Loading AI tools
שופט ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליעזר ריבלין (נולד ב-28 במאי 1942) הוא שופט בית המשפט העליון בדימוס (1999–2012), והמשנה לנשיאת בית המשפט העליון משנת 2006 ועד לפרישתו ב-2012. היה חבר הוועדה לבחירת שופטים ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית. בשנים 2013–2018 כיהן כנציב תלונות הציבור על שופטים.
לידה |
28 במאי 1942 (בן 82) ירושלים, פלשתינה (א"י) | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||||
השכלה |
| ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ריבלין נולד בירושלים, סיים לימודיו התיכוניים בגימנסיה העברית ברחביה, נצר למשפחת ריבלין, שעלתה לירושלים בעליית תלמידי הגר"א. בן דודו הוא השופט יוסף ריבלין מבית המשפט השלום בירושלים. ריבלין מתגורר בירושלים, והוא אב לארבעה ילדים.
ריבלין סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים[1] והוסמך כעורך דין בשנת 1969[2]. לאחר לימודיו, עסק בעריכת דין בבאר שבע, ואף העניק שירותי ייעוץ משפטי לרשויות ציבור. ב-13 בדצמבר 1976 מונה לכהונת שופט בביהמ"ש לתעבורה. כעבור שנתיים, בחודש מאי 1978, מונה לכהונת שופט שלום בבית המשפט בקריית גת. בשנה זו גם השלים תואר מוסמך במשפטים (LL.M) בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב, בתחום דיני הנזיקין. כשופט שלום כיהן ריבלין גם בבתי משפט השלום בערים אשקלון, אשדוד, דימונה, ובאר שבע.
ב-3 בספטמבר 1982 מונה לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, תפקיד שבו כיהן 17 שנה.
ריבלין קיבל תואר שני מאוניברסיטת טמפל שבפילדלפיה בשנת 1986; עבודת הגמר שלו עסקה בנושא זכויות אדם.
בשנת 1993 פרסם את ספרו "תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים", שהפך לאבן דרך בתחום תאונות הדרכים והנזיקין בישראל, ונחשב לאחד משני הספרים החשובים ביותר בתחום (יחד עם ספרו של יצחק אנגלרד). מאז פורסמו שלוש מהדורות חדשות של ספר זה, האחרונה שבהן בשנת 2011.
13 שנה בדיוק לאחר תחילת כהונתו כשופט מחוזי, ב-3 בספטמבר 1995, מונה לסגן נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע. בשנת 1997 שימש כחוקר אורח בפקולטה היוקרתית למשפטים של אוניברסיטת הרווארד.
בשנת 1999 זומן ריבלין לכהן במינוי זמני בבית המשפט העליון. בגיל 58, לאחר שנה בתפקיד זה, ולאחר 24 שנים מאז מונה לראשונה לשופט, ריבלין התמנה במינוי קבע לשופט בבית המשפט העליון.
ב-17 בספטמבר 2006 מונה כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון. הוא פרש מהשיפוט בהגיעו לגיל 70, במאי 2012. ריבלין שימש גם כיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בבחירות לכנסת ה-18.
ריבלין אמור היה להחליף את דורית ביניש כנשיא בית המשפט העליון בשנת 2012 לתקופת כהונה בת שלושה חודשים (עד הגיעו לגיל 70), אך ויתר עליה לטובת אשר גרוניס.
ריבלין שימש כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב בתחום דיני הנזיקין ומשפט חוקתי ואוניברסיטת חיפה, וכמרצה אורח באוניברסיטאות בארצות הברית. ריבלין חבר הנהלת המכון להשתלמות שופטים על שם ד"ר יואל זוסמן ומאז נובמבר 2011 מכהן כנשיא הארגון הבינלאומי של בתי הספר לשופטים (IOJT). בשנת 2013 מונה לפרופסור חבר במסלול הנלווה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
ב-4 באפריל 2013 מינתה שרת המשפטים ציפי לבני את ריבלין לעמוד בראש ועדת ריבלין שתפקידה לבחון את האפשרות להחלת הסדר פיצוי מיוחד על עובדי הקריה למחקר גרעיני בדימונה שחלו בסרטן בעת חשיפתם לקרינה מייננת במהלך עבודתם. בוועדה חברים פרופ' אריאל פורת, פרופ' רבקה כרמי, ד"ר ניר פלד, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ואבי ליכט. הוועדה פרסמה את מסקנותיה באמצע שנת 2017.
בספטמבר 2013 מונה לנציב תלונות הציבור על שופטים, וכיהן בתפקיד זה עד נובמבר 2018. סמוך לסיום תפקידו זה קבע בהחלטה תקדימית כי לבתי הדין לעבודה אין הסמכות לקיים הליכי גישור והידברות הכוללים את כינוס הצדדים בלשכות השופטים ומחוץ לפרוטוקול[3]. בעקבות החלטתו זו מינתה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה ורדה וירט לבנה ועדה שתייעץ כיצד להסדיר את הנושא[4].
בערעור על דחיית תביעת פיצויים של אשה שנפגעה במהלך קרב בין חיילי צה"ל למחבלים פלסטינים קבע השופט ריבלין ש"פסק זמן בפעולה המלחמתית, (הוא) פרק זמן שבו מתחדדת האחריות כלפי חפים מפשע וירי רשלני במהלכו אינו נהנה מחיסיון"[15]. בשולי הדברים, לאחר שדחה את הערעור, פנה אל המדינה בבקשה: "אף שהמחבלים אינם מכבדים כללי התנהגות אנושיים בסיסיים, ואף שלא הוכח כאמור שהמנוחה נפגעה מכוחות צה"ל, טוב היה לו נחלצה מדינת ישראל, ולו ולפנים משורת הדין, וכמחווה אנושית, להקל על מכאובם של חפים מפשע שנפגעו. בכך הייתה מגלה אך גדלות"[16].
על פנייה לבג"ץ של מי שבמשך שנים נמנע מביצוע צו הריסה כתב:
העתירה אכן מעוררת שאלה – אך לא זו המתוארת בה ... אין ולא יכולה להיות שאלה כי בית-משפט זה אינו צריך ואינו מוסמך ליתן "צווים" המבטלים פסקי-דין של ערכאה מוסמכת במשפט פלילי ... השאלה האחת היא כיצד קורה כי במדינת חוק לא מבוצעים צווים של בתי משפט במשך למעלה משלושים ושלוש שנים – ואין פוצה פה אך יש מצפצף
בהצטרפו לשופטת טובה שטרסברג-כהן בקביעה שיש לבטל את התקנות המאפשרות פיטום אווזים וברווזים כתב:
"כשלעצמי, אין ספק בלבי כי ליצורי הבר כמו לחיות המחמד – רגשות. הם ניחנים בנפש החווה את רגשות השמחה והצער, האושר והאבל, החיבה והפחד. יש בהם המטפחים רגשות מיוחדים כלפי ידידם – אויבם האדם. ... יאמר המצדיק, כי ראוי כי רווחת האדם תגביה עוף אף במחיר עמלם של עופות בני רשף. אלא שלכך יש מחיר – והמחיר הוא גריעה מכבודו של האדם עצמו."
— בג"ץ 9232/01 "נח" ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי-חיים נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, ניתן ב־11 באוגוסט 2003
על המשפט הפלילי כתב: "כידוע, עניינו של המשפט הפלילי במקרים של פגיעה ממשית באינטרסים מוכרים, וככלל לא נועד הוא למקרים הנמצאים בשולי הנורמות האוסרות."[17]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.