתו של מצגר.
- בעקבות פניית אומ"ץ לשרת המשפטים ולנשיא בית המשפט העליון בבקשה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, הוחלט לכנס את הוועדה כדי לדון בהמשך כהונתה של השופטת הילה כהן.
- בעקבות פרשת התארים של ח"כ אסתרינה טרטמן פנתה אומ"ץ ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בדרישה שיורה על חקירה פלילית בנושא. היועץ המשפטי לממשלה דחה דרישה זו, ונימוקו "מדובר בסוגיה שמיקודה הוא בהיבט הציבורי של התנהלות חברת הכנסת, ולא במישור הפלילי. לפיכך, ראוי שהדברים יתבררו בזירה הציבורית, ולא בזו המשפטית".[3]
- ביולי 2011 הגישה התנועה, קובלנה לוועדת האתיקה של הכנסת נגד חבר הכנסת חיים כץ, בגין העברת חוק המיטיב עם קבוצת אקויטל-ישראמקו, שהוא מחזיק באורח אישי במניותיה. לאחר שכץ קידם את "תיקון 44 לחוק ניירות ערך" בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות שבראשותו. התיקון קובע כי כאשר חברה מסחרית נקלעת לקשיים, עליה לפרוע תחילה את חובה למחזיקי איגרות החוב שלה. את החוק הגה וקידם מוטי בן ארי, מנהל הכספים של קבוצת אקויטל, שגם נכח בדיון הראשוני בהצעת החוק בכנסת, ב-25 בנובמבר 2010. כץ לא סיפר למשתתפי הדיון מיהו המשתתף הנוסף הזה וכיצד הוא קשור אליו, כפי שלא ציין כי להצעת החוק, אם תעבור את כל שלבי החקיקה, תהיה השפעה גדולה על חברת ישראמקו מקבוצת אקויטל, חברה שהוא עצמו מחזיק בה מניות[4]. התיקון היה מטיב עם חברת ישראמקו שניהלה באותה עת תיק השקעות כ-350 מיליון שקל שרובו, יותר מ-200 מיליון שקל, היה מושקע באג"ח של חברות ישראליות[5]. במאי 2018 פורסם שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שוקל להעמיד לדין את כץ, בכפוף לשימוע, בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים, בעקבות קידום הצעת החוק של מוטי בן ארי[6]. ב-14 באוגוסט 2019 הודיע מנדלבליט על החלטתו להגיש כתב אישום נגד כץ בעבירות של מרמה והפרת אמונים, לאחר שהחשד לשוחד בוטל בשימוע[7]. ועדת הכנסת, שדנה בבקשתו לחסינות, החליטה להיענות לבקשתו[8][9].
בשנים 2004–2008 טיפלה העמותה גם בנושאים הבאים:
בשנת 2015 עתרה העמותה לבג"ץ בדרישה לפתוח בחקירה גלויה נגד ראש יאח"ה, תת-ניצב אפרים ברכה, ולהשעותו מתפקידו, "מחמת עבירות פליליות לכאורה שביצע תנ"צ ברכה, כפי שאלה נחשפו בפירוט באתר News1 על ידי העיתונאי יואב יצחק".[10] כעבור כשבוע התאבד ברכה, ולאחר מכן שיבח משרד המשפטים את הגינותו של ברכה ואת מסירותו לשלטון החוק.[11]
בינואר 2021 בעקבות עתירתה של תנועת אומ״ץ התחייבה המדינה להעביר את דירת השרד בניו יורק, הרשומה על שמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לחזקת מדינת ישראל. אומדן שווי הדירה הוא בהערכה גסה כ 17 מיליון דולר, רכוש השייך למדינת ישראל מיום קנייתה לפני 34 שנים אך עדיין הייתה רשומה על שם בנימין נתניהו לשעבר שגריר ישראל באומות המאוחדות[12]
עמותת אומ"ץ מעניקה בכל שנה את אות אומ"ץ לאישים אשר לדעת העמותה תרמו למדינה בהתאם למטרות העמותה.
- 2006: אות אומ"ץ הוענק לפוליטיקאים ציפי לבני ואבשלום וילן, לעיתונאים משה נגבי, רותי סיני ואילנה דיין וכן קיבלו אותו המועצה לשלום הילד, ניצב משנה בדימוס ד"ר מאיר גלבוע, והאדריכלית והשמאית גילה הרץ.
- 2007: הוענק אות המופת לירון זליכה - החשב הכללי במשרד האוצר, ואותות אומ"ץ הוענקו לשבעת האנשים הבאים: מעיין אגם - חושפת פרשת השחיתות בהסתדרות העובדים הלאומית שהובילה לפרשת הירשזון, ד"ר שוקי אמרני - הממונה על מחוז המרכז במשרד הפנים, אורלי וילנאי-פדרבוש - עיתונאית חוקרת (ערוץ 2), חברת הכנסת שלי יחימוביץ' - השדולה למאבק בשחיתות, קלמן ליבסקינד - עיתונאי חוקר (מעריב), עמותת "לשובע", עורכי-הדין, שרונה וגיל-עד חריש, מיכאל (מיקי) מירו - עיתונאי לענייני חברה (קול ישראל).
- 2008: הוענק אות המופת לניצב בדימוס יעקב בורובסקי. אותות אומ"ץ הוענקו לעיתונאי רביב דרוקר, לשדר הרדיו נתן זהבי, לחבר הכנסת אריה אלדד, לכתבת הרדיו כרמלה מנשה, לפרופסור רחל לב-ויזל. עיטור כבוד הוענק לחבר העמותה לשעבר מיכאל קורינאלדי. השופטת בדימוס דליה דורנר קיבלה אות הוקרה מיוחד.[13]
- 2009: אות אומ"ץ הוענק לשר החינוך, חבר הכנסת גדעון סער, לעיתונאים מיקי רוזנטל, קרן נויבך, וסטלה קורין ליבר, ולמי שפעלו למען השבת הרכוש היהודי מתקופת השואה, נוח פלוג, איתמר לוין, קולט אביטל וגיא מרוז ולחושפי השחיתות דוד איידלמן וז'קלין סויסה. לפרופסור מרדכי קרמניצר הוענק אות המופת ולפסיכיאטר אלי גרינר - עיטור כבוד מיוחד.[14]
- 2010: אות אומ"ץ הוענק ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, עו"ד מני מזוז - אות המופת, לתת-ניצב שלומי איילון, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה (יחא"ה) במשטרת ישראל לשעבר, לעו"ד סוזי נבות, פרופ' למשפטים, לאל"ם במיל. אליעזר (לונקה) גוטליב, לשחר גינוסר, עיתונאי חוקר "ידיעות אחרונות", לעודד שחר, הפרשן הכלכלי של הערוץ הראשון, לעו"ד מירה וולברג, חושפת שחיתות במשרד הפנים, לעמותת "רופאים למען זכויות אדם", לגיא פלג - עיטור מיוחד מטעם יו"ר הנהלת אומ"ץ, לחדשות ערוץ 2 ולחבר מועצת עיריית רמת גן, ישראל זינגר - עיטור מיוחד מטעם יו"ר הנהלת אומ"ץ.[15]
- 2011: שר התקשורת משה כחלון, בגין פעילותו לטובת צרכני הטלפונים הניידים וצרכני הטלוויזיה בכבלים, ובמקביל עבור צעדים משמעותיים שננקטו ביוזמתו בתחום הרווחה לטובת האוכלוסיות החלשות והפגועות. הוענק עיטור כבוד מטעם יושב ראש הנהלת אומ"ץ לעו"ד מרדכי וירשובסקי, אשר קיבל את הפרס בשל מאבקו למען מנהל תקין, טוהר המידות ושמירת זכויות האדם והאזרח כדרך חיים. פרופ' דפנה ברק-ארז דיקן הפקולטה של אוניברסיטת תל אביב, על פעילותה בעוולות משפטיות, צדק חברתי וסגירת פערים חברתיים, רזי ברקאי שדרן גלי צה"ל על מלחמתו למען הצדק. גל גבאי-דולפין, בגין התוכניות החברתיות בערוץ 2. ד"ר נגסט מנגשה על פעילותה הרבה למען יוצאי אתיופיה. נצ"מ (בדימוס) ישראל אברבנאל על חשיפת מחדלי הקצונה במשטרה, העיתונאי צבי זרחיה על חשיפת קשרי הון ושלטון, יצחק ג'קי אדרי בגין מאבקו למניעת העדפות יתר בכי"ל. עו"ד פנחס פישלר עבור מאבקו הממושך, העקבי והבלתי מתפשר למען שמירת שלטון החוק ולמען שמירת טוהר המידות במשטרת ישראל.
- 2012: אות המופת למבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס; אותות לחברת הכנסת זהבה גלאון, לסופר סמי מיכאל, לאנשי התקשורת פאר לי שחר ויובל יועז, למבקר הפנים של משרד החקלאות משה שבתאי, לחברת מועצת העיר חדרה חדוה יחזקאלי וליזמת "אוניברסיטה בעם" ד"ר עדי קול; עיטורים מטעם הנהלת אומ"ץ לעיתונאי עמית סגל ולעו"ד אבינועם מגן.[16]
- 2013: בין הזוכים דויד גרוסמן - איש המופת של העשור; ד"ר מרים אדלסון; ד"ר יועז הנדל - פעילות למען זכויות אדם; עיתונאי מעריב ברוך קרא; השופטת בדימוס סביונה רוטלוי; הפורום לשוויון בנטל; עמיר פלג, עיתונאי ספורט בידיעות אחרונות; עמותת חיבוק ראשון המטפלת בתינוקות נטושים וכן זוכים נוספים על מאבקם בשחיתות.[17]
- 2014: בין הזוכים דפני ליף - חלוצת המחאה החברתית[18].
- 2015: בני גנץ, לוסי אהריש, דורון אלמוג, זאב בילסקי, מרדכי גילת, מיכל שבת ועוזי דיין, נגה ניר נאמן וסיון כהן, יובל כהן, נחום לוי, אליהו מצא, יעקב קורי, ישראל גודוביץ, עמי דור-און, עו"ד רויטל כרם, טל שניידר
- נצ"מ אפרים ארליך ("קרמשניט") שקיבל דרגת ניצב משנה בעקבות מאבקם המשותף של תנועת אומץ' ועו"ד פיני פישלר, הומלץ לקבל את אות אומץ בעקבות פרשת האחים פריניאן, הקמת ועדת זיילר והדחת מפכ"ל המשטרה רב ניצב משה קראדי, אולם משטרת ישראל, באמצעות תת-ניצב שאול גורדון, היועץ המשפטי של משטרת ישראל, סירבה לאשר הגעתו לטקס, על אף ששנה קודם לכן הוא זכה באות אביר איכות השלטון והשתתפותו אושרה על ידם. קרמשניט עבר לשירותי הכבאות ובדצמבר 2016, אחר כשלוש וחצי שנים, הוחזר למשטרה.
- תנועת אומץ ליוותה את מאבקו של נצ"מ ישראל אברבנאל, בחשיפת מחדלי המשטרה הפרשת "רצח המקורות", מאבק שלווה בצמידות לעו"ד פיני פישלר. נצ"מ ישראל אברבנאל קיבל אף הוא את אות אומץ בשנת 2011.